היחיד והעם בעבודת אלוהים

פרשת ויקרא - תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות', בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את ספר 'ויקרא'. ספר זה עוסק ברובו בדיני בית המקדש, טומאה וטהרה, ולכן הוא מכונה גם 'תורת כוהנים'. לקורא בן ימינו נראה כאילו ספר ויקרא אינו רלוונטי לחיינו, שהרי בית המקדש אינו עומד על תלו בירושלים מזה כאלפיים שנה. אולם התבוננות והקשבה רגישה לדברי התורה, מראה שגם החלקים העוסקים בתחומים שנראים במבט ראשוני לא-רלוונטיים, מתגלים כמשליכים על כל רבדי החיים ויש בהם כדי להעניק משמעות ותוכן לחיי האדם המאמין בכל דור ובכל תרבות.
פרשת השבוע 'ויקרא', עוסקת בהלכות הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. מלבד הקרבנות הציבוריים שהיו מוקרבים בבית המקדש מדי יום ביומו, ישנם עוד שני סוגי קרבנות עיקריים: האחד הוא קרבן 'חטאת' – אדם שחטא ועבר עבירה מביא לבית המקדש קרבן ובכך הוא מכפר על חטאו. השני הוא קרבן 'נדבה' ? אדם שחשקה נפשו להתנדב קרבן, יכול לעשות זאת ולהביא את קרבנו לבית המקדש.
הלכות הקרבנות אינן נפתחות בקרבנות הציבור המוקרבים מדי יום בשם העם כולו, אלא דווקא בקרבנות היחיד. אלוהים מצווה את משה ומודיע לו את הלכות הקרבנות ופירוט הבהמות שמהן ניתן להביא קרבן:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: אדם כי יקריב מכם קרבן לה' – מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם."
(ויקרא א, ב)
הבחירה לפתוח בקרבנות היחיד, ובתוכם – בקרבנות שהבאתם אינה חובה המוטלת על האדם אלא הם באים בנדבה, איננה מקרית. היא באה לבטא חשיבות מיוחדת שקיימת בקרבנו של האדם היחיד.
ביהדות קיים קונפליקט מובנה בין שתי תפיסות: מחד, תפיסת העם היהודי כמבנה אורגני, כשהפרט הוא תמיד חלק ממכלול. היהדות שואפת לרומם את עם ישראל, לקדש אותו, לעשות אותו נעלה יותר וטוב יותר. האדם היחיד המקיים מצוות, וודאי עושה בכך דבר נכון וטוב, אך המטרה העיקרית איננה היחיד, אלא העם שילך בדרכי אלוהים ויהווה מגדלור מוסרי וערכי לכל העולם.
מאידך, לא נעדרת בתורה פנייה אל האדם היחיד. הצבת מעשיו, הגשמתו העצמית, הקשר הפרטי והאינטימי בינו ובין אלוהיו במרכז, תוך התעלמות, לכאורה, מהיותו פרט בתוך המכלול של העם היהודי.
הקרבנות ? שהם עבודת האלוהים העיקרית שהתקיימה בזמן שבית המקדש עמד על תילו ? מבטאים את שתי התפיסות הללו. קרבנות הציבור מבטאים את התפיסה הלאומית, זו שאינה מביאה לידי ביטוי את האינדיבידואל אלא רואה את העם כולו כיחידה אחת שלמה הגדולה מסך חלקיה. לעומתם, קרבנות היחיד מבטאים את מקומו של האדם הפרטי ואת האפשרות שלו לצעוד בשביל עצמאי, יחידני וייחודי, המספק משמעות רוחנית המותאמת לפרט תוך התעלמות מהיותו חלק מן העם. כאשר התורה בוחרת לפתוח דווקא בקרבנות היחיד, היא מבטאת בכך את סדר הקדימויות הנכון. אדם איננו יכול ? וגם לא נכון שיעשה זאת – למחוק את זהותו האישית ולהתבטל אל תוך הזהות הלאומית. רק לאחר שהאדם מעצב את אישיותו ואת עבודת האלוהים בדרכו הייחודית, הוא עולה קומה נוספת ומשייך את עצמו אל הכלל דרך קרבנות הציבור.
מתוך מבט זה נוכל להבין פרט נוסף וחשוב בהלכות הקרבנות. קרבנות היחיד יכולים לבוא בנדבה, ללא חובה מוקדמת המצריכה הבאת קרבן מסוים בזמן מסוים; אך קרבנות הציבור אינם באים בנדבה, אין בהם את האפשרות שהציבור מחליט להביא קרבן נוסף שאיננו חובה. נדבת הלב, אותו רגש טהור שמביא את האדם להתקרב אל עבודת האלוהים, מתגלה אצל היחיד, אצל האדם הבודד המפלס לעצמו דרך ביוזמתו האישית, מתוך הכרת אישיותו הייחודית והאופן הנכון והמתאים עבורו להתקדם ולהתעלות. לעומת זאת, הציבור מתפקד באופן אחר, ברמה של חוק ושל חובה. הנדיבות קיימת רק אצל האדם היחיד.
משה פונה אל העם כולו: "דבר אל בני ישראל", אך בסופו של דבר קריאתו מופנית כלפי היחיד, כלפי האינדיבידואל: "אדם כי יקריב". זוהי אותה מורכבות המשלבת שתי תפיסות, אינדיבידואלית ולאומית. מחד, ניתן ביטוי לעבודתו של האדם הפרטי. אתה ואת, כל יחיד בכל דור, יכול לסלול לעצמך נתיב ייחודי. זאת זכותך וחובתך. אולם לצד זאת, אל לך לשכוח מהיכן באת, אינך בודד בערבה, אינך תלוש ללא מסורת וללא עם. בסופו של דבר, כל היחידים שיסללו לעצמם דרך אישית, ייצרו את הפסיפס המדהים הזה שנקרא העם היהודי.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
כ״ז באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
א׳ בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
ד׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 8, 2024
האבן שנפלה מהכותל במוצאי תשעה באב לפני שש שנים – נגנזה לצד אבני הכותל המערבי שנפלו בחורבן בית שני
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 22, 2024
"הכותל הוא המקום הכי מתאים להודות על החיים" כך הגיבו הפצועים שנפגעו בלחימה בעזה בביקור מיוחד
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
י״ב במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 13, 2024
מזל טוב וברכות לשגריר ארה"ב בישראל הנבחר מר מייק האקבי תומך נלהב של מדינת ישראל וידיד ירושלים.   מהכותל
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 31, 2024
התרגשנו לארח את שורדות השואה ג'ינה כחלון, ייטי גרינבלט ועדה פקל, שהגיעו במסגרת פרויקט 'אמבולנס המשאלות'
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט