היחיד והעם בעבודת אלוהים

פרשת ויקרא - תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות', בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את ספר 'ויקרא'. ספר זה עוסק ברובו בדיני בית המקדש, טומאה וטהרה, ולכן הוא מכונה גם 'תורת כוהנים'. לקורא בן ימינו נראה כאילו ספר ויקרא אינו רלוונטי לחיינו, שהרי בית המקדש אינו עומד על תלו בירושלים מזה כאלפיים שנה. אולם התבוננות והקשבה רגישה לדברי התורה, מראה שגם החלקים העוסקים בתחומים שנראים במבט ראשוני לא-רלוונטיים, מתגלים כמשליכים על כל רבדי החיים ויש בהם כדי להעניק משמעות ותוכן לחיי האדם המאמין בכל דור ובכל תרבות.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
היחיד והעם בעבודת אלוהים
פרשת השבוע ‘ויקרא’, עוסקת בהלכות הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. מלבד הקרבנות הציבוריים שהיו מוקרבים בבית המקדש מדי יום ביומו, ישנם עוד שני סוגי קרבנות עיקריים: האחד הוא קרבן ‘חטאת’ – אדם שחטא ועבר עבירה מביא לבית המקדש קרבן ובכך הוא מכפר על חטאו. השני הוא קרבן ‘נדבה’ ? אדם שחשקה נפשו להתנדב קרבן, יכול לעשות זאת ולהביא את קרבנו לבית המקדש.
הלכות הקרבנות אינן נפתחות בקרבנות הציבור המוקרבים מדי יום בשם העם כולו, אלא דווקא בקרבנות היחיד. אלוהים מצווה את משה ומודיע לו את הלכות הקרבנות ופירוט הבהמות שמהן ניתן להביא קרבן:
“דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: אדם כי יקריב מכם קרבן לה’ – מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם.”
(ויקרא א, ב)
הבחירה לפתוח בקרבנות היחיד, ובתוכם – בקרבנות שהבאתם אינה חובה המוטלת על האדם אלא הם באים בנדבה, איננה מקרית. היא באה לבטא חשיבות מיוחדת שקיימת בקרבנו של האדם היחיד.
ביהדות קיים קונפליקט מובנה בין שתי תפיסות: מחד, תפיסת העם היהודי כמבנה אורגני, כשהפרט הוא תמיד חלק ממכלול. היהדות שואפת לרומם את עם ישראל, לקדש אותו, לעשות אותו נעלה יותר וטוב יותר. האדם היחיד המקיים מצוות, וודאי עושה בכך דבר נכון וטוב, אך המטרה העיקרית איננה היחיד, אלא העם שילך בדרכי אלוהים ויהווה מגדלור מוסרי וערכי לכל העולם.
מאידך, לא נעדרת בתורה פנייה אל האדם היחיד. הצבת מעשיו, הגשמתו העצמית, הקשר הפרטי והאינטימי בינו ובין אלוהיו במרכז, תוך התעלמות, לכאורה, מהיותו פרט בתוך המכלול של העם היהודי.
הקרבנות ? שהם עבודת האלוהים העיקרית שהתקיימה בזמן שבית המקדש עמד על תילו ? מבטאים את שתי התפיסות הללו. קרבנות הציבור מבטאים את התפיסה הלאומית, זו שאינה מביאה לידי ביטוי את האינדיבידואל אלא רואה את העם כולו כיחידה אחת שלמה הגדולה מסך חלקיה. לעומתם, קרבנות היחיד מבטאים את מקומו של האדם הפרטי ואת האפשרות שלו לצעוד בשביל עצמאי, יחידני וייחודי, המספק משמעות רוחנית המותאמת לפרט תוך התעלמות מהיותו חלק מן העם. כאשר התורה בוחרת לפתוח דווקא בקרבנות היחיד, היא מבטאת בכך את סדר הקדימויות הנכון. אדם איננו יכול ? וגם לא נכון שיעשה זאת – למחוק את זהותו האישית ולהתבטל אל תוך הזהות הלאומית. רק לאחר שהאדם מעצב את אישיותו ואת עבודת האלוהים בדרכו הייחודית, הוא עולה קומה נוספת ומשייך את עצמו אל הכלל דרך קרבנות הציבור.
מתוך מבט זה נוכל להבין פרט נוסף וחשוב בהלכות הקרבנות. קרבנות היחיד יכולים לבוא בנדבה, ללא חובה מוקדמת המצריכה הבאת קרבן מסוים בזמן מסוים; אך קרבנות הציבור אינם באים בנדבה, אין בהם את האפשרות שהציבור מחליט להביא קרבן נוסף שאיננו חובה. נדבת הלב, אותו רגש טהור שמביא את האדם להתקרב אל עבודת האלוהים, מתגלה אצל היחיד, אצל האדם הבודד המפלס לעצמו דרך ביוזמתו האישית, מתוך הכרת אישיותו הייחודית והאופן הנכון והמתאים עבורו להתקדם ולהתעלות. לעומת זאת, הציבור מתפקד באופן אחר, ברמה של חוק ושל חובה. הנדיבות קיימת רק אצל האדם היחיד.
משה פונה אל העם כולו: “דבר אל בני ישראל”, אך בסופו של דבר קריאתו מופנית כלפי היחיד, כלפי האינדיבידואל: “אדם כי יקריב”. זוהי אותה מורכבות המשלבת שתי תפיסות, אינדיבידואלית ולאומית. מחד, ניתן ביטוי לעבודתו של האדם הפרטי. אתה ואת, כל יחיד בכל דור, יכול לסלול לעצמך נתיב ייחודי. זאת זכותך וחובתך. אולם לצד זאת, אל לך לשכוח מהיכן באת, אינך בודד בערבה, אינך תלוש ללא מסורת וללא עם. בסופו של דבר, כל היחידים שיסללו לעצמם דרך אישית, ייצרו את הפסיפס המדהים הזה שנקרא העם היהודי.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לל׳ בכסלו ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
היחיד והעם בעבודת אלוהים

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת מקץ

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:17
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:15
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

אירועים נוספים

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
“הגשר הגדול”: ראש הממשלה חנך מסלול חדש במנהרות הכותל המערבי עם ממצאים מרתקים מימי הבית השני והדליק נר ראשון
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
הערב (א’), התקיימה הדלקת נר ראשון של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
בתחילת פרשת השבוע – פרשת ‘מקץ’ – מתרחשת תפנית חדה בעלילה: פרעה מלך מצרים חולם חלומות הטורדים את מנוחתו,
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 24, 2021
במהלך ימי חג החנוכה, תתקיים מדי ערב הדלקת נרות ממלכתית ברחבת הכותל המערבי במעמד רבנים ואישי ציבור
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

מרכז שרשרת הדורות

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מסלול הגשר הגדול

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: