תמים וטוב לו – פרשת שופטים

אמונה תמימה אינה נאיביות, אלא שלמות פנימית וביטחון עמוק בבורא. על משמעות הציווי "תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך" ועל היציבות שמעניקה האמונה לאדם.
הכותל

פרשת שופטים תשפ"ו

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בקרב אנשים רבים, אדם "תמים" נחשב למי שקל להוליך אותו שולל, שמאמין לכל דבר ואינו מפעיל שיקול דעת. אולם בלשון התורה משמעותה של המילה שונה לחלוטין. "תמים" מבטא שלימות.

הקרבן שהוקרב בבית המקדש היה חייב להיות "תמים", כלומר ללא מום. גם יעקב אבינו, בחיר האבות, מתואר כ"איש תם" – ביטוי לאדם שלם, ישר ונקי מפגם מוסרי. ביהדות, אם כן, להיות תמים איננו חיסרון, אלא מעלה גדולה.

רעיון זה מקבל ביטוי באחד הפסוקים המרכזיים בפרשת השבוע, פסוק המבטא יסוד עמוק בתפיסת האמונה היהודית.

התורה מתארת את המנהגים שהיו נפוצים בעולם העתיק: פנייה אל מכשפים, קוסמים, מנחשים ומעלים באוב, מתוך אמונה שבכוחם לגלות את העתיד או לשלוט בכוחות נסתרים. אנשים רבים נשבו אחר תופעות אלו, משום שנראו בעיניהם כבעלות עוצמה והשפעה. אולם התורה שוללת אותן באופן חד-משמעי. היא מלמדת שאין לאדם כוח עצמאי לשנות את המציאות באמצעות כוחות מסתוריים, ושאין בהם מקור אמיתי של ידע או שליטה.

חז"ל הרחיבו את האיסור גם לאמונות תפלות שהתפתחו במשך הדורות. פעמים רבות גם אנשים משכילים ונבונים מאמצים הרגלים חסרי בסיס: חולצת "מזל", סדר פעולות שנחשב למביא הצלחה, וכדומה. מעניין לראות שגם מי שאינו מאמין כלל בבורא עולם עשוי להיאחז באמונות מסוג זה. כפי שהתבטא אחד מהוגי הדעות: 'אין אדם שאינו מאמין במשהו', השאלה היא האם בוחרים להאמין באמת יציבה ומבוססת, או באמונות שאין להן יסוד של ממש.

ואכן, לאחר שהתורה מונה את כל אותן דרכי כישוף וניחוש, היא מסכמת במשפט קצר, חד וברור:

"תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם ה' אֱלֹהֶֽיךָ":
(דברים יח, יג)

ועל כך כתב רש"י יסוד אמוני ברור:

"התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו"

במבט ראשון ניתן לחשוב שהתמימות שעליה מדברת התורה היא אותה תמימות שהעולם נוהג לזלזל בה – כמשפט השגור בפי ההמון: "פתי מאמין לכל דבר". כביכול התורה דורשת מן האדם שלא לשאול, שלא לבדוק, ופשוט לקבל כל דבר. מסיבה זו היו לאורך הדורות מי שתיארו את המאמינים כאנשים נבערים וחסרי דעת העושים כל מה שאומרים להם בלי לחשוב.

אולם אין זו משמעות הדברים כלל. התמימות שהתורה מדברת עליה היא שלמות פנימית וביטחון בדרך. אדם שלם אינו נסחף אחרי כל רעיון חדש ואינו מתרשם מכל אמונה חולפת. לאחר שבירר לעצמו שיש בורא לעולם, שהוא מנהיג את המציאות, שנתן את התורה ומשגיח על כל פרט, אין לו צורך לחפש מקורות אחרים של ביטחון או הצלחה. הוא מוצא יציבות בדרך קבועה שאינה משתנה עם רוח התקופה.

אחד היסודות המייחדים את האמונה היהודית הוא הדגש על לימוד, בירור והבנה. לאורך הדורות התפתחה ספרות עצומה המבקשת להסביר את יסודות האמונה, את טעמי המצוות ואת משמעותן – מן הפירוש הפשוט של המקרא ועד ספרות ההגות, הקבלה והסוד, האדם נצרך רק לשאול ולהעמיק, ולבסוף הוא ימצא תשובה לכל דבר. לעומת זאת, אמונות תפלות נשענות בדרך כלל על הרגל, פחד או מסורת עממית, ללא בסיס ברור. אדם הזקוק לקמעות, לסימני מזל או לטקסים שונים כדי להרגיש בטוח, מגלה למעשה חוסר ביטחון פנימי. האדם השלם באמת מוצא את ביטחונו באמונתו בבורא עולם, ומתוך כך ליבו רגוע יותר.

רעיון זה מבטא גם אוהבן של ישראל – רבי לוי יצחק מברדיטשוב:

"הכלל הוא, כי הבורא ברוך הוא דרכו להטיב, ובפרט לישראל עם קרובו שנקראים בנים למקום, ובוודאי האב ממלא חסרונו ורצון בנו קודם שיצטרך, ואדם אשר יש לו אמונה כזאת בהבורא בוודאי ממלא לו חסרונו. וזהו הרמז 'תמים תהיה עם ה", כלומר כשאתה על בחינת השלימות, שיש לך אמונה בבורא ברוך הוא שבוודאי ימלא לך חסרונך, אז תדע שבוודאי 'עם ה' אלהיך', שבודאי ה' עמך"
(קדושת לוי פרשת שופטים)

בדבריו מתבאר יסוד עמוק: ככל שהתמימות גדולה יותר, כך הקשר של האדם עם ה' נעשה קרוב יותר. אדם המאמין בלב שלם, זוכה, בלשונו של רבי לוי יצחק, לכך שה' מלווה אותו ומשפיע עליו מטובו.

מתברר אפוא שלהיות "יהודי תמים" הוא תואר של כבוד, שכן מדובר באדם שמצא דרך יציבה וברורה, ואינו מיטלטל אחר כל רעיון חולף או אופנה רוחנית משתנה. דווקא התמימות הזו – במובנה העמוק של שלמות – יוצרת קשר קרוב עם הבורא ומעניקה לאדם יציבות לאורך חייו. במבט רחב, לא פעם מתברר שדווקא האדם שאינו רודף אחר כל חידוש, אלא נשאר נאמן לדרך שבירר לעצמו, הוא זה שמגיע רחוק יותר מכל המתוחכמים.

אך בל נשכח את מה שהתבטא רבי נפתלי מרופשיץ: "גדולה התמימות מן החכמה, אבל חכמה רבה דרושה לאדם מישראל עד שיגיע למדרגה של 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'".

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת וישלח

ירושלים
כניסת שבת:
15:55
צאת שבת:
17:14
תל אביב
כניסת שבת:
16:16
צאת שבת:
17:16
חיפה
כניסת שבת:
16:04
צאת שבת:
17:13
באר שבע
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

מלך על עצמו – פרשת שופטים
א' אלול ה'תשפ"ה
אוגוסט 25, 2025
פרשת שופטים מלמדת שמנהיג אמיתי הוא מי שמולך על עצמו קודם – לא נגרר אחרי כעס או תאוות. סיפור
הכרעה ערכית ואינטרס אישי – איך משלבים בין השניים?
כ"ט אב ה'תשפ"ד
ספטמבר 2, 2024
כאשר יש לאדם טובת הנאה מפסיקה מסוימת, זה יכול להוביל אותו בשני מסלולים ששניהם פסולים
ערכים וכוח – פרשת שופטים
כ"ח אב ה'תשפ"ג
אוגוסט 15, 2023
התפיסה השלטונית במקרא אינה דמוקרטית אלא מונרכית. האם המקרא תומך במונרכיה כשיטת שלטון רצויה, או שהמקרא פעל בעולם שבו
צדק צדק
א' אלול ה'תשפ"א
אוגוסט 9, 2021
פרשת שופטים- תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים', אותה נקרא השבוע בבית הכנסת, עוסקת
רצח יחיד – זעזוע לאומה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת שופטים – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת שופטים מצווה משה רבינו את העקרונות הבסיסיים בענייני
קריאה לשלום
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'שופטים' עוסקת ברובה בענייני שלטון: מינוי שופטים, הכתרת
עיצוב תפקידו של המלך
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת בהרחבה ברשויות החוק השונות במדינה היהודית: הרשות המחוקקת,
בית הדין ובית המקדש
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת שופטים הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבוע שעבר קראנו את פרשת 'ראה', שבה למדנו על
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
לשמחה מה זו עושה – שמחת תורה תשפ"ז
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
אין חכם כבעל הנסיון – פרשת לך לך
ח' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 19, 2026
מדוע דווקא הניסיונות הקשים בחיים עשויים להאיר לנו את הדרך? הרב שמואל רבינוביץ חושף בפרשת לך לך את הקשר
עצרת תפילה בכותל – והריקותי
כ"ד סיון ה'תשפ"ו
יוני 9, 2026
עצרת תפילה בכותל – והריקותי ביום חמישי כ״ו בְּסִיוָן תשפ״ו (11/6/2026) בשעה 22:00–23:00 בכותל המערבי.
החומות העולות – תשעה באב
ה' אב ה'תשפ"ו
יולי 19, 2026
גם בימי מחלוקת וכאב, אהבת ישראל היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולבניין העתיד. מסר אקטואלי לתשעה באב על אחדות,
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו הדליק הערב נר שני של חנוכה בכותל המערבי
כ"ה כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 15, 2025
הערב (ב') הגיע ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל מר
דגל המדינה הורד לחצי התורן: יום האבל הלאומי לחללי מלחמת 'חרבות ברזל' בכותל המערבי
כ"ד תשרי ה'תשפ"ז
אוקטובר 5, 2026
את הדגל הוריד לחצי התורן הרב אבידע ברנשטיין עובד 'הקרן למורשת הכותל המערבי' לזכרו של בנו היקר באדם אליהו
טקס השבעה לחטיבת הנחל
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לחטיבת הנחל ביום חמישי י״א בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (22/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
נאום לאירוע כניסת ממ"ז ירושלים
ט"ו טבת ה'תשפ"ו
ינואר 4, 2026
אבשי, ברוך שובך לעיר הקודש. אחת הנבואות המוכרות והמצוטטות ביותר של הנביא ישעיהו אומרת: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים,
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום (א') ולמשך התקופה הקרובה יתבצעו
טקס השבעה לגבעתי
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לגבעתי ביום רביעי י׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (21/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כוחו של רצון – פרשת ויצא
ז' כסלו ה'תשפ"ז
נובמבר 17, 2026
כיצד הצליח יעקב אבינו להרים לבדו אבן כבדה שקבוצת רועים התקשתה להזיז? הסוד טמון בכוחו של הרצון: כשאדם באמת
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .