מה מציע לנו אלוהים? – פרשת יתרו

תיאור המעמד עצמו ניתן בתורה בפירוט רב. היה זה מעמד מרהיב ומהמם, שבן אנוש אינו יכול לעמוד מולו בשלווה. הייתה זו התגלות פומבית, חד-פעמית בהיסטוריה האנושית, חסרת תקדים. העם כולו, נשים וגברים, מבוגרים עם ילדים, חוו את החוויה העזה ביותר שאדם מסוגל לחוות. הם עמדו למרגלות הר סיני ושמעו את אלוהים מדבר אליהם: "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

מעמד נשגב זה לא התרחש בפתאומיות. נדרשה לו הכנה נפשית בת שלושה ימים, בהם עסק העם בהיטהרות. אך קודם לכן, התרחש מאורע מדהים: אלוהים הציע בפני העם את ה'סחורה' ואיפשר להם לבחור בה או לסרב לה. אלוהים לא היה מעוניין בכפייה אלא בשותפות מלאה, בתהליך זוגי של הובלת העולם כולו אל התיקון המלא. לשותפות נצרכים שני צדדים, ויותר מכך, נדרש רצון של שני צדדים.

הבה נאזין לדבריו של אלוהים למשה:

ענק המחשבה היהודית בימי הביניים, הרמב"ם, ביאר עבורנו את המושגים הללו בדרך יפהפייה. כהן, אומר הרמב"ם, הוא מושג הקיים בכל קבוצה אנושית. אדם זה שאנו מכנים 'כהן', הוא אדם בעל ייחודיות, שחברי הקבוצה מביטים עליו כעל מודל אנושי המממש את השאיפות הכמוסות בקרב שאר חברי הקבוצה. גם בחברה המודרנית קיימים 'כהנים' אף שאינם מגדרים ככאלה – המהווים דוגמא ומופת להצלחה ולמימוש עצמי. יכול אדם להביט על מייסד חברה מצליחה שעשה הון באמצעות כשרונותיו, ולשאוף להיות כמוהו. אדם אחר מביט על איש רוח מרומם כעל מי שהגיע אל המצב האנושי אליו ראוי לשאוף.

עם ישראל כולו, הפך ב"מעמד הר סיני" לעם של כהנים, במובן הזה שהוא אמור לשמש דוגמא של עם המנהל חיים מופתיים, עם שאליו יביטו עמים אחרים ויאמרו לעצמם "כך אנו רוצים להיות".

וכיצד יהיה עם ישראל "ממלכת כהנים"?

אם יסגל לעצמו את התכונה של "גוי קדוש". הקדושה איננה הינזרות מן החיים, היא איננה ישיבה מתבודדת על ראש ההר. קדושה זו היא היכולת לסגל חיים מרוממים, שאינם מבוססים על אינטרסים קטנוניים של אנשים קטנים, אלא על ערכי אמת וצדק, על מבט מעמיק בתכלית החיים, על התבוננות מתמדת במשמעות הקיום האנושי המביאה לידי חיים לאומיים המהווים דוגמא לזולת, במקרה זה ? לעמים אחרים.

עם ישראל שמע את ההצעה הזו והחליט להיענות לה בחיוב: "כל אשר דיבר ה' נעשה".

קבלת התורה, יותר ממה שהייתה מאורע חד-פעמי, הייתה קבלת תפקיד לדורות רבים של יהודים שחשו מחוייבים להיות אחרים, להתנהל בקדושה, לראות את המציאות במשקפיים של אמת וצדק, ולא במשקפיים אינטרסנטיות המבוססות על צרכים בלבד.

אכן, עם ישראל נענה להצעה וקיבל על עצמו תפקיד נעלה זה. אך המחויבות היא, בסופו של דבר, עניין אישי. כל אחד ואחת מאיתנו צריך לראות את עצמו כמי שעומד למרגלות ההר ומוצעת בפניו ההצעה: "האם זיהית בעצמך את התפקיד להיות 'כהן' של האנושות? האם יש בך את הרצון הפנימי להיות קדוש?".

זוהי ההצעה. התשובה אותה השיבו דורות רבים כל כך מתוך נאמנות איתנה, הייתה: כל אשר דיבר ה' נעשה!

גם אנו מצטרפים. כל אשר דיבר ה' ? נעשה.