חג ללא תאריך ? חג השבועות
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
מבין מועדי ישראל הכתובים בתורה, ישנו רק חג אחד שאין לו תאריך. פסח, סוכות, שמיני עצרת, ראש השנה ויום הכיפורים ? זכו לתאריך קבוע. אך חג השבועות, אותו אנו חוגגים במוצאי השבת הקרובה, לא זכה לתאריך קבוע בתורה. אמנם, אין הכוונה שאנו יכולים לחגוג אותו בכל תאריך מזדמן. למרות שאין לו תאריך, הוא נחגג בזמן קבוע ? חמישים יום לאחר חג הפסח ? ו' בסיון.
מהי משמעותו של פרט חריג זה שאין לו בפועל כל השלכה רלוונטית לקיומו המעשי של החג? ואולי ניתן לשאול מהכיוון ההפוך: אם אכן יש לחג השבועות תאריך קבוע, מדוע התורה אינה נוקבת בתאריך אלא מותירה לנו לחשב בעצמנו את התאריך בו חל החג?
כאשר אנו מזכירים בתפילת החג את חג השבועות, איננו מכנים אותו "חג השבועות" כמקובל. חכמי ישראל, מתקני התפילות, קבעו לחג שם אחר: "זמן מתן תורתנו". שם זה מבטא אירוע היסטורי ? החשוב מכולם ? שהתרחש בחג השבועות. הכוונה כמובן ל"מעמד הר סיני" בו קיבל עם ישראל את התורה.
זוהי, כנראה, הסיבה לכך שחג השבועות לא זכה לתאריך מפורש בתורה.
קבלת התורה אינה אירוע חד-פעמי המשויך ליום מסוים. היא אכן התרחשה ביום מסוים, אך מדובר במשהו גדול בהרבה. זהו אורח חיים מקיף; זוהי צורת חשיבה שלמה; זוהי מערכת ערכים כוללת. ישנו הבדל עצום בין אדם שחי חיים ללא התורה לאדם שחי חיים עם התורה ? מדובר בחיים שונים ואחרים לחלוטין.
סיפור עממי ממחיש זאת היטב. מעשה בעגלון יהודי שנשלח להביא סחורה בחורף הפולני המושלג. למרבה הצער, הסוסים נתקעו בשלג הכבד והסחורה ירדה לטמיון. כשהעגלון נתבע בפני הרב המקומי, בחן הרב את פרטי המקרה וחייב את העגלון לשלם תמורת הסחורה. כאשר שמע העגלון את פסק-הדין, הוא שאל את הרב: "אתה אומר שעל פי ההלכה אני חייב לשלם, אך מתי ניתנה התורה שמכוחה נפסק הדין?" השיב לו הרב: "בחודש סיון." כששמע זאת העגלון, הגיב: "אכן, ידעתי, הכל בגלל שהתורה ניתנה בקיץ. אם התורה הייתה ניתנת בחורף ? אין ספק שהיו מתחשבים בשלג הכבד…"
סיפור מחויך זה ממחיש את צורת החשיבה המוטעית של רבים: לדעתם התורה רלוונטית לימים מסוימים, למקומות מסוימים, לאנשים מסוימים או לדור ספציפי. יש לשנות ולהתאימה בזמנים שונים ובאילוצים מגוונים. בגלל טעות נפוצה זו לא נקבע תאריך לחג השבועות. כדי ללמדנו שהרלוונטיות של התורה אינה מתמקדת ביום מיוחד ולאחר מכן היא משתנה, אלא בכל יום ובכל שעה, בכל מצב ובכל דור, יש לתורה מה ללמד את בני האדם המתמודדים עם שאלות ובעיות.
התורה אינה רק ספר, אלא תפיסת עולם ייחודית הכורכת את המוסר באמונה; את הטו־ב בקדושה; את היופי באמת. התורה מנחה את האדם להעניק חשיבות אינסופית לרגע הבודד ולאדם היחיד. התורה מלמדת ומורה דרך לאדם הנבוך המתלבט בין ערכים ותפיסות שונות. התורה אינה מסתכמת במספר מצוות ומעשים-טובים, אלא שואפת ליצור חברה אנושית איכותית שלא הכח, הכבוד והעושר הם שמנווטים אותה, אלא החסד, הצדקה והמשפט, היושר והאמונה משמשים כבסיס לה.
למעשה, יש תאריך לחג השבועות, אך בעומק הדבר ? חג השבועות הוא בכל יום ויום. וכפי שאמרו חכמים על הפסוק הנאמר על ידינו בקריאת שמע "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך" (דברים ו' ו') ? בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. בכל בחירה נכונה שהאדם בוחר, הוא חוגג לעצמו "מתן תורה" אישי, והוא תקף בכל דור, בכל מצב ובכל שעה.