רצון חופשי או כפייה?

הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות (אוקראינה, המאה ה-18), ראה בכפייה זו לימוד חשוב עבור האדם. עם ישראל אכן קיבל את התורה מרצונו הטוב, ולא נדרשה עבור כך כפייה כלשהי.

פרשת יתרו תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והקומות הקדושים

פרשת 'יתרו' אותה נקרא בשבת הקרובה, מתארת את המאורע המכונן של עם ישראל לדורותיו: 'מעמד הר סיני'. במעמד זה שמע העם כולו, נשים, גברים וילדים, את 'עשרת הדברות', המניפסט המקוצר של היהדות הכולל עשר מצוות. במעמד זה קיבל העם את התפקיד להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", העם שיישא את דגל הקדושה וישאף להוביל אחריו את האנושות כולה אל חיי אמונה ומוסר.

למעמד החשוב הזה קדם משא ומתן בין א-לוקים לעם ישראל, כאשר המתווך הוא משה רבינו. א-לוקים שלח את משה להציע לעם לקבל את התורה:

כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי; ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי – והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
(שמות יט, ג-ו)

משה ביצע את השליחות שהוטלה עליו והציע בפני זקני העם ומנהיגיו "את כל הדברים האלה אשר ציווהו ה'", והעם כולו ענה באחדות מופלאה: "כל אשר דיבר ה' – נעשה". הרושם העולה מקריאת הפרשה הוא שקבלת התורה על ידי עם ישראל נעשתה ברצון ובלב שלם. אך בתלמוד הבבלי אנו מוצאים תיאור אחר, שלא לומר הפוך, על שאלת ההסכמה של העם לקבלת התורה:

אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.
(בבלי שבת דף פח)

מדברי התלמוד עולה שא-לוקים כפה על עם ישראל את קבלת התורה באיומים קשים. תיאור זה מעלה מספר תמיהות: ראשית, מדוע הוצרך א-לוקים לכפות את קבלת התורה לאחר שהעם הסכים בנפש חפצה? שנית, מן התיאור במקרא מתקבל רושם שונה לחלוטין; ושלישית: איזה ערך יש להסכמה שבאה בעקבות איומים וכפייה?

הוגי היהדות לאורך הדורות עמדו על שאלות אלו וענו עליהן בדרכים שונות. נעיין בדברי שניים מהם.

 

הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות (אוקראינה, המאה ה-18), ראה בכפייה זו לימוד חשוב עבור האדם. עם ישראל אכן קיבל את התורה מרצונו הטוב, ולא נדרשה עבור כך כפייה כלשהי. אלא שכולנו מכירים את טבע האדם: רצון טוב הוא דבר שעלול להיעלם. לעיתים האדם מלא בתשוקה לעשות את הטוב והישר, ולעיתים האדם טרוד בבעיות ובקשיים ואינו מוצא בעצמו את הרצון ואת החשק להתאמץ למען עשיית המעשים הראויים. עבור ימים כאלו, אומר הבעל שם טוב, כפה א-לוקים על עם ישראל את קבלת התורה, כאומר: דעו לכם, שרצון טוב יועיל לפעמים, אך בפעמים אחרות תידרשו לכפות את עצמכם ולהתאמץ כנגד הנטייה הרגעית, כדי ללכת בדרך הישר.

 

הוגה חשוב אחר שעסק בזה הוא המהר"ל מפראג (ר' יהודה ליווא, פולין-צ'כיה, המאה ה-16). הוא ראה בכפייה זו היבט מהותי לתפיסת העולם היהודית. גם לדבריו, עם ישראל קיבל את התורה מרצונו הטוב, וזוהי הדרך הראויה והטובה לקבל את התורה; אלא שקבלה על בסיס רצון טוב יש בה ממד תמידי רעוע. כאשר האדם חי בתחושה של התנדבות, הוא איננו רואה את אורח החיים שלו כאורח חיים הכרחי שאי אפשר בלעדיו. א-לוקים רצה שעם ישראל יקבל את התורה מרצונו הטוב, אך היה חשוב לו להעביר מסר נוסף: יהודי אינו יכול ללא התורה. עם ישראל בלי התורה מאבד את זהותו ואת המשמעות הקיומית שלו. הכפייה לא נועדה כדי להכריח את העם, אלא כדי ללמדם שחיי תורה אינם עניין וולנטרי, אלא היבט קיומי וזהותי עמוק של העם.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת צו

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:34
תל אביב
כניסה:
18:40
יציאה:
19:36
חיפה
כניסה:
18:28
יציאה:
19:36
באר שבע
כניסה:
18:40
יציאה:
19:35

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
מר סימאון אויונו אסונו אנגואה לתפילה וסיור בכותל המערבי.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
י״ח בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 28, 2024
בשלב זה מתרחשת תפנית בסיפור. למחרת המפגש, רואה יתרו את משה יושב ושופט לבדו את בני ישראל. כך זה
ט״ז בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 18, 2022
התורה הנחילה לנו במעמד הר סיני כי תשוקותיו של האדם ומאווייו, אינם מנותקים ממהלך מחשבותיו ומאורח חייו, והם תוצאה
י״ט בשבט ה׳תשפ״א
פברואר 1, 2021

יתרו – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

הנושא המרכזי בפרשת 'יתרו' הוא 'מעמד הר סיני'. במעמד

כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת יתרו תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חלקה הראשון של פרשת השבוע מרומז בשמה של הפרשה:
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ה בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 6, 2024
מר פנס התקבל באהדה ע"י מתפללי הכותל שבירכו אותו על הגעתו ותמיכתו בישראל.
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
השחקן היהודי איאן זירינג בביקור בכותל המערבי ובמסלול החדש במנהרות הכותל, במסגרת ביקור סולידריות בישראל.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לפני כשבועיים נפצע כתוצאה ממטען וניצל בנס וכעת הוא נמצא בתהליך שיקום
כ״ז באייר ה׳תשפ״ג
מאי 18, 2023
50 אלף משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי.
י״ג בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 25, 2023
בכותל המערבי – הקייסים ומשפחתו של אבּרה מנגיסטו נשאו תפילה לחזרתו ולחזרת כלל החטופים הביתה במהרה
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ג
מאי 22, 2023
מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל המערבי
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .