היחיד והעם בעבודת אלוהים

פרשת ויקרא - תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות', בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את ספר 'ויקרא'. ספר זה עוסק ברובו בדיני בית המקדש, טומאה וטהרה, ולכן הוא מכונה גם 'תורת כוהנים'. לקורא בן ימינו נראה כאילו ספר ויקרא אינו רלוונטי לחיינו, שהרי בית המקדש אינו עומד על תלו בירושלים מזה כאלפיים שנה. אולם התבוננות והקשבה רגישה לדברי התורה, מראה שגם החלקים העוסקים בתחומים שנראים במבט ראשוני לא-רלוונטיים, מתגלים כמשליכים על כל רבדי החיים ויש בהם כדי להעניק משמעות ותוכן לחיי האדם המאמין בכל דור ובכל תרבות.
IMG  WA
פרשת השבוע 'ויקרא', עוסקת בהלכות הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. מלבד הקרבנות הציבוריים שהיו מוקרבים בבית המקדש מדי יום ביומו, ישנם עוד שני סוגי קרבנות עיקריים: האחד הוא קרבן 'חטאת' – אדם שחטא ועבר עבירה מביא לבית המקדש קרבן ובכך הוא מכפר על חטאו. השני הוא קרבן 'נדבה' ? אדם שחשקה נפשו להתנדב קרבן, יכול לעשות זאת ולהביא את קרבנו לבית המקדש.
הלכות הקרבנות אינן נפתחות בקרבנות הציבור המוקרבים מדי יום בשם העם כולו, אלא דווקא בקרבנות היחיד. אלוהים מצווה את משה ומודיע לו את הלכות הקרבנות ופירוט הבהמות שמהן ניתן להביא קרבן:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: אדם כי יקריב מכם קרבן לה' – מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם."
(ויקרא א, ב)
הבחירה לפתוח בקרבנות היחיד, ובתוכם – בקרבנות שהבאתם אינה חובה המוטלת על האדם אלא הם באים בנדבה, איננה מקרית. היא באה לבטא חשיבות מיוחדת שקיימת בקרבנו של האדם היחיד.
ביהדות קיים קונפליקט מובנה בין שתי תפיסות: מחד, תפיסת העם היהודי כמבנה אורגני, כשהפרט הוא תמיד חלק ממכלול. היהדות שואפת לרומם את עם ישראל, לקדש אותו, לעשות אותו נעלה יותר וטוב יותר. האדם היחיד המקיים מצוות, וודאי עושה בכך דבר נכון וטוב, אך המטרה העיקרית איננה היחיד, אלא העם שילך בדרכי אלוהים ויהווה מגדלור מוסרי וערכי לכל העולם.
מאידך, לא נעדרת בתורה פנייה אל האדם היחיד. הצבת מעשיו, הגשמתו העצמית, הקשר הפרטי והאינטימי בינו ובין אלוהיו במרכז, תוך התעלמות, לכאורה, מהיותו פרט בתוך המכלול של העם היהודי.
הקרבנות ? שהם עבודת האלוהים העיקרית שהתקיימה בזמן שבית המקדש עמד על תילו ? מבטאים את שתי התפיסות הללו. קרבנות הציבור מבטאים את התפיסה הלאומית, זו שאינה מביאה לידי ביטוי את האינדיבידואל אלא רואה את העם כולו כיחידה אחת שלמה הגדולה מסך חלקיה. לעומתם, קרבנות היחיד מבטאים את מקומו של האדם הפרטי ואת האפשרות שלו לצעוד בשביל עצמאי, יחידני וייחודי, המספק משמעות רוחנית המותאמת לפרט תוך התעלמות מהיותו חלק מן העם. כאשר התורה בוחרת לפתוח דווקא בקרבנות היחיד, היא מבטאת בכך את סדר הקדימויות הנכון. אדם איננו יכול ? וגם לא נכון שיעשה זאת – למחוק את זהותו האישית ולהתבטל אל תוך הזהות הלאומית. רק לאחר שהאדם מעצב את אישיותו ואת עבודת האלוהים בדרכו הייחודית, הוא עולה קומה נוספת ומשייך את עצמו אל הכלל דרך קרבנות הציבור.
מתוך מבט זה נוכל להבין פרט נוסף וחשוב בהלכות הקרבנות. קרבנות היחיד יכולים לבוא בנדבה, ללא חובה מוקדמת המצריכה הבאת קרבן מסוים בזמן מסוים; אך קרבנות הציבור אינם באים בנדבה, אין בהם את האפשרות שהציבור מחליט להביא קרבן נוסף שאיננו חובה. נדבת הלב, אותו רגש טהור שמביא את האדם להתקרב אל עבודת האלוהים, מתגלה אצל היחיד, אצל האדם הבודד המפלס לעצמו דרך ביוזמתו האישית, מתוך הכרת אישיותו הייחודית והאופן הנכון והמתאים עבורו להתקדם ולהתעלות. לעומת זאת, הציבור מתפקד באופן אחר, ברמה של חוק ושל חובה. הנדיבות קיימת רק אצל האדם היחיד.
משה פונה אל העם כולו: "דבר אל בני ישראל", אך בסופו של דבר קריאתו מופנית כלפי היחיד, כלפי האינדיבידואל: "אדם כי יקריב". זוהי אותה מורכבות המשלבת שתי תפיסות, אינדיבידואלית ולאומית. מחד, ניתן ביטוי לעבודתו של האדם הפרטי. אתה ואת, כל יחיד בכל דור, יכול לסלול לעצמך נתיב ייחודי. זאת זכותך וחובתך. אולם לצד זאת, אל לך לשכוח מהיכן באת, אינך בודד בערבה, אינך תלוש ללא מסורת וללא עם. בסופו של דבר, כל היחידים שיסללו לעצמם דרך אישית, ייצרו את הפסיפס המדהים הזה שנקרא העם היהודי.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט״ז בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 28, 2023
לראשונה מאז פרוץ המלחמה, התקיים היום (ה), מעמד טקס סיום שבוע סדרת חינוך של בית ספר לקצינים גדוד ברוש.
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 1, 2024
צפו בדבריהם של לוחמים מחטיבה 7 שהגיעו לסיור ולתפילה בכותל המערבי לאחר שלחמו למעלה ממאה ימים ברצועת עזה.
כ״ב באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 9, 2023
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
י״ג באב ה׳תשפ״ג
יולי 31, 2023
שמחנו לארח את ראש עיריית תל אביב – יפו מר רון חולדאי שהגיע עם המשפחה לחגוג בר מצוה לנכדו
ח׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 18, 2024
מילים אחרי עצרת התפילה הגדולה ברחבת הכותל המערבי – ערב ראש חודש שבט
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
No more articles to load

סיורים בירושלים