קרבן – מהות וטעם – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא מלמדת שהקרבן האמיתי אינו בדם ובהמה, אלא בלב נשבר ובכמיהה להתקרב לה
הכותל

בס"ד

פרשת ויקרא – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת נקרא את פרשת ויקרא, הראשונה שבחומש השלישי – ספר ויקרא.  פרשה זו שמצווה על  הקורבנות, פותחת בפסוק:

 " אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"

כבר מההדגשה הזו; אדם כי יקריב "מכם", אנו מבינים שעניין הקרבת הקורבן אינו טקס פגאני של זביחת בעלי חיים כמתת וחנופה לאלים השולטים ביקום, כמנהג מאמיני הדתות הפנאטיות של ימי קדם.

ההדגשה היא שהאדם אמור להקריב מעצמו, מליבו ורגשותיו, ולהרגיש תוך כדי הקרבת הקורבן תחושה של קרבת אלוקים ואהבת ה'. קרבן הוא מלשון התקרבות. אדם שזובח קורבן ואינו מקריב את עצמו לאלוקים מתוך לב נשבר אין בקורבנו מאומה, ועל שכמותו אמר דוד המלך:

 "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה, זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"…
(תהילים נ"א)

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה מקריב הקורבן נוכח בטקס רווי קדושה והתעלות, ולקול שירת הלוויים הטהורה שהילכה קסם על הלבבות היה מהרהר במצבו הרוחני ושב לאלוקיו בכל לב ונפש.

הכוח החיוני שמתנגד לאור הנשמה – מכונה בספרות היהודית: "הנפש הבהמית". בהקרבת מין בהמה מתחדד ההבדל הרצוי בין אדם לבהמה, והשב לאלוקיו מקבל על עצמו לחיות חיים רוחניים של עבודת הבורא ועבודת המידות, בניגוד לחיי בהמה שכל מהותה סיפוק תאוות ורצונות וחיזור בלתי פוסק אחרי הנאות הגוף.

האברבנאל, בהקדמתו לספר ויקרא, מסביר מדוע נקרא העלאת בהמה למזבח בשם: "קרבן":

"מפני שהמעשה ההוא יעשה קריבה רבה בין הבעלים המקריבים אותו ובין האלוקים"…

לפי הסבר זה, אנו מבינים מדוע אדם שחטא בזדון צריך להקריב קורבן  שהרי עליו להתקרב אחרי שרחק מאלוקים בחטאו. אך מדוע אדם שחטא בשגגה,  שלא התרחק ביודעין מאלוקים  צריך להביא קרבן לאלוקיו ולהתקרב אליו. ולא זו, אלא מי שחטא במזיד אינו כלל מביא קרבן ודווקא החוטא בשגגה הוא המביא קרבן?

עונה על כך הרבי מליובאוויטש, כי אשמתו של העובר עבירה בשוגג היא בכך שהניח לנפשו לסטות אחרי תאוות ורצונות גשמיות עוד בטרם נעשתה העבירה, שהן הביאוהו לכך שיוכל לעבור עבירה בשוגג.

הדברים הנעשים אצל אדם בדרך ממילא, שלא מדעתו ושלא בכוונה, מורים על מצבו של  האדם במה הוא שקוע, וממה הוא מתענג. מעשי הצדיק, הם פעולות של טוב וקדושה; ואילו זה שנכשל בעבירה, מוכיח במעשיו שעיסוקו בחול ובהנאות רגעיות. פעולה הנעשית אצל האדם מאליה, מלמדת על מהותו שבה קשור ה"אני" שלו, ולכן הוא נמשך, אינסטינקטיבית, לעשות פעולות אלו, עד שהוא בא לידי מעשה בפועל שהוא חוטא לאלוקיו.

משום כך צריך האדם להביא קרבן על השוגג, ודווקא על עבירה מסוג זה, כדי שהקרבן יביא אותו להתקרבות אל ה' ויוציא אותו ממצבו הרחוק שהוא אינו מודע אליו כל כך.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסת שבת:
17:18
צאת שבת:
18:34
תל אביב
כניסת שבת:
17:39
צאת שבת:
18:36
חיפה
כניסת שבת:
17:28
צאת שבת:
18:34
באר שבע
כניסת שבת:
17:40
צאת שבת:
18:36

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ה אדר ה'תשפ"ו
מרץ 14, 2026
מה הקשר בין הקרבנות של ספר ויקרא לבין האחריות שלנו כלפי יהודים אחרים גם היום? מאמר מעורר מחשבה על
י' אדר ב' ה'תשפ"ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
כ"ז אדר ה'תשפ"ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות',
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
א' ניסן ה'תשפ"א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
מה הקשר בין אתרוג מהודר לאדם שעבר כישלונות ותיקן את דרכיו? הרב שמואל רבינוביץ חושף את משמעותו העמוקה של
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
ט"ו ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 2, 2026
במהלך חג הפסח לא תתאפשר הגעה לכותל המערבי
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
ז' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 24, 2026
השבוע נערך ברחבת הכותל המערבי טקס בר ובת מצווה מרגש ל- 20 לחיילים וחיילות בודדים, אשר עברו גיור במסגרת
כ"ד תמוז ה'תשפ"ו
יולי 9, 2026
אלפי חסידי ויז'ניץ נשאו הערב (ה') תפילות נרגשות ברחבת הכותל המערבי לרפואתו השלמה של האדמו"ר מויז'ניץ הגה"צ רבי ישראל
ד' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 26, 2025
שירותי הגברים יועתקו באופן זמני לאזור החניה בכניסה לרחבת הכותל, שם הוצבו קראוונים ייעודיים לשימושם.
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
 הטמינו פתקים עם שמות חללי מסיבת הנובה בין אבני הכותל ונשאו תפילה לשלום המשפחות השכולות
כ"ו אייר ה'תשפ"ו
מאי 13, 2026
פתיחת אירועי יום ירושלים תשפ"ו כ"ז אייר תשפ"ו 13.5.2026   שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך! זכינו
ח' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 19, 2026
מדוע דווקא הניסיונות הקשים בחיים עשויים להאיר לנו את הדרך? הרב שמואל רבינוביץ חושף בפרשת לך לך את הקשר
ז' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 18, 2026
טקטס השבעה השבעה להגנה אווירית ביום רביעי י״ב בְּאִיָיר תשפ״ז (19/5/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ה' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 16, 2026
לאחר חנוכת שגרירות קולומביה בירושלים: שר החוץ של קולומביה בביקורו בכותל המערבי: "זהו הרגע הנשגב והעמוק ביותר בחיי!"
ג' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 14, 2026
הסדרי הכניסה הזמניים צפויים להימשך כשלושה חודשים, בהתאם להתקדמות העבודות ולממצאים הארכיאולוגיים שיתגלו במהלך החפירה.

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .