קרבן – מהות וטעם – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא מלמדת שהקרבן האמיתי אינו בדם ובהמה, אלא בלב נשבר ובכמיהה להתקרב לה
הכותל

בס"ד

פרשת ויקרא – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת נקרא את פרשת ויקרא, הראשונה שבחומש השלישי – ספר ויקרא.  פרשה זו שמצווה על  הקורבנות, פותחת בפסוק:

 " אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"

כבר מההדגשה הזו; אדם כי יקריב "מכם", אנו מבינים שעניין הקרבת הקורבן אינו טקס פגאני של זביחת בעלי חיים כמתת וחנופה לאלים השולטים ביקום, כמנהג מאמיני הדתות הפנאטיות של ימי קדם.

ההדגשה היא שהאדם אמור להקריב מעצמו, מליבו ורגשותיו, ולהרגיש תוך כדי הקרבת הקורבן תחושה של קרבת אלוקים ואהבת ה'. קרבן הוא מלשון התקרבות. אדם שזובח קורבן ואינו מקריב את עצמו לאלוקים מתוך לב נשבר אין בקורבנו מאומה, ועל שכמותו אמר דוד המלך:

 "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה, זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"…
(תהילים נ"א)

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה מקריב הקורבן נוכח בטקס רווי קדושה והתעלות, ולקול שירת הלוויים הטהורה שהילכה קסם על הלבבות היה מהרהר במצבו הרוחני ושב לאלוקיו בכל לב ונפש.

הכוח החיוני שמתנגד לאור הנשמה – מכונה בספרות היהודית: "הנפש הבהמית". בהקרבת מין בהמה מתחדד ההבדל הרצוי בין אדם לבהמה, והשב לאלוקיו מקבל על עצמו לחיות חיים רוחניים של עבודת הבורא ועבודת המידות, בניגוד לחיי בהמה שכל מהותה סיפוק תאוות ורצונות וחיזור בלתי פוסק אחרי הנאות הגוף.

האברבנאל, בהקדמתו לספר ויקרא, מסביר מדוע נקרא העלאת בהמה למזבח בשם: "קרבן":

"מפני שהמעשה ההוא יעשה קריבה רבה בין הבעלים המקריבים אותו ובין האלוקים"…

לפי הסבר זה, אנו מבינים מדוע אדם שחטא בזדון צריך להקריב קורבן  שהרי עליו להתקרב אחרי שרחק מאלוקים בחטאו. אך מדוע אדם שחטא בשגגה,  שלא התרחק ביודעין מאלוקים  צריך להביא קרבן לאלוקיו ולהתקרב אליו. ולא זו, אלא מי שחטא במזיד אינו כלל מביא קרבן ודווקא החוטא בשגגה הוא המביא קרבן?

עונה על כך הרבי מליובאוויטש, כי אשמתו של העובר עבירה בשוגג היא בכך שהניח לנפשו לסטות אחרי תאוות ורצונות גשמיות עוד בטרם נעשתה העבירה, שהן הביאוהו לכך שיוכל לעבור עבירה בשוגג.

הדברים הנעשים אצל אדם בדרך ממילא, שלא מדעתו ושלא בכוונה, מורים על מצבו של  האדם במה הוא שקוע, וממה הוא מתענג. מעשי הצדיק, הם פעולות של טוב וקדושה; ואילו זה שנכשל בעבירה, מוכיח במעשיו שעיסוקו בחול ובהנאות רגעיות. פעולה הנעשית אצל האדם מאליה, מלמדת על מהותו שבה קשור ה"אני" שלו, ולכן הוא נמשך, אינסטינקטיבית, לעשות פעולות אלו, עד שהוא בא לידי מעשה בפועל שהוא חוטא לאלוקיו.

משום כך צריך האדם להביא קרבן על השוגג, ודווקא על עבירה מסוג זה, כדי שהקרבן יביא אותו להתקרבות אל ה' ויוציא אותו ממצבו הרחוק שהוא אינו מודע אליו כל כך.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תולדות

ירושלים
כניסת שבת:
16:00
צאת שבת:
17:18
תל אביב
כניסת שבת:
16:22
צאת שבת:
17:20
חיפה
כניסת שבת:
16:09
צאת שבת:
17:18
באר שבע
כניסת שבת:
16:23
צאת שבת:
17:21
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ערבות הדדית – פרשת ויקרא
כ"ה אדר ה'תשפ"ו
מרץ 14, 2026
מה הקשר בין הקרבנות של ספר ויקרא לבין האחריות שלנו כלפי יהודים אחרים גם היום? מאמר מעורר מחשבה על
שביעות־רצון וקורבן – פרשת ויקרא
י' אדר ב' ה'תשפ"ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
מה מקנה ערך למעשה? – פרשת ויקרא
כ"ז אדר ה'תשפ"ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
לכל איש יש שם – פרשת ויקרא
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
היחיד והעם בעבודת אלוהים – פרשת ויקרא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות',
אנושיות בקומה הראשונה – פרשת ויקרא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
כיצד נראית עמידה מול א-לוקים? – פרשת ויקרא
א' ניסן ה'תשפ"א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
לכל איש יש שם – פרשת ויקרא
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
לשמחה מה זו עושה – שמחת תורה תשפ"ז
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
האדם המהודר – סוכות תשפ"ז
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
מה הקשר בין אתרוג מהודר לאדם שעבר כישלונות ותיקן את דרכיו? הרב שמואל רבינוביץ חושף את משמעותו העמוקה של
עם ספר עתיק ונדיר שהובא במיוחד: קהילת יוצאי אתיופיה ציינו את חג הסיגד 'סגד מהללה'
כ"ט חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 20, 2025
חג הסיגד נחגג הבוקר בכותל באירוע מרגש במיוחד, כשהספר העתיק "האורית" הובא לראשונה לרחבה לקריאת עשרת הדיברות — מחזה
כוחו של הבלתי נראה – חנוכה תשפ"ו
כ"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 14, 2025
חנוכה מלמד אותנו שהכוח האמיתי לא תמיד נראה לעין – לפעמים דווקא האור הנסתר, האמונה והעומק הפנימי הם שמנצחים
הכנסת ספר תורה לילדי ישראל
י"ד תמוז ה'תשפ"ו
יוני 29, 2026
הכנסת ספר תורה לילדי ישראל ביום שני כ׳ בְּאָב תשפ״ו (3/8/2026) בשעה 17:00–21:30 בכותל המערבי.
סגן נשיא פרגוואי בביקורו בכותל המערב
כ"ז תשרי ה'תשפ"ז
אוקטובר 8, 2026
במהלך ביקורו הרשמי בישראל, הגיע בשעה האחרונה סגן נשיא פרגוואי מר פדרו אליאנה, לביקור ולתפילה בכותל המערבי, מלווה בשגריר
טקס השבעה לפיקוד העורף
ט"ו חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 26, 2026
טקס השבעה לפיקוד העורף ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ז (13/5/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
רב הכותל בשיעורו המקדים של הראשון לציון
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
"לא ניתנו מועדים לישראל אלא לעסוק בהם בדברי תורה" – כמדי חג בחג, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג
טקס השבעה לצנחנים
י"ח שבט ה'תשפ"ו
פברואר 5, 2026
טקס השבעה לצנחנים ביום רביעי י״ט בְּאִיָיר תשפ״ו (6/5/2026) בשעה 13;00 בכותל המערבי.
תיקון ליל שבועות ותהילים: למעלה ממאה אלף איש חגגו את חג השבועות ברחבת הכותל המערבי
ז' סיון ה'תשפ"ו
מאי 23, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי מבקשת להודות למשטרת ישראל ולכלל כוחות הביטחון על אבטחת המקום הקדוש ועל שמירה על הסדר
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת
בחירות 2026: ראשי המפלגות בתפילה בכותל
ט"ז חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 27, 2026
בחירות 2026 | ראשי המפלגות המתמודדות הגיעו לכותל המערבי לתפילה להצלחתם ולשלומה והצלחתה של מדינת ישראל 🇮🇱

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .