סוד הנישואין – פרשת כי תצא

מה גורם לאהבה להחזיק מעמד לאורך שנים? פרשת כי תצא חושפת מבט יהודי עמוק על זוגיות, מחויבות והקשר עם הבורא
הכותל

פרשת כי תצא תשפ"ו

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מחקרים העוסקים בגורמים התורמים ליציבותו הנפשית של האדם ולהצלחתו בחיים, מלמדים כי לצד צרכים בסיסיים כמו פרנסה, הערכה אישית וקורת גג, נפשו של האדם זקוקה למקום בטוח, יציב ומוכר. מקום שמשלים אותו, ממלא את ליבו ומעניק לו תחושת המשכיות, שייכות ויצירה חדשה.

למקום הזה קוראים 'משפחה' – בעל, אישה וילדים. סביבה חמה, חוויות משותפות, ובעיקר – יצירת חיים והעמדת דור חדש, הנולד מתוך קשר בין שתי נשמות שהתחברו ובחרו להשלים זו את זו.

הצורך הזה כבר מתואר בראשית הבריאה. מיד לאחר בריאת אדם הראשון אומרת התורה:

'לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו'.
(בראשית ב, יח)

מאז ועד עולם, התחושה הזאת מוכרת לרוב המוחלט של בני האדם. אדם פוגש, בדרך זו או אחרת, את הנשמה המשלימה אותו. מרגע זה הוא חש שיש ביניהם חיבור אמיתי, והלב אינו נותן מנוח. לאחר זמן, נדמה לו שברור כי הדבר הנכון הוא להקים יחד בית וליצור חיים חדשים.

אך כאן מתעוררת שאלה גדולה. אותם אנשים שחשו תחושת שלמות עילאית, ושלא הצליחו לדמיין את חייהם ללא האדם שהיה נדמה להם כחלק המשלים אותם, הופכים לעיתים, לאחר תקופה, לזרים זה לזה. הקסם מתפוגג, הברק מתעמעם, ולפתע הם אינם בטוחים עוד שזו הייתה ההחלטה הנכונה.

כיצד מתיישבת התופעה הזאת עם תמונות החתונה וקטעי הווידאו המרגשים, שבהם נראים שני אנשים שמצאו את כל עולמם? האם כל מה שהרגישו אז לא היה אמיתי? כיצד ייתכן שכל כך הרבה אנשים שנישאו מתוך קירבה גדולה מגיעים, לאחר זמן, למקום של ריחוק ואפילו פרידה?

השאלה מתעצמת והולכת בקריאת פסוקי הפרשה העוסקים בנושא הכאוב של נישואין שכשלו:

"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ"
(דברים כד, א)

הקורא מתפלא: כיצד ייתכן שאותה אישה שהוא עצמו בחר בה, לפתע אינה מוצאת חן בעיניו?  איך כליל החלומות לפתע נהפך לאכזבה גדולה?  כל אותם דברים טובים שבגללם נישאנו — נעלמו והתפוגגו, ופתאום כמעט בכל דבר מוצאים משהו שלא אוהבים.

ובאמת אמרו על כך חז"ל:

"כל המגרש אשתו ראשונה – אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.
(תלמוד בבלי גיטין צ, ב)

עתה אנו נדרשים לתת תשובה עמוקה ואמיתית לשאלה הכואבת: מדוע זה באמת קורה?

רבי מאיר לייבוש – המלבי"ם בפירושו על התורה מציג תפיסה שונה בתכלית מזו המקובלת כיום. בעולם המודרני האדם רוצה לדעת הכול מראש, ורק אחר כך להחליט. כל עוד אינו בטוח שהוא מכיר את האדם שמולו עד הסוף ומבין לחלוטין למה הוא נכנס, הוא מתקשה להתקדם. לכן מצוי שאנשים מכירים זה את זו במשך שנים רבות ורק לאחר מכן מתחתנים.

אך דווקא כאן עלולה להיווצר בעיה.

כאשר האהבה נבנית כולה לפני הנישואין, בני הזוג עלולים להגיע לחופה לאחר שכבר הביאו את הקשר לשיאו הרגשי. הם מצפים שהנישואין ימשיכו את אותה תחושת התעלות, אך לעיתים דווקא לאחר החתונה מתחילים להתגלות ההבדלים, האתגרים והחולשות שלא היו ניכרים קודם לכן.

הגישה היהודית המסורתית, המכונה "שידוכים", בנויה במידה רבה על רעיון הפוך. לאחר שבודקים את ההתאמה בין בני הזוג בפרמטרים החשובים לחיי משפחה, מתחילים לבנות יחד את האהבה. לא מסיימים לבנות את האהבה לפני הנישואין אלא מתחילים לבנות אותה באמצעות הנישואין.

כאשר בני זוג בונים יחד את חייהם, כל חוויה משותפת, כל התגברות על קושי, כל מעשה טוב וכל גילוי של מסירות מוסיפים עוד נדבך לקשר. כך האהבה אינה עומדת במקום; היא יכולה להעמיק, להתבגר ולהתחזק עם השנים.

הקשר בין איש לאישה הוא גם מעין מראה לקשר שבין האדם לבוראו. שניהם מבוססים על חיבור, על נתינה וקבלה, ועל יצירת קשר שאינו נשען רק על תחושה רגעית, אלא על מחויבות עמוקה.

בימים אלו – ימי הרחמים והסליחות – כאשר האדם נקרא להתקרב לבוראו, הוא עלול להגיע עם אותה גישה: קודם שאבין הכול, קודם שארגיש בנוח, קודם שאצליח להתחבר, ורק אחר כך אתחייב. אך הדרך היהודית מציעה תנועה הפוכה.

קודם מתחברים. מקיימים מצוות. מרבים במעשים טובים. יוצרים קשר באמצעות מעשים, גם כאשר הרגש עדיין אינו שלם. ואז, כאשר הנשמה מתמלאת, האהבה גוברת והקשר נעשה עמוק יותר. ולוואי שנזכה ללכת בדרך הנכונה – ולזכות לאהבת עולם.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בראשית

ירושלים
כניסת שבת:
17:34
צאת שבת:
18:49
תל אביב
כניסת שבת:
17:55
צאת שבת:
18:51
חיפה
כניסת שבת:
17:44
צאת שבת:
18:50
באר שבע
כניסת שבת:
17:56
צאת שבת:
18:51

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ח' אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 1, 2025
האויב הסמוי גרוע מהאויב הגלוי: התורה מלמדת אותנו שהחזקת "אבן ואבן" – חוסר יושר כלכלי – היא תועבה המביאה
ה' אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 8, 2024
כאשר אדם מחויב הוא מוצא בעצמו יכולות של השקעה ומאמץ. ככל שההשקעה רבה, ממוקדת ואיכותית, כך היא מביאה תוצאות
ג' אלול ה'תשפ"ג
אוגוסט 20, 2023
אל האיסור להלוות תמורת תשלום ריבית מתלווה משפט המבטא אפליה בין יהודי למי שאיננו יהודי. ל”אחיך” – למי שהוא
ח' אלול ה'תשפ"ב
ספטמבר 4, 2022
מהי משמעותה של גניבה זעירה? אף אחד מן הלקוחות לא יפשוט את הרגל כתוצאה מהשימוש במשקולת הפגומה. הנזק הוא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תצא – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת כי תצא עמוסה במצוות סוציאליות שנועדו
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תצא
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'כי-תצא' עוסקת במגוון רחב של מצוות הנוגעות הן
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תצא
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אדם הפותח את התנ"ך, מבקש למצוא בו רעיונות נעלים ועקרונות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'כי-תצא' פותחת בהמשך דיני המלחמה שהחלו בפרשה הקודמת, פרשת 'שופטים', וממשיכה
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
להלן התאריכים לברכת כהנים בחוה"מ סוכות תשפ"ז: יום שני י"ז תשרי תשפ"ז 28/09/2026 יום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 01/10/2026
ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
אחים ואחיות יקרים, בספר נחמיה מתואר חג הסוכות הראשון של גולי בבל, אחרי שחזרו הביתה לארץ ישראל: "וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כׇֽל־הַ֠קָּהָ֠ל
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בשעה 18:30 תפילת יום העצמאות בשידור חי הציבור מוזמן
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026
מה מלמדים אותנו "זכור" ו"שמור" על מהותה האמיתית של השבת? פרשת ואתחנן חושפת כיצד דווקא הגבולות והאיסורים הם שמאפשרים
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
על אף המצב הביטחוני המורכב ובצל הלחימה, מעמד ברכת הכהנים המסורתי התקיים השנה במתכונת מצומצמת ובהתאם להנחיות, מתוך אחריות
י"ג תמוז ה'תשפ"ו
יוני 28, 2026
"הבטחתו של אלוקים לעם היהודי היא נצחית – הוא מעולם לא נטש אתכם – אנו, בדרום סודן, עומדים בסולידריות
ה' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 22, 2026
נשיא ארגנטינה במהלך ביקורו בכותל המערבי: "פה אני מרגיש קרוב לאלוקים!"
כ"ד תמוז ה'תשפ"ו
יולי 9, 2026
אלפי חסידי ויז'ניץ נשאו הערב (ה') תפילות נרגשות ברחבת הכותל המערבי לרפואתו השלמה של האדמו"ר מויז'ניץ הגה"צ רבי ישראל
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי משתתפת באבלם הכבד של המוני בית ישראל על הסתלקותו של המקובל הגאון רבי שלום בצרי
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
"לא ניתנו מועדים לישראל אלא לעסוק בהם בדברי תורה" – כמדי חג בחג, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
מה הקשר בין אתרוג מהודר לאדם שעבר כישלונות ותיקן את דרכיו? הרב שמואל רבינוביץ חושף את משמעותו העמוקה של

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .