מה מקנה ערך למעשה?

בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך הדורות והתרבויות השונות הם מקבלים ביטויים מגוונים.

ויקרא- תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ספר 'ויקרא', אותו אנו מתחילים לקרוא בשבת הקרובה, מעמיד במרכז עיסוקו את עולם הקדושה: המקדש, הכוהנים והקורבנות. שתי הפרשות הראשונות בספר זה מפרטות בהרחבה את הלכות הקורבנות השונים – תופעה שיוצרת לעיתים רתיעה אצל הקורא המודרני שעולם הקורבנות כה זר עבורו.

עם זאת, בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך הדורות והתרבויות השונות הם מקבלים ביטויים מגוונים.

נתבונן לדוגמה בקורבן ה'עוֹלָה'. קורבן זה איננו נאכל, לא על ידי הכוהנים ולא על ידי האדם שהביא את הקורבן. הוא מוקטר כולו על המזבח. קורבן זה מייצג את רצונו של האדם להתמסר כולו אל הקודש, אל א-לוקים – רצון שלא נעלם מן האנושות גם בימינו ומקבל ביטויים שונים גם בעידן שבו הקרבת קורבנות נראית רחוקה מאוד.

ובכן, בפרשת 'ויקרא' אנו לומדים רשימה של קורבנות: עוֹלָה, שְׁלָמִים, חַטָאת, אָשָׁם ומִנְחָה. קורבן ה'מנחה' שונה מכל הקורבנות האחרים. הוא איננו בא מן החי אלא מן הצומח. למעשה מדובר בקורבן שאיננו מרשים כלל. האדם מביא אל המקדש כמות מועטה של קמח, הכוהנים בוללים את הקמח בשמן ומוסיפים לו תבלין 'לבונה', מקטירים כמות זעירה ממנו על המזבח ואוכלים את הנותר. מי מביא קורבן דל שכזה אל בית המקדש?

מן הסתם אדם שאין ביכולתו הכלכלית להשקיע ולהביא קורבן מרשים של בהמה. המנחה היא אפוא קורבנו של העני. קורבן זה מובא בדרך כלל בנדבה. אין חובה להביאו – מלבד במקרים חריגים – והאדם מביא אותו למקדש מרצונו.

חז"ל הבחינו בשינוי לשוני שהתורה נוקטת בו ביחס לקורבן המנחה, אל מול קורבנות הנדבה האחרים: העולה והשלמים. פרשת קורבן העולה פותחת במילים "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'"; ציווי קורבן השלמים אינו מכנה את מביא הקורבן בשם ופותח במילים "ואם זבח שלמים קורבנו"; ואילו קורבן המנחה מתואר בדרך הבאה: "ונפש כי תקריב קורבן מנחה לה'". מה פשרו של הכינוי "נפש" בהקשר של קורבן המנחה? רבי יצחק, חכם בבלי בן המאה השנייה, למד מכך לקח לדורות:

אמר רבי יצחק: מפני מה השתנתה מנחה שנאמר בה 'נפש'? אמר הקדוש ברוך הוא: מי דרכו להביא מנחה? עני – מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני.
(תלמוד בבלי, מסכת מנחות דף קד)

קורבן המנחה, כאמור, הוא קורבנו הדל של העני שאינו יכול להביא קורבן מרשים. אדם זה עלול להרגיש שקורבנו חסר ערך ביחס לקורבנות האחרים שערכם הכספי גבוה. גם החברה עלולה להביט על קורבן זה כמעשה עלוב.

רבי יצחק לומד מהכינוי "נפש" כי ערכו של הקורבן איננו מוגבל לשוויו הכספי. ערכו של המעשה נמדד לפי הרצון הטוב העומד מאחוריו ולא לפי פרמטרים אחרים.

אדרבה, העני שהתאמץ והביא מכספו המועט מתנה למקדש, קורבנו עשוי להיות בעל ערך רב יותר מקורבנו המרשים של העשיר שהוצאה זו אינה משפיעה על מצבו הכלכלי.

יתרה מכך. פרופ' יונתן גרוסמן מראה בספרו 'תורת הקורבנות', כי בעוד הקורבנות הבאים מן החי מייצגים את האדם עצמו, כאשר הבהמה היא מעין 'תמורה' של האדם; הרי שקורבן המנחה הבא מן הצומח מייצג את כלכלתו של האדם והאדם המביא קורבן זה למקדש מביע בכך את תודתו על המזון שמקיים אותו.

אם נזכור שמביא המנחה הוא בדרך כלל אדם שמזלו הכלכלי לא שפר עליו, נגלה כי קורבן זה מרשים במיוחד: העני שפרנסתו אינה מצויה לו ברווח, איננו בא להתלונן אלא להפך, הוא 'שמח בחלקו' ומכיר תודה על המעט שיש לו.

על כך אומרת המשנה במסכת מנחות, מסכת המוקדשת ברובה להלכות קורבן המנחה, את המשפט המהדהד: "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון אדם את דעתו לשמים".

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 17, 2024
"כל יהודי שגר בארץ שלי, בארה"ב, חייב לבא לפה" צפו והקשיבו למסר של מייקל רפפורט שהגיע במסגרת ביקור סולידריות
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 14, 2023
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי בחג החנוכה ובמעמדי הדלקת הנרות, משפחות מכל רחבי הארץ וקהל רב מהעולם שהגיע
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
י״ז במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 1, 2023
"באנו לעבור לצד השני של הכביש ונפל שם טיל": אח ואחות שנפצעו בשמחת תורה באו להודות על הנס שלהם
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
אחרי חודשים רבים של אובדן דרך של ויכוח רעיוני, שהתדרדר למאבק קשה בין אחים, הפגישו אותנו הימים המרים האלה עם סוד האחדות, סודו של העם היהודי, במלוא עוצמתו
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 21, 2023
לעיתים ישנם בכותל מפגשים שמשאירים חותם בלב לשנים. 
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
האבנים העתיקות האלה ראו לפני 2000 שנה את חורבנו של עם ישראל, אותן האבנים, ראו גם בניין וגאולה. הן
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים