הבה נקשיב לקריאה!

ויקרא – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמשת חומשי התורה: ספר 'ויקרא'. סביר להניח שלאור המצב השורר בעולם כולו בעקבות התפשטות נגיף ה'קורונה', לא יתאפשר להתפלל בבתי הכנסת תוך שמירה על הנחיות הרשויות במדינות השונות.

חובתינו להתייחס להנחיות בכובד ראש ובאחריות. במקרה שאין אפשרות לשמור על ההנחיות, יתפלל כל אדם בביתו, ובכך ישמור על בריאותו ועל בריאותם של אחרים. רבים מאלו שבאים בכל שבת לבית הכנסת ומאזינים לקריאת התורה, לא יוכלו לעשות זאת השבוע, ולפיכך רצוי שיקראו את פרשת השבוע בבית מתוך תנ"ך או חומש, וכן יוסיפו תפילה מיוחדת לרפואתם של החולים ויאמרו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".

ספר 'ויקרא' עוסק ברובו בהלכות הנוגעות למקדש: דיני קורבנות, טומאה וטהרה, דינים מיוחדים המוטלים על הכוהנים ועוד. מסיבה זו, בספרות חז"ל מכונה ספר זה 'תורת כוהנים'. אך במאות השנים האחרונות מקובל לקרוא לספרי התורה לפי המילים הראשונות שבכל ספר ולפיכך נקרא הספר 'ויקרא'.

מדרש התנאים (חכמי ישראל במאה ה-1 וה-2) לספר ויקרא, נקרא גם הוא 'תורת כהנים' או 'ספרא', והוא עוקב אחר הפסוקים, מדייק בלשונם, דורש אותם ולומד מהם. הבה נראה מה דרשו החכמים מהפסוק הראשון של ספר ויקרא:

" 'ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד' – מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ מאוהל מועד. יכול מפני שהיה [הקול] נמוך? תלמוד לומר 'וישמע את הקול' (במדבר ז, פט) …[זהו] הקול המתפרש בכתובים, ומהו? 'קול ה' בכוח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים… קול ה' חוצב להבות אש' (תהילים כט, ד-ז). אם כן למה נאמר 'מאוהל מועד'? מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאוהל"

(ספרא, דיבורא דנדבה, פרשה א פרק ב)

מדרש זה הובא בקצרה בדברי רש"י לפסוק זה: "הקול הולך ומגיע אל אוזניו של משה, וכל ישראל לא שומעים". אם כן, מדובר היה בתופעה ייחודית ומופלאה. קול אדיר וחזק הנשמע לאוזניו של אדם אחד בלבד: משה רבינו. מה פשרה של תופעה זו?

מייסד תנועת החסידות, רבי ישראל 'בעל שם טוב' (אוקראינה 1700 – 1760) השיב על כך בתובנה נוקבת. לדבריו, הקול האדיר, קולו של א-לוקים, נשמע בליבו של כל אדם. אין אדם שאיננו שומע את א-לוקים מדבר אליו, מתוך התורה, מתוך ההיסטוריה, מתוך המאורעות השונים, מתוך המציאות – האדם שומע את א-לוקים, אך מוטל עליו להאזין ולזהות את הקול הזה. משה רבינו העפיל למעלה כה גבוהה, עד שיכול היה לשמוע את קולו של א-לוקים מוסר לו את מצוות התורה. אחרים שלא ידעו לזהות את קולו של א-לוקים, לא היו יכולים לשמוע.

כמה קולעים הדברים הללו למצבנו הנוכחי, למרבה הצער. האדם המודרני שהורגל לשלוט בכוחות הטבע, גילה לפתע כי הוא איבד שליטה. נגיף הקורונה עושה שמות באנושות, והמשענות השונות שהאנושות רגילה להישען עליהן, מאבדות את יציבותן: המשענת של השגרה, של העבודה, המשענת הכלכלית, של העשייה, של המדע, של המערכות הציבוריות, המשענת החברתית, המשענת של הפנאי. הסדר העולמי התערער במידה כה חזקה, וזה מוביל את האנושות לבירור חשוב: מה היא המשענת שעליה ניתן להישען בביטחה?

התנ"ך כולו, מהדף הראשון ועד האחרון, נושא את המסר הזה: א-לוקים מדבר אל האדם, הקשיבו לו! אנו נמצאים בתוקפה לא קלה עבור כולנו, ובפרט עבור אלו שנמצאים במצב בריאותי רעוע. הבה נהיה מאלו שיודעים לזהות את קולו של א-לוקים בתוך המאורעות, מאלו שמשכילים להפיק לקחים, שמבינים שנגיף איננו רק תופעה טבעית אלא קריאה והזמנה לתיקון ולהתקדמות.

בריאות איתנה לכולנו! לעם היהודי ולאנושות כולה!