הכבוד של האיש הפשוט – פרשת יתרו

פרשת יתרו תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכול המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'יתרו' נקראת על שם חותנו של משה, שהיה בעברו כהן דת בארץ מדיין. כאשר הגיעה לאוזניו השמועה על יציאת מצרים והניסים שהתלוו אליה, הוא בא אל המדבר, שם שהו בני ישראל, כדי לפגוש את חתנו ולשמוע מכלי ראשון את סיפורי הניסים המופלאים.

יתרו לאחר שנפגש עם משה ושמע מפיו את הסיפורים, התפעל ושיבח את אלוקים שעשה את הניסים הללו, הקריב קורבנות וישב לסעודה חגיגית עם מנהיגי העם – משה, אהרן וזקני ישראל.

בשלב זה מתרחשת תפנית בסיפור. למחרת המפגש, רואה יתרו את משה יושב ושופט לבדו את בני ישראל. כך זה נראה:

"ויהי ממחרת, וישב משה לשפוט את העם, ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב".

יתרו סבור שמדובר במצב בלתי תקין. הוא פונה אל משה ושואל אותו:

"מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם? מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב?"

בהמשך הדברים הוא מביע את הביקורת במפורש ואומר למשה:
"לא טוב הדבר אשר אתה עושה! נבול תיבול גם אתה, גם העם הזה אשר עימך, כי כבד ממך הדבר! לא תוכל עשוהו לבדך!" והוא מייעץ למשה להקים מערכת משפט היררכיית שתורכב משופטים "אנשי חייל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע", על מנת שהעול הכבד של השיפוט לא ייפול על כתפיו של משה בלבד.
משה אכן מקבל את העצה, יתרו שב לארצו, ובכך מסתיים הסיפור על ביקורו של יתרו.

במבט ראשון, מדובר בעצה של ביזור סמכויות. יתרו היה כנראה מנהל מוצלח, והוא העניק למשה מניסיונו העשיר בניהול מערכות. אלא שאם זהו תוכן הסיפור, לא ברור מה רוצה התורה ללמד אותנו בכך. סביר להניח שבמהלך התגבשות העם אנשים שונים הביעו את דעתם ויעצו עצות, חלקן מוצלחות יותר וחלקן מוצלחות פחות. מה מיוחד בסיפורו של יתרו?
מה ייחודי בעצה שהוא העניק למשה?

ב'מכילתא' – המדרש הקדום על ספר שמות שחובר לפני כ-2000 שנה – אנו מוצאים פירוש מעניין לדבריו של יתרו.
כאשר יתרו התבונן על משה השופט את העם הוא ראה את הדבר הבא: "וישב משה לשפוט את העם, ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" – משה, המנהיג, יושב וכל העם עומד. בעיניים של מתבונן מן הצד, הבחין יתרו במבע עדין של שררה ביחסים שבין משה והעם: המנהיג יושב והעם עומד.
כאשר הוא אמר את ביקורתו, הוא רמז על כך בעדינות כשאמר למשה: "מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב?" – מדוע אתה יושב והעם עומד?

מי שציטט את דברי המדרש היה פרשן התורה הגדול, רש"י, שכתב בפירושו:

וישב משה, ויעמוד העם – משה יושב כמלך וכולם עומדים. והוקשה הדבר ליתרו שהיה משה מזלזל בכבודם של ישראל, והוכיחו אף על כך, שנאמר: "מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב".
(רש"י לשמות יח, יג)

אין ספק שמנהיג העם ראוי לכבוד. אין חולק על הכבוד הראוי לשופט. אך לדעת יתרו משה נהג יותר מן הראוי, וראה בכך זלזול בכבוד העם.
מדובר בהבחנה עדינה ורגישה, אך ממנהיג נדרשת רגישות ברזולוציה גבוהה. הביקורת של יתרו לא היה מנהלית בלבד, אלא גם מוסרית. הוא תבע ממשה להביע כבוד כלפי העם, כלפי ההמונים העומדים לפניו.

הדבר נכון לא רק כלפי מנהיגים ושופטים, אלא גם כלפי הורים ומחנכים. אסור לנו להתבלבל ולהחליף בין הכבוד הראוי לנו כהורים וכמורים ובין נטילת שררה וזלזול בכבוד הילדים והתלמידים. גם את זה למדנו מיתרו.