שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק…
צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ…
(דברים טז, יח-כ)
“צדק צדק תרדוף” הינו מטבע לשון מוכר, ובא לידי שימוש לעתים קרובות, אך עלינו להתבונן: מה משמעות הכפלת המילה ‘צדק’? ומה ביטוי זה בא להוסיף על הפסוק הנאמר לפניו: “בצדק תשפוט עמיתך”?
חכמי התלמוד נותנים לפסוק זה פרשנות מרתקת:
“צדק צדק תרדוף” – אחד לדין, ואחד לפשרה.
כיצד?
שתי ספינות עוברות בנהר, ופגעו זה בזה: אם עוברות שתיהן – שתיהן טובעות; בזה אחר זה – שתיהן עוברות; וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון, ופגעו זה בזה: אם עלו שניהם – שניהם נופלים, בזה אחר זה – שניהם עולים;
הא כיצד? טעונה ושאינה טעונה, תידחה שאינה טעונה מפני טעונה; קרובה ושאינה קרובה, תידחה קרובה מפני שאינה קרובה; היו שתיהן קרובות, שתיהן רחוקות, הטל פשרה ביניהן, ומעלות שכר זו לזו.
(סנהדרין לב, ב)
חכמי התלמוד מפרשים, שפסוק זה עוסק במקרים בהם לא ניתן להחיל את דין הצדק הרגיל, ומביאים שתי דוגמאות לכך: אחת מתארת שתי ספינות השטות בנהר משני כיוונים, ופוגשות האחת בשנייה במקום צר בו אין מקום לשתיהן לעבור; אם שתי הספינות ינסו לעבור במקום הצר בו זמנית, הן תתנגשנה האחת בשנייה ותטבענה, לעומת זאת אם ספינה אחת תסטה ממסלולה, תוכלנה שתי הספינות להגיע ליעדן. הדוגמה השנייה מתארת מקרה דומה המתרחש על היבשה: שני גמלים המגיעים משני כיוונים בדרך המכונה “מעלות בית חורון”, דרך עתיקה ותלולה בצלע ההר, שהובילה לירושלים; אף במקרה זה, על אחד מן הגמלים לסוב על עקביו עד למקום בו יכולים שני גמלים לעבור.
במקרים אלה, דין הצדק הרגיל אינו יכול לבוא לידי ביטוי, שכן שתי הספינות ובעלי שני הגמלים צודקים לחלוטין! אם היינו משתמשים בדין הצדק האבסולוטי, היינו נאלצים להשאיר אותם להתקוטט ביניהם למי דין הקדימה ‘עד שייצא עשן לבן’. על מקרים אלה והדומים להם נאמר בתורה: “צדק צדק תרדוף”, כלומר: ישנם מקרים שבהם על מנת להכריע מריבה יש להשתמש בצדק שהוא לפנים משורת הצדק, ולהכריע ביניהם, כיצד? אם אחת מן הספינות טעונה במשא, והאחרת ריקה, הרי שיש לתת קדימה לספינה הטעונה, שכן התעכבותה תגרור הפסדים גדולים יותר; ואם האחת רחוקה יותר מיעדה מן השנייה, הרי שתכונת ‘צדק צדק’ דורשת לתת לה את זכות הקדימה. ומה אם אין לאחת מהן עדיפות על חברתה? באופן כזה יש לחתור להגיע לפשרה, כזו שתכלול פיצויים כספיים במידת הצורך.
אופי התנהלות זה המתבטא בפסוק “צדק צדק תרדוף”, יכול לשמש אותנו גם בקונפליקטים יומיומיים המתקיימים בינינו לבין בני משפחותינו, עמיתנו או שכנינו. לעתים הצדק איתנו, ואין אנו מסוגלים להרשות לעצמנו לוותר לזולתנו, מה שמוביל אותנו למבוי סתום. עלינו לזכור את התכונה המופלאה: ‘צדק צדק’, המאפשרת לנו להשתמש בהיגיון המצוי, ולמצוא גם במקרים הסבוכים ביותר, פתרונות יצירתיים, שהם גם הוגנים וגם נוחים לכל הצדדים.
ברוח פסוק זה, ניתן לשכתב את המשפט העממי ‘אל תהיה צודק, היה חכם’, – חפש את הפתרון החכם, שהוא כולל הרבה וויתור וחיים של לפנים משורת הדין.
