כיצד נראית עמידה מול א-לוקים?

פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר זה, השלישי מחמשת חומשי התורה, מכונה גם "תורת כוהנים". זאת בעקבות עיסוקו הרב בהלכות הנוגעות למעמד הכהונה: הקרבת הקורבנות ודיני טהרה וטומאה. נושאים אלו רחוקים מתודעתו של אדם בן ימינו. ספר ויקרא מציף נושאים שאיננו חושבים עליהם בחיי היום יום, ודווקא לכן הוא מעורר עניין רב ומביא לחיינו רעיונות שאולי לא היינו חושבים עליהם לולי היינו פוגשים בספר ויקרא.

הנושא הראשון והנרחב הוא נושא הקורבנות.
יש קורבנות חובה ויש שהם רשות; יש שהאדם המביא אותם שותף באכילתם, יש שרק הכוהנים אוכלים מבשרם ויש מהקורבנות שנשרפים כליל על המזבח. כאשר אנו מנסים להבין את משמעות הקורבנות, אנו מתקשים לראות מהי התועלת שיש בהבאת קרבנות.
בניגוד לתפיסה האלילית הרואה את האלים כבעלי צרכים המסופקים על ידי בני האדם, הרי היהדות מאמינה בא-ל אחד שאין לו כל צורך במזון או ברכוש שיביאו לו בני אדם – אז בשביל מה מובאים הקורבנות?

הקורבנות ביסודם הם ביטוי בסיסי של עמידה מול א-לוקים. ההכרה בנוכחות הא-לוקית מציבה את האדם בתביעה להתאפס, לחוות תחושת ביטול נוכח ההדר והעוצמה הא-לוקית. זוהי החוויה הדתית הבסיסית, והיא תחילתו של המפגש בין אדם וא-לוקים. מפגש של בן-תמותה בר-חלוף, בשר ודם נטול כוח, עם בורא העולם התקיף והאדיר המעניק לנו את הקיום, א-לוקי החיים. מהות המפגש היא הכנעה טוטאלית.

בהקרבת קורבן מבטא האדם את מקסימום תחושת הביטול שהוא יכול ורשאי להרגיש: מסירת החיים לעבר א-לוקים. ברמה הסימלית, הקורבן מייצג את האדם, וכאשר האדם מביא קורבן למקדש, הוא מבטא את ההתמסרות שלו לא-לוקים והביטול שהוא חש כלפיו. חוויה זו עשוייה להיות זרה עבור האדם בן ימינו, אך היא חוויה דתית עמוקה, ובאופן מפתיע גם מרוממת ומשמעותית במיוחד.

ספר ויקרא מלמד אותנו על תוכן נוסף של הקורבנות. עצם מעשה הקורבנות היה מוכר לנו גם מספר בראשית וספר שמות. למען האמת, גם מי שאיננו בן לעם ישראל יכול להקריב קורבנות לא-לוקים. אך ספר ויקרא מזמין את עם ישראל לבצע את הקרבת הקורבנות דווקא ב"פתח אוהל מועד" – במקדש של א-לוקי ישראל. בנוסף, החידוש של ספר ויקרא הוא קורבן 'שלמים', שבו האדם שהביא את הקורבן שותף לאכילתו. זוהי מעין סעודה ששותפים לה א-לוקים – באמצעות הבשר הנשרף על המזבח, הכוהנים והאדם שהביא את הקורבן.

ספר ויקרא הוא ספר של ידידות וחביבות מתוך השראה א-לוקית. ניתן להביט על ספר ויקרא כספר קפדני מלא בהוראות מפורטות ודקדקניות של פרטי הקרבת הקורבנות, דיני טומאה וטהרה, הלכות כשרות המאכלים ועוד. אך זהו מבט חלקי ביותר. דומה הדבר לאדם שהוזמן לנשף יוקרתי, וכאשר התבקש לתאר את החוויה התמקד בדרישות הקפדניות של המלבושים התואמים את הטקס וכללי הנימוס הרשמיים שנכפו עליו. אכן, המפגש המרומם דורש הכנה רבה והתנהגות תואמת; אך לא זוהי מהות המפגש. דוגמה נוספת היא על אדם שביקר במוזיאון יוקרתי והחוויה שנצרבה בו היא הזהירות הנדרשת שלא לגעת במוצגים. גם כאשר נדרשת זהירות, המוזיאון לא נועד עבורה אלא עבור הידע והתובנות שאנו יכולים להפיק מן המוצגים.

הקורבנות היו חוויה דתית מרוממת במיוחד, וכדי שהחוויה תהיה מדויקת ונכונה נדרשו לה הלכות רבות ומדויקות. אך לא זו מהות הרעיון של המפגש בין אדם וא-לוקים. החוויה המהותית והמשמעותית היא הביטול מצד אחד, והידידות והאהבה מצד שני. ספר ויקרא מזמין אותנו לטעום מטעמה של אותה חוויה עתיקה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
כ״ז באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
א׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 5, 2024
מאות משתתפים כעת ערב ראש חודש מנחם אב בעצרת תפילה וזעקה
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
בתום הביקור המרגש המשיך בן עמי לבית החולים איכילוב להמשך תהליך השיקום, כשבליבו התקווה לשוב והגיד תודה נוספת בכותל
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
עם צאת השבת התבשרנו על פטירתו של האדמו"ר מקאסוב ארה"ב זצוק"ל לאחר מחלה קשה. האדמו"ר היה מגדולי האדמורי"ם והמנהיגים
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
. לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
כיצד ניצח עם ישראל את אויבו הראשון, עמלק, באמצעות אמונה, תפילה ואחדות חסרת תקדים בהובלת משה, אהרן וחור?

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט