"לך אכול בשמחה"- יום הכיפורים

מחצית השקל

יום כיפורים תשפ"ז

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

אנו באים בשעריו של היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי – יום הכיפורים. זהו יום בו עם ישראל פותח את הלב לטהרה, למחילה ולתשובה. ובכל זאת, לגודל מעלתו ועוצמתו, הוא עשוי לעיתים להיתפס כיום מאיים. אם נשאל אנשים מה הם מרגישים כאשר הם חושבים על יום הכיפורים, נשמע על פחד. אלא שהאמת המפתיעה היא שהרגש העמוק שמאפיין את היום הזה, ואולי דווקא אותו אנו מתבקשים לעורר בתוכנו, הוא שמחה וכיסופים.

את השמחה הזאת אנו פוגשים כבר בערב יום הכיפורים, באחת המצוות יוצאות הדופן ביותר בלוח השנה היהודי: מצוות האכילה והסעודה החגיגית של ערב יום הכיפורים.

אך כאן מתעוררת תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שדווקא בערב היום הגדול והנורא, היום שבו עומד האדם לפני בוראו ובו נחתם גזר דינו לשנה הקרובה, מצווים אנו להרבות באכילה ובשמחה? לכאורה, זהו הזמן שבו הדאגה אמורה להיות הגדולה ביותר. האדם יודע שהוא עומד להיכנס ליום של צום, תפילות וחשבון נפש, ובוודאי לא זה הזמן שהיה עולה על דעתנו לערוך סעודה חגיגית.

התמיהה מתחזקת עוד יותר כאשר אנו מגלים בדברי חז"ל שמעלת האכילה של היום התשיעי בחודש תשרי, ערב יום הכיפורים, גדולה במובן מסוים אפילו מן הצום של היום העשירי, הוא יום הכיפורים עצמו. וכפי שנאמר:

"כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
(גמרא יומא פא, ב)

כלומר, באכילה של יום התשיעי יש מעלה כה גדולה, שנחשב לאדם כאילו הוא מתענה יומיים רצופים. כיצד זה יתכן?

התשובה לכך היא כפי שכותב רבינו יונה בספרו היסודי העוסק בהלכות התשובה:

"ואם עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה, ידאג לעונו ויכסוף ויחכה להגיע ליום הכפורים למען יתרצה אל השם יתברך, כי רצונו חיי הנפש והגוף וחיי כל נוצר, כמו שנאמר (תהלים ל, ו): "חיים ברצונו". ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל הקובע סעודה בערב יום הכפורים כאילו נצטוה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בהם, כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו, ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו, ויגונותיו לעונותיו".
(שערי תשובה שער ד אות ח)

אדם שיודע שניתנה לו הזדמנות להסיר מעליו את משא העבר ולחדש את הקשר עם בוראו, עליו לחוש שמחה עמוקה, על יכולתו לתקן ולהיטהר. את השמחה הזאת קשה לבטא ביום הכיפורים עצמו, שהוא יום של צום, תפילה וחשבון נפש, ולכן היא מתגלה דווקא בערב יום הכיפורים.  אנו שמחים שהגיע היום שבו ניתנה לנו האפשרות לכפר על מעשינו ולפתוח דף חדש.

רעיון זה עולה בקנה אחד עם דברי הפסוק הנאמר בחלק מהקהילות בשעה שמסתובבים עם ספרי התורה בבית הכנסת, לאחר תפילת 'כל נדרי':

"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"
(תהלים צז, יא)

ברגעים הראשונים של היום הקדוש, לאחר תפילת "כל נדרי", כאשר ספרי התורה יוצאים מן ההיכל והמתפללים עומדים כשפניהם מופנות אל התורה, אנו מזכירים את המילים "ולישרי לב שמחה". לכאורה, אילו ביקשנו לתאר את יום הכיפורים, היינו מצפים למילים של יראה, תשובה, סליחה וכפרה. והנה, דווקא בפתיחתו של היום, אנו מעוררים את רגש השמחה.

אלא שזו אחת הנקודות העמוקות ביותר של עבודת יום הכיפורים, בו מתבקש מן האדם ליישר את ליבו, לא רק להתוודות על מה שעשה, אלא להסיר את העקמומיות שנוצרה בתוכו במהלך השנה ולחזור אל המקום הישר והאמיתי שלו. וכאשר הלב נעשה ישר, השמחה אינה צריכה להגיע מבחוץ. היא מתגלה מאליה, וכפי שאמר רבי נחמן מברסלב: "השמחה היא בלב, ומי שהלב שלו עקום אינו יכול לשמוח".

מהי אותה שמחת הלב, וכיצד מיישרים אותו?

התשובה טמונה בציפייה של האדם לנקות את עצמו מן החטאים ולהתקרב מחדש אל המקורות. לא להמשיך ולהתעסק בחשבונות, בהגדרות ובכל מה שהרחיק אותו מעצמו ומבוראו, אלא פשוט לשמוח בזכות להיות יהודי, בהזדמנות הנפלאה שניתנה לו להתנקות מכל הלכלוך והרפש שדבק בו במהלך השנה ולהתחיל דף חדש. כאשר האדם מיישר את ליבו ומכין את עצמו להיות כלי ראוי לקבל את קדושת היום, הוא חש שמחה פשוטה וטהורה, שמחה שחודרת אל מעמקי הלב.

יום הכיפורים נותן לאדם את האפשרות לעשות את אותה תנועה פנימית – לחזור מן העקמומיות אל הישרות, מן הכבדות אל החירות, ומן הריחוק אל הקשר. ואז הוא מגלה שהשמחה שאותה חיפש כל השנה לא הייתה רחוקה ממנו. היא הייתה מונחת עמוק בלב, והמתינה שהוא רק יפנה לה מקום.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויצא

ירושלים
כניסת שבת:
15:57
צאת שבת:
17:16
תל אביב
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
חיפה
כניסת שבת:
16:06
צאת שבת:
17:15
באר שבע
כניסת שבת:
16:20
צאת שבת:
17:18
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

התחליף שעולה על המקור – יום כיפור
ו' תשרי ה'תשפ"ו
ספטמבר 28, 2025
ביום כיפור התפילה והתשובה מחליפות את הקרבן, והיום הופך ליום סליחה, מחילה ושמחה מתוך קרבה לה'.
אחווה, חמלה ומחילה – יום הכיפורים
ו' תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 8, 2024
אדם שהפנים היטב את מה שהתורה מכנה "דרך ה'" הוא יכול אכן להיות בטוח שלאחר יום כיפור הוא יהיה
הזדמנות לסליחה – יום הכיפורים
ח' תשרי ה'תשפ"ד
ספטמבר 23, 2023
במקום להתחיל את השנה החדשה עם המעמסה של נקיפות המצפון על מעשים שעשינו בשנה שעברה, אנו מקבלים הזדמנות יקרה
מי לא מוותר עליך לעולם?
ז' תשרי ה'תשפ"ג
אוקטובר 2, 2022
בתפילת מנחה של יום כיפור נקרא בבית הכנסת את ספר 'יונה'. בספר קצר זה מסופר על יונה, אדם שחי
יום הכיפורים – תשע"ז
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
קלה הדרך לשינוי מיתר נרעד בליבו של כל יהודי כאשר מתקרב ובא יום הכיפורים. היום הגדול והקדוש הזה נושא
קיום אנושי במידת הרחמים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
יום כיפור הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יום הכיפורים, שחל בשנה זו בערב שבת ?
לגלות את הטוב
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
יום הכיפורים תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לקראת הגיענו אל היום המקודש ביותר בשנה
מקווה הטהרה של הנפש
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
יום כיפור הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'יום כיפור' שיתחיל עם שקיעת החמה של יום
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
סתלקותו של המקובל הגאון רבי שלום בצרי זצוק"ל
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי משתתפת באבלם הכבד של המוני בית ישראל על הסתלקותו של המקובל הגאון רבי שלום בצרי
לשמחה מה זו עושה – שמחת תורה תשפ"ז
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
האדם המהודר – סוכות תשפ"ז
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
מה הקשר בין אתרוג מהודר לאדם שעבר כישלונות ותיקן את דרכיו? הרב שמואל רבינוביץ חושף את משמעותו העמוקה של
נאום למעמד הסליחות ערב ראש השנה – תשפ"ז
כ"ז אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 9, 2026
איזה מחזה מעורר יראה. חז"ל מלמדים אותנו, שכשמישהו רואה רבבות עם ישראל – הוא צריך לברך: "ברוך חכם הרזים".
טקס השבעה גולני מחזור אוגוסט 2026
כ"ה סיון ה'תשפ"ו
יוני 10, 2026
טקס השבעה גולני מחזור אוגוסט 2026 ביום ראשון ז׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (18/10/2026) בשעה 12:30–20:00 בכותל המערבי.
ל"ב שנים להרבי מליובאוויטש זי"ע
כ"ט סיון ה'תשפ"ו
יוני 14, 2026
בס"ד ל"ב שנים להרבי מליובאוויטש זי"ע ג' תמוז תשפ"ו   הזכרונות של ימי הקיץ של שנת ה'תשנ”ד, חרותים בי
טקס השבעה לצנחנים
י"ח שבט ה'תשפ"ו
פברואר 5, 2026
טקס השבעה לצנחנים ביום רביעי י״ט בְּאִיָיר תשפ״ו (6/5/2026) בשעה 13;00 בכותל המערבי.
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
בהנחיית שר הביטחון: אבן מאבני הכותל המערבי המוצבת בקריה בתל אביב תשוב למקומה
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
אבן מאבני הכותל המערבי שהוצבה עשרות שנים בקריה בתל אביב תושב לירושלים ותיטמן בגניזה ייעודית – צעד ערכי, היסטורי
טקס השבעה לפיקוד העורף
ט"ו חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 26, 2026
טקס השבעה לפיקוד העורף ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ז (13/5/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
עם ישראל חי: חיילים וחיילות בודדים חגגו את הרגע המרגש שלהם בכותל המערבי
ז' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 24, 2026
השבוע נערך ברחבת הכותל המערבי טקס בר ובת מצווה מרגש ל- 20 לחיילים וחיילות בודדים, אשר עברו גיור במסגרת
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת
בחירות 2026: ראשי המפלגות בתפילה בכותל
ט"ז חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 27, 2026
בחירות 2026 | ראשי המפלגות המתמודדות הגיעו לכותל המערבי לתפילה להצלחתם ולשלומה והצלחתה של מדינת ישראל 🇮🇱
מחברים עולמות – פרשת וירא
ט"ו חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 26, 2026
מה הקשר בין הכנסת האורחים של אברהם אבינו, מערת המכפלה והמן שירד מהשמים? פרשת וירא מגלה סוד עמוק על

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .