הזדמנות לסליחה – יום הכיפורים

בס"ד

יום כיפור – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

יום כיפור, מתייחד בכך שקיימת בו חובה להימנע מאכילה ושתייה, והמנהג הוא לשהות כל היום – במידת האפשר – בבית הכנסת ולהתפלל עם הציבור. יהודים רבים שאינם נוהגים לפקוד את בית הכנסת במהלך השנה, רואים לעצמם חובה וזכות לבוא ביום כיפור לבית הכנסת ולהשתתף בתפילות היום.

מהי ייחודיותו של יום כיפור? הבה נאמר זאת בפשטות: זהו היום שבו אנו מתנקים מהחטאים שצברנו בשנה שחלפה ופותחים פתח חדש וטהור אל השנה החדשה. על יום כיפור נאמר בתורה: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם, לפני ה' תטהרו". כלומר, ביום הזה אלוקים מטהר אותנו מהמעשים השליליים שעשינו.

אך ישנם מעשים שאלוקים אינו מכפר עליהם גם ביום כיפור. כך לימדו חז"ל: "עבירות שבין אדם למקום – יום הכיפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". אדם אינו יכול לפגוע בזולת ולצפות שאלוקים יסלח לו. את הסליחה אתה צריך לקבל מהאדם שנפגע ממך, ולשם כך עליך להתפייס איתו. מכאן המנהג החשוב להתפייס בימים הקודמים ליום כיפור ולסלוח למי שפגע בך במהלך השנה.

אם איננו מתייחסים לפגיעות חמורות והרסניות, הרי שלרוב הפוגע בזולתו איננו אדם רע. הוא פועל מתוך פחד, חשש וחוסר מחשבה. בדרך כלל הוא גם אכול נקיפות מצפון על מעשיו ואיננו יודע כיצד להיחלץ ממה שעולל לזולת. הנפגע, לעומת זאת, חי גם הוא עם מעמסה כבדה של טינה וכעס ואיננו מצליח להשתחרר מההשפלה או הנזק שנעשה לו. כאשר הפוגע מבקש סליחה מהנפגע וזה סולח לו, שני הצדדים מרוויחים. האחד מרוויח שמצפונו אינו מציק לו והשני מרוויח שהוא משתחרר מהמשא הכבד של הפגיעה שפגעו בו.

הפסיכולוג היהודי-אמריקני הנודע, ג'ון גוטמן, אמר דבר מעניין מאוד ביחס לפגיעות בזוגיות. לדבריו, אין זוגות שלא פוגעים לפעמים האחד בשני. ההבדל בין זוגות שמנהלים מערכת יחסים מוצלחת לזוגות שהם כושלים ביחסים, הוא שזוגות מאושרים יודעים לתקן פגיעה בקשר ואילו זוגות אומללים סוחבים את הפגיעה לאורך זמן.

למעשה, גם ה'ווידוי' שאנו אומרים ביום כיפור והסליחה שאנו מבקשים מאלוקים, פועלים עלינו את אותה פעולה. במקום להתחיל את השנה החדשה עם המעמסה של נקיפות המצפון על מעשים שעשינו בשנה שעברה, אנו מקבלים הזדמנות יקרה לפתוח דף חדש, חלק ונקי. כמובן, כמו בבקשת סליחה בין בני אדם, נדרש שינוי מעשי. מי שימשיך לפגוע בזולת לא יזכה בסליחתו. אך כאשר אנו מתכוונים בכנות לשנות הרגלים, קובעים לעצמנו יעדים ריאליים ומעשיים ומטפחים את ההרגלים החיוביים שלנו, אנו זוכים לסליחתו של אלוקים.

וקשר נוסף קיים בין שתי בקשות הסליחה. בתלמוד הבבלי נאמר: "כל המעביר על מידותיו – מעבירים לו על כל פשעיו". אמרה זו קושרת בין הסליחה המתקיימת בין בני אדם ובין הסליחה שאנו מצפים לה מאלוקים. אדם שמסוגל לסלוח למי שפגע בו, מבטא גדלות נפש, אצילות וענווה. בכך הוא זוכה ליחס הראוי לאדם נאצל ומרומם, וגם אם עברו מוכתם במעשים שליליים, אלוקים נוהג עימו 'מידה כנגד מידה' וסולח לו על העבר.

שנזכה כולנו לשנה טובה, נקיה וטהורה, שיש בה אהבה ואחווה, שלום וכבוד בין אדם לחברו ובין אדם לאלוקיו.