מה מקנה ערך למעשה?

בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך הדורות והתרבויות השונות הם מקבלים ביטויים מגוונים.

ויקרא- תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ספר 'ויקרא', אותו אנו מתחילים לקרוא בשבת הקרובה, מעמיד במרכז עיסוקו את עולם הקדושה: המקדש, הכוהנים והקורבנות. שתי הפרשות הראשונות בספר זה מפרטות בהרחבה את הלכות הקורבנות השונים – תופעה שיוצרת לעיתים רתיעה אצל הקורא המודרני שעולם הקורבנות כה זר עבורו.

עם זאת, בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך הדורות והתרבויות השונות הם מקבלים ביטויים מגוונים.

נתבונן לדוגמה בקורבן ה'עוֹלָה'. קורבן זה איננו נאכל, לא על ידי הכוהנים ולא על ידי האדם שהביא את הקורבן. הוא מוקטר כולו על המזבח. קורבן זה מייצג את רצונו של האדם להתמסר כולו אל הקודש, אל א-לוקים – רצון שלא נעלם מן האנושות גם בימינו ומקבל ביטויים שונים גם בעידן שבו הקרבת קורבנות נראית רחוקה מאוד.

ובכן, בפרשת 'ויקרא' אנו לומדים רשימה של קורבנות: עוֹלָה, שְׁלָמִים, חַטָאת, אָשָׁם ומִנְחָה. קורבן ה'מנחה' שונה מכל הקורבנות האחרים. הוא איננו בא מן החי אלא מן הצומח. למעשה מדובר בקורבן שאיננו מרשים כלל. האדם מביא אל המקדש כמות מועטה של קמח, הכוהנים בוללים את הקמח בשמן ומוסיפים לו תבלין 'לבונה', מקטירים כמות זעירה ממנו על המזבח ואוכלים את הנותר. מי מביא קורבן דל שכזה אל בית המקדש?

מן הסתם אדם שאין ביכולתו הכלכלית להשקיע ולהביא קורבן מרשים של בהמה. המנחה היא אפוא קורבנו של העני. קורבן זה מובא בדרך כלל בנדבה. אין חובה להביאו – מלבד במקרים חריגים – והאדם מביא אותו למקדש מרצונו.

חז"ל הבחינו בשינוי לשוני שהתורה נוקטת בו ביחס לקורבן המנחה, אל מול קורבנות הנדבה האחרים: העולה והשלמים. פרשת קורבן העולה פותחת במילים "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'"; ציווי קורבן השלמים אינו מכנה את מביא הקורבן בשם ופותח במילים "ואם זבח שלמים קורבנו"; ואילו קורבן המנחה מתואר בדרך הבאה: "ונפש כי תקריב קורבן מנחה לה'". מה פשרו של הכינוי "נפש" בהקשר של קורבן המנחה? רבי יצחק, חכם בבלי בן המאה השנייה, למד מכך לקח לדורות:

אמר רבי יצחק: מפני מה השתנתה מנחה שנאמר בה 'נפש'? אמר הקדוש ברוך הוא: מי דרכו להביא מנחה? עני – מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני.
(תלמוד בבלי, מסכת מנחות דף קד)

קורבן המנחה, כאמור, הוא קורבנו הדל של העני שאינו יכול להביא קורבן מרשים. אדם זה עלול להרגיש שקורבנו חסר ערך ביחס לקורבנות האחרים שערכם הכספי גבוה. גם החברה עלולה להביט על קורבן זה כמעשה עלוב.

רבי יצחק לומד מהכינוי "נפש" כי ערכו של הקורבן איננו מוגבל לשוויו הכספי. ערכו של המעשה נמדד לפי הרצון הטוב העומד מאחוריו ולא לפי פרמטרים אחרים.

אדרבה, העני שהתאמץ והביא מכספו המועט מתנה למקדש, קורבנו עשוי להיות בעל ערך רב יותר מקורבנו המרשים של העשיר שהוצאה זו אינה משפיעה על מצבו הכלכלי.

יתרה מכך. פרופ' יונתן גרוסמן מראה בספרו 'תורת הקורבנות', כי בעוד הקורבנות הבאים מן החי מייצגים את האדם עצמו, כאשר הבהמה היא מעין 'תמורה' של האדם; הרי שקורבן המנחה הבא מן הצומח מייצג את כלכלתו של האדם והאדם המביא קורבן זה למקדש מביע בכך את תודתו על המזון שמקיים אותו.

אם נזכור שמביא המנחה הוא בדרך כלל אדם שמזלו הכלכלי לא שפר עליו, נגלה כי קורבן זה מרשים במיוחד: העני שפרנסתו אינה מצויה לו ברווח, איננו בא להתלונן אלא להפך, הוא 'שמח בחלקו' ומכיר תודה על המעט שיש לו.

על כך אומרת המשנה במסכת מנחות, מסכת המוקדשת ברובה להלכות קורבן המנחה, את המשפט המהדהד: "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון אדם את דעתו לשמים".

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ה' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 3, 2025
פרשת ויקרא מלמדת שהקרבן האמיתי אינו בדם ובהמה, אלא בלב נשבר ובכמיהה להתקרב לה
י' אדר ב' ה'תשפ"ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
א' ניסן ה'תשפ"א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות',
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
א' ניסן ה'תשפ"א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
כ"ה ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 23, 2025
כ' ניסן  תשפ"ה 18.4.2025 מכובדי השגריר, ברוכים הבאים לארץ הקודש כשליחיה הרישמיים של ידידתינו הגדולה ארצות הברית של אמריקה.
כ"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 27, 2025
טקס השבעה לתותחנים ביום ראשון כ׳ בְּאִיָיר תשפ״ה 18/05/2025 בשעה 17:00 בכותל המערבי.
כ"ה אדר ה'תשפ"ה
מרץ 25, 2025
התפללה לצד האבני הכותל המערבי וכתבה פתק אישי, במסגרת סולידריות עם העם היהודי
כ"ה ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 23, 2025
חגיגת בר מצווה לבנו של השר עמיחי שיקלי ברחבת הכותל המערבי
י"ז תמוז ה'תשפ"ד
יולי 23, 2024
במהלך המצור היו משלשלים בכל יום מעל החומה כסף, ובתמורה לכך הם היו מעלים להם כבש לקורבן תמיד.
י"א ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 9, 2025
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
כ"ט תמוז ה'תשפ"ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .