שביעות־רצון וקורבן

הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו, חווית הקורבן היא חוויה רליגיוזית שבה האדם נפגש עם הנשגב ממנו ונוגע בנצחיות
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת ויקרא – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכול המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה אנו פותחים בקריאת ספר 'ויקרא', הספר השלישי בחמישה חומשי התורה, העוסק ברובו בדיני המקדש, הכוהנים והקורבנות.

שתי הפרשיות הראשונות בספר זה – 'ויקרא' ו'צו' – מפרטות את סוגי הקורבנות השונים שניתן להביא, ולעיתים חובה להביא, לבית המקדש. הקורבנות מתחלקים לכמה סוגים: קורבן 'עולה' שנשרף כולו על המזבח; קורבנות 'חטאת' ו'אשם' המובאים כדי לכפר על חטאים מסוימים; קורבן 'שלמים' שהוא קורבן חגיגי ומתייחד בכך שהמביא שותף באכילת הקורבן; ו'מנחה' שהיא קורבן מן הצומח – מחיטה או משעורה. לכל אחד מן הקורבנות יש הלכות מיוחדות ומדויקות, אך ישנן מספר הלכות המשותפות לכל סוגי הקורבנות. כך הן ההלכות הבאות:

כל המנחה אשר תקריבו לה' – לא תיעשה חמץ, כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישֶׁה לה'
(ויקרא ב, יא)

בפסוק זה מצוינים שני דברים שאין להביא אותם כקורבן: חמץ, כלומר דגן שתפח ונאפה; ודבש – הכולל את כל סוגי הפירות המתוקים. מה יש בשני הדברים הללו, חמץ ופירות מתוקים, שגורם את האיסור להביא אותם כקורבן? יתרה מכך, אם היינו נדרשים לקבוע בעצמנו את חוק הקורבנות, קיים סיכוי סביר שהיינו קובעים שיש להביא דווקא סוגי מאכלים משובחים כמו לחם תפוח ואפוי ופירות מתוקים, כדי לכבד את אלוקים בקורבנות מרשימים העשויים ממאכלים ערבים לחיך. ואילו התורה אוסרת דווקא מאכלים אלו לקורבן. מדוע?

כמה מן הפרשנים הקדומים לתורה ראו בהלכה זו מבט עקרוני על גישת האדם לעבודת הא-ל. הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו, חווית הקורבן היא חוויה רליגיוזית שבה האדם נפגש עם הנשגב ממנו ונוגע בנצחיות. זהו רגע שיא של החוויה הדתית שבו האדם חש שהוא מצליח לתת משהו משלו לאלוקים, ולרגע קט הוא מרגיש קרבת אלוקים ושחרור מכבלי החומריות שאנו נתונים בה.

השאלה היא כיצד האדם ניגש למפגש כזה. זהו מפגש לא קל ולא פשוט עבור האדם, שכן החוויה של מפגש עם הא-ל עשויה, לגרום לאדם תחושת של חוסר ערך, שכן מיהו האדם אל מול הא-ל המושלם והכול-יכול? חשש זה עלול להביא את האדם לגשת אל המפגש הזה כשהוא עסוק בעיקר בעצמו, במקום לבוא בכנות, בטהרה, בלב פתוח ושכחה למספר רגעים מהאגו.

החמץ והדבש מסמלים צדדים חיוביים בחיי האדם. הלחם שהגיע אל מצבו המשובח ביותר כשהוא תפוח ואפוי, והפירות המתוקים והערבים, מסמלים את האדם כשהוא שבע רצון מעצמו. ולהיות שבע רצון זה מצב טוב – אדם אינו נדרש לחיות בתחושה של חוסר סיפוק ואי מיצוי עצמי.

עם זאת, כאשר האדם מרוצה ממצבו קיים סיכון שהוא ייסחף אל מחוזות הגאווה והדימוי העצמי המוגזם. האיזון הוא מילת המפתח: הֶיֵה מרוצה מעצמך אך זכור שכמו כל אדם, גם לך יש במה להשתפר. זיכרון זה מְפַתֵּחַ אצל האדם את מידת הענווה.

הרגע שבו האדם חווה את החוויה הרוחנית הנעלה של המפגש עם הא-ל, הוא רגע טהור. אדם שמגיע לרגע זה עם אגו מנופח, עם שביעות עצמית מוגזמת, יפספס את הדבר האמיתי, הכנה שיכול לשנות חיים. לכן אנו נדרשים לסלק מהקורבנות את סממני שביעות־הרצון העצמית, את החמץ ואת המתיקות, כדי שפעולת ההקרבה לא תהיה חלולה ונטולת משמעות, אלא תשפיע על האישיות ותעצב אותה באופן הראוי.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ז באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
א׳ בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
כ׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 21, 2024
צפו בדבריו של אל"מ במיל' אילן דיקשטיין אביו של עברי הי"ד לאחר ביקורם בכותל
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
האבנים העתיקות האלה ראו לפני 2000 שנה את חורבנו של עם ישראל, אותן האבנים, ראו גם בניין וגאולה. הן
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 2, 2025
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי במהלך ימי חג החנוכה בצל מלחמת 'חרבות ברזל' לתפילה לשלום וגאולת ישראל
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
ילדים יקרים, משפחות יקרות,   קראנו השבת בהפטרה את המילים העתיקות והנצחיות "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 20, 2024
טקס השבעת למשמר הגבול תתקיים בתאריך יום ג 20/02/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00 ‎
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים