רצון חופשי או כפייה?

הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות (אוקראינה, המאה ה-18), ראה בכפייה זו לימוד חשוב עבור האדם. עם ישראל אכן קיבל את התורה מרצונו הטוב, ולא נדרשה עבור כך כפייה כלשהי.

פרשת יתרו תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והקומות הקדושים

פרשת 'יתרו' אותה נקרא בשבת הקרובה, מתארת את המאורע המכונן של עם ישראל לדורותיו: 'מעמד הר סיני'. במעמד זה שמע העם כולו, נשים, גברים וילדים, את 'עשרת הדברות', המניפסט המקוצר של היהדות הכולל עשר מצוות. במעמד זה קיבל העם את התפקיד להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", העם שיישא את דגל הקדושה וישאף להוביל אחריו את האנושות כולה אל חיי אמונה ומוסר.

למעמד החשוב הזה קדם משא ומתן בין א-לוקים לעם ישראל, כאשר המתווך הוא משה רבינו. א-לוקים שלח את משה להציע לעם לקבל את התורה:

כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי; ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי – והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
(שמות יט, ג-ו)

משה ביצע את השליחות שהוטלה עליו והציע בפני זקני העם ומנהיגיו "את כל הדברים האלה אשר ציווהו ה'", והעם כולו ענה באחדות מופלאה: "כל אשר דיבר ה' – נעשה". הרושם העולה מקריאת הפרשה הוא שקבלת התורה על ידי עם ישראל נעשתה ברצון ובלב שלם. אך בתלמוד הבבלי אנו מוצאים תיאור אחר, שלא לומר הפוך, על שאלת ההסכמה של העם לקבלת התורה:

אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.
(בבלי שבת דף פח)

מדברי התלמוד עולה שא-לוקים כפה על עם ישראל את קבלת התורה באיומים קשים. תיאור זה מעלה מספר תמיהות: ראשית, מדוע הוצרך א-לוקים לכפות את קבלת התורה לאחר שהעם הסכים בנפש חפצה? שנית, מן התיאור במקרא מתקבל רושם שונה לחלוטין; ושלישית: איזה ערך יש להסכמה שבאה בעקבות איומים וכפייה?

הוגי היהדות לאורך הדורות עמדו על שאלות אלו וענו עליהן בדרכים שונות. נעיין בדברי שניים מהם.

 

הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות (אוקראינה, המאה ה-18), ראה בכפייה זו לימוד חשוב עבור האדם. עם ישראל אכן קיבל את התורה מרצונו הטוב, ולא נדרשה עבור כך כפייה כלשהי. אלא שכולנו מכירים את טבע האדם: רצון טוב הוא דבר שעלול להיעלם. לעיתים האדם מלא בתשוקה לעשות את הטוב והישר, ולעיתים האדם טרוד בבעיות ובקשיים ואינו מוצא בעצמו את הרצון ואת החשק להתאמץ למען עשיית המעשים הראויים. עבור ימים כאלו, אומר הבעל שם טוב, כפה א-לוקים על עם ישראל את קבלת התורה, כאומר: דעו לכם, שרצון טוב יועיל לפעמים, אך בפעמים אחרות תידרשו לכפות את עצמכם ולהתאמץ כנגד הנטייה הרגעית, כדי ללכת בדרך הישר.

 

הוגה חשוב אחר שעסק בזה הוא המהר"ל מפראג (ר' יהודה ליווא, פולין-צ'כיה, המאה ה-16). הוא ראה בכפייה זו היבט מהותי לתפיסת העולם היהודית. גם לדבריו, עם ישראל קיבל את התורה מרצונו הטוב, וזוהי הדרך הראויה והטובה לקבל את התורה; אלא שקבלה על בסיס רצון טוב יש בה ממד תמידי רעוע. כאשר האדם חי בתחושה של התנדבות, הוא איננו רואה את אורח החיים שלו כאורח חיים הכרחי שאי אפשר בלעדיו. א-לוקים רצה שעם ישראל יקבל את התורה מרצונו הטוב, אך היה חשוב לו להעביר מסר נוסף: יהודי אינו יכול ללא התורה. עם ישראל בלי התורה מאבד את זהותו ואת המשמעות הקיומית שלו. הכפייה לא נועדה כדי להכריח את העם, אלא כדי ללמדם שחיי תורה אינם עניין וולנטרי, אלא היבט קיומי וזהותי עמוק של העם.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 15, 2023
בימים אלה אנו פוגשים ברחבת הכותל בני משפחה רבים אשר איבדו את היקר להם מכל.
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 10, 2023
משפחותיהם של שלושה מתנדבי מד"א שנרצחו בבארי הדליקו נר רביעי של חנוכה בכותל שגריר ארה"ב בישראל בברכת ארצות הברית לכבוד
י״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 6, 2023
המעמד המרגש נפתח במעגלי ריקודים ע"י אלפי חסידי חב"ד וילדיהם כשאליהם הצטרפו מאות חוגגים מכל החוגים והעדות
כ״ב באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 9, 2023
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
את המשפחות ליוו מאות מתפללים מכל רחבי הארץ וגווני החברה הישראלית, אשר שרו יחד שירי רגש ונחמה לזכרם של
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 14, 2024
שמחנו לארח את עילאי ברגר, אח של אגם תצפיתנית שנחטפה לעזה בשבת שמחת תורה השביעי לאוקטובר, לרגל בר המצוה.
ח׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 25, 2023
  "אנו קוראים לציבור לבוא ולהקדים את הגעתו לאמירת סליחות במהלך חודש אלול כולו, ולא רק בימי הסליחות האחרונים
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים