הנתונים נטענים…

קרבן – מהות וטעם – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא מלמדת שהקרבן האמיתי אינו בדם ובהמה, אלא בלב נשבר ובכמיהה להתקרב לה

בס"ד

פרשת ויקרא – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת נקרא את פרשת ויקרא, הראשונה שבחומש השלישי – ספר ויקרא.  פרשה זו שמצווה על  הקורבנות, פותחת בפסוק:

 " אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"

כבר מההדגשה הזו; אדם כי יקריב "מכם", אנו מבינים שעניין הקרבת הקורבן אינו טקס פגאני של זביחת בעלי חיים כמתת וחנופה לאלים השולטים ביקום, כמנהג מאמיני הדתות הפנאטיות של ימי קדם.

ההדגשה היא שהאדם אמור להקריב מעצמו, מליבו ורגשותיו, ולהרגיש תוך כדי הקרבת הקורבן תחושה של קרבת אלוקים ואהבת ה'. קרבן הוא מלשון התקרבות. אדם שזובח קורבן ואינו מקריב את עצמו לאלוקים מתוך לב נשבר אין בקורבנו מאומה, ועל שכמותו אמר דוד המלך:

 "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה, זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"…
(תהילים נ"א)

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה מקריב הקורבן נוכח בטקס רווי קדושה והתעלות, ולקול שירת הלוויים הטהורה שהילכה קסם על הלבבות היה מהרהר במצבו הרוחני ושב לאלוקיו בכל לב ונפש.

הכוח החיוני שמתנגד לאור הנשמה – מכונה בספרות היהודית: "הנפש הבהמית". בהקרבת מין בהמה מתחדד ההבדל הרצוי בין אדם לבהמה, והשב לאלוקיו מקבל על עצמו לחיות חיים רוחניים של עבודת הבורא ועבודת המידות, בניגוד לחיי בהמה שכל מהותה סיפוק תאוות ורצונות וחיזור בלתי פוסק אחרי הנאות הגוף.

האברבנאל, בהקדמתו לספר ויקרא, מסביר מדוע נקרא העלאת בהמה למזבח בשם: "קרבן":

"מפני שהמעשה ההוא יעשה קריבה רבה בין הבעלים המקריבים אותו ובין האלוקים"…

לפי הסבר זה, אנו מבינים מדוע אדם שחטא בזדון צריך להקריב קורבן  שהרי עליו להתקרב אחרי שרחק מאלוקים בחטאו. אך מדוע אדם שחטא בשגגה,  שלא התרחק ביודעין מאלוקים  צריך להביא קרבן לאלוקיו ולהתקרב אליו. ולא זו, אלא מי שחטא במזיד אינו כלל מביא קרבן ודווקא החוטא בשגגה הוא המביא קרבן?

עונה על כך הרבי מליובאוויטש, כי אשמתו של העובר עבירה בשוגג היא בכך שהניח לנפשו לסטות אחרי תאוות ורצונות גשמיות עוד בטרם נעשתה העבירה, שהן הביאוהו לכך שיוכל לעבור עבירה בשוגג.

הדברים הנעשים אצל אדם בדרך ממילא, שלא מדעתו ושלא בכוונה, מורים על מצבו של  האדם במה הוא שקוע, וממה הוא מתענג. מעשי הצדיק, הם פעולות של טוב וקדושה; ואילו זה שנכשל בעבירה, מוכיח במעשיו שעיסוקו בחול ובהנאות רגעיות. פעולה הנעשית אצל האדם מאליה, מלמדת על מהותו שבה קשור ה"אני" שלו, ולכן הוא נמשך, אינסטינקטיבית, לעשות פעולות אלו, עד שהוא בא לידי מעשה בפועל שהוא חוטא לאלוקיו.

משום כך צריך האדם להביא קרבן על השוגג, ודווקא על עבירה מסוג זה, כדי שהקרבן יביא אותו להתקרבות אל ה' ויוציא אותו ממצבו הרחוק שהוא אינו מודע אליו כל כך.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויקהל-פקודי

ירושלים
כניסה:
17:05
יציאה:
18:22
תל אביב
כניסה:
17:29
יציאה:
18:24
חיפה
כניסה:
17:16
יציאה:
18:24
באר שבע
כניסה:
17:29
יציאה:
18:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י' אדר ב' ה'תשפ"ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
כ"ז אדר ה'תשפ"ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
א' ניסן ה'תשפ"א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות',
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
א' ניסן ה'תשפ"א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
ד' אדר ב' ה'תשפ"ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
גם ברגעי גאולה ולחץ – התורה מזכירה לנו: הבטחה היא לא סיסמה. מילה שנאמרה חייבת להתקיים, כי אמון הוא
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
דווקא ברגעי העוצמה והניצחון, התורה עוצרת ומלמדת יסוד עמוק: הכרת הטוב. מפרשת וארא עולה מסר חד לימינו – מי
כ"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 14, 2025
חנוכה מלמד אותנו שהכוח האמיתי לא תמיד נראה לעין – לפעמים דווקא האור הנסתר, האמונה והעומק הפנימי הם שמנצחים
כ"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 14, 2025
מי באמת מפחד מעין הרע? פרשת מקץ חושפת איך יוסף הצדיק מלמד אותנו שההגנה האמיתית על הצלחה עוברת דרך
ז' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 29, 2025
מסעב חסן יוסף, בנו של אחד מבכירי חמאס, הידוע בכינויו הנסיך הירוק, ביקר השבוע ברחבת הכותל המערבי ובאתר החפירות
ז' סיון ה'תשפ"ה
יוני 3, 2025
טקס השבעה הגנה אווירית ביום יום רביעי ז׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (29/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"א אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 14, 2025
המדינה האמריקני מרקו רוביו פתח את ביקורו בישראל בתפילה בכותל לצד ראש הממשלה נתניהו, סייר במנהרות הכותל וחתם בספר
א' אלול ה'תשפ"ה
אוגוסט 25, 2025
הבוקר, בתפילת ההלל של ראש חודש אלול, אמרנו את הפסוק: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" בניגון, בשירה.
י"ד סיון ה'תשפ"ה
יוני 10, 2025
בסיום הביקור נשא הנשיא תפילה אישית, וחתם בספר המבקרים: "חירות לציון"
י"א ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 9, 2025
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
ב' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 19, 2026
טקס השבעה להנדסה קרבית ביום יום רביעי י״ב בְּאִיָיר תשפ״ו (29/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
🔇 הנגן מתחיל במצב השתקה – אפשר ללחוץ על הרמקול כדי לשמוע קול. ❌ סליחות בשידור חי 🔄 🔇
י"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 8, 2026
בין הפתקים: תפילות גם מאזרחי איראן ומדינות עוינות במזרח התיכון לשלום בין העמים • רב הכותל נשא תפילה להצלחת
י"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 8, 2026
מהי "חכמת הלב" שעליה מדברת התורה בבניית המשכן – ומדוע דווקא הרצון הפנימי לדעת ולגדול הוא המפתח לקבלת חכמה
ט"ו אדר ה'תשפ"ו
מרץ 4, 2026
מה גרם לעם שראה ניסים והתגלות אלוקית ליפול דווקא ברגע השיא? פרשת כי תשא חושפת אמת עמוקה על חוסר
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
טקטס השבעה לבאח העורף ביום יום חמישי ד׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (15/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

שימו לב הכותל המערבי סגור למבקרים למידע נוסף לחצו כאן  

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .