עיצוב תפקידו של המלך

פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת בהרחבה ברשויות החוק השונות במדינה היהודית: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. חשוב להבחין, כי הרשות המחוקקת שבה עוסקת פרשה זו, מחולקת לשתי רשויות שונות: רשות מחוקקת הלכתית ? בית הדין הגדול בירושלים, ורשות מחוקקת אזרחית המלך.
כבר בתורה, המלכות-המונרכיה מהווה סוגיה מורכבת ובעייתית. סגנון הכתובים מלמד על כך בבירור:
"כי תבוא אל הארץ… ואמרת 'אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי' ? שום תשים עליך מלך."
(דברים יז, יד-טו)
המלוכה מוצגת כאן כרצון של העם המבקש לחקות את סדרי השלטון של שכניו. למרות זאת, דורות של פרשנים נחלקו האם ההוראה "שום תשים עליך מלך" היא מצווה או שהיא הוראה התלויה ברצון העם. לא נבוא עתה להכריע במחלוקת זו, אלא נבקש להתבונן ביחסה של התורה אל המלך, שלטונו וכוחו הפוליטי.

שלוש הגבלות המוטלות על המלך אנו מוצאים בתורה, ולכל אחת מהן נימוק משלה.
האחת: "לא ירבה לו סוסים" ? המלך מוגבל בצבא המרכבות האישי, דבר שכל מלך בעת העתיקה היה מתפאר בו. הנימוק לכך הוא: "ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס".
השנייה: "לא ירבה לו נשים" ? על המלך נאסר להקים הרמון מלכותי. ריבוי הנשים בעת העתיקה היה נוהג דיפלומטי מוכר, לפיו מלך הקושר קשרים מדיניים עם מלך אחר, נושא לו לאישה את ביתו של המלך-העמית. הנימוק לכך: "ולא יסור לבבו".
והשלישית: "וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד" ? טבעו של עולם שהמלך הוא עשיר, אך המלך היהודי איננו אמור לאגור הון רב, אלא לחיות ברמה סבירה. הנימוק לכך: "לבלתי רום לבבו מאחיו" ? ההון מביא לידי גאווה, והמלך מצווה, למרות מעמדו הרם, שלא להתנשא על העם.

למעשה, תפקיד המלוכה בישראל, כאשר הוא מבוצע על פי הוראות התורה, איננו מפתה כלל. התפארות, תענוגות והון אישי, נאסרו על המלך, וככזה ? מה נשאר לו מן המלוכה? בעיקר מטלות ומשימות לביצוע.

מהו בעצם תפקיד המלוכה? לא נוכל ללמוד זאת מן ההיסטוריה, מפני שמרבית המלכים המוכרים לנו ניצלו את מעמדם לטובתם האישית או שפעלו מתוך דאגה לכבודם. שלושת הדברים שנאסרו על המלך היהודי – התפארות, תענוגות והון אישי ? הם המאפיינים המרכזיים של המלוכה כפי שנראתה בהיסטוריה האנושית. ואם את אלו נטלה היהדות מן המלך, כיצד רואה היהדות את תפקיד המלוכה?

פרק בספר תהלים יוחד לנושא זה, ושם אנו מוצאים את הפסוקים הבאים:

"כי יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו
יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע
מתוך [-מעושק] ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו
."
(תהלים עב, יב-יד)

תפקידו של המלך הוא לדאוג לרווחת העם, ובפרט לחלשים שאין בכוחם לדאוג לעצמם!

למעשה, כאשר נחשוב מעט, הגיוני מאוד להטיל על המלך את הדאגה לרווחת העם. הלוא המלך הוא זה שמנהל את כל ענייני העם, ובידו יש את היכולת להביא את העם לידי שגשוג בכל התחומים ? ומי ידאג לשגשוג העם ורווחתו אם לא המלך?

אך כאמור, ההיסטוריה מלמדת שרוב המלכים לא נהגו כך. התורה מכירה בבעיה זו, ומבקשת לטפל בה באמצעות ההגבלות הללו. על המלך נאסר לדאוג לרווחתו האישית ולהתנשא על העם, ובכך מעמידה התורה את המלך כמי שנותרו לו המטלות המוסריות בלבד.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
כאשר יש לאדם טובת הנאה מפסיקה מסוימת, זה יכול להוביל אותו בשני מסלולים ששניהם פסולים
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
התפיסה השלטונית במקרא אינה דמוקרטית אלא מונרכית. האם המקרא תומך במונרכיה כשיטת שלטון רצויה, או שהמקרא פעל בעולם שבו
א׳ באלול ה׳תשפ״א
אוגוסט 9, 2021
פרשת שופטים- תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים', אותה נקרא השבוע בבית הכנסת, עוסקת
כ״ח באב ה׳תש״פ
אוגוסט 18, 2020
פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת, כפי ששמה מרמז, בסדרי השלטון הראויים בישראל:
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 25, 2024
הבוקר (א) ברחבת הכותל המערבי עבודת תחזוקה של משטרת ישראל בתיאום הקרן למורשת הכותל המערבי לטובת בטיחות ובטחון המתפללים.
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר עובדים סביב השעון מאז תחילת המלחמה בהנצחה, קבורה ואזכרה לכל חללי צה"ל
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 28, 2024
קיר המתחם את הר הבית שגם שימש כקיר תמך למשטח מלאכותי של הר הבית שנבנה בתקופת המלך הורדוס
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט