קריאה לשלום

פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'שופטים' עוסקת ברובה בענייני שלטון: מינוי שופטים, הכתרת מלך והלכות שונות הנוגעות למלכות, חלוקת נחלות ויציאה למלחמה. אחת מההלכות הפותחות את דיני המלחמה היא ההלכה הבאה:
"כי תקרב אל עיר להילחם עליה ? וקראת אליה לשלום."
(דברים כ, י)
הלכה זו מביעה באופן ברור את סולם הערכים היהודי: השלום הוא הדרך הראויה ביותר לפיתרון בעיות מדיניות. מלחמה נעשית רק כשלא נותרה ברירה אחרת.
חכמי המדרש הוסיפו להלכה זו נופך עמוק, בהצביעם על מקורה הייחודי. לדבריהם, הלכה זו איננה דומה לרוב ההלכות הכתובות בתורה, אשר אלוהים הורה אותן למשה. הלכה זו לא הגיעה "מלמעלה למטה". וכך נאמר:
"כל מה שגזר משה, הסכים הקדוש ברוך הוא עימו… הקדוש ברוך הוא אמר לו שילחם עם סיחון, שנאמר: 'ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו, החל רש והתגר בו מלחמה' (דברים ב, כד), ואילו משה לא עשה כן, אלא [כדברי משה המספר על מלחמה זו]: 'ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום'. אמר הקדוש ברוך הוא למשה כך: אמרתי לך להילחם עימו, ואתה פתחת בשלום – חייך שאני מקיים גזרתך, כל מלחמה שיהיו הולכים לא יהיו פותחים אלא בשלום, שנאמר: 'כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום' "
(מדרש דברים רבה ה, יג)
הלכה זו של הקריאה לשלום טרם מלחמה, על פי חכמי המדרש, לא נאמרה על ידי אלוהים למשה אלא להיפך. משה הוא זה שחידש אותה, ואלוהים הסכים להלכה זו שקבע משה ויצר ממנה הוראה לדורות. מדוע אכן לא הורה אלוהים למשה לפתוח בשלום, כצעד אחרון לפני המלחמה?

נראה כי הסיבה לכך היא שהקריאה לשלום איננו צעד שניתן לעשותו בשלמות כאשר מדובר בציווי הבא מבחוץ. זהו צעד שאמור לבוא מתוך מצפונו של האדם. כאשר הורה אלוהים למשה לפתוח במלחמה, הוא ציפה שמשה יבין שהמלחמה היא צעד של אין-ברירה, ויעשה מאמצים דיפלומטיים להימנע ממלחמה. ואכן, משה הבין זאת היטב ופעל לפי צו מצפונו. רק אז, כאשר משה קבע את הנורמה המוסרית מעצמו, הצטרף אליו אלוהים והסכים עימו, ואף קבע נורמה זו כהלכה לדורות
הוגים רבים בימי הביניים ובעת החדשה ראו בעם היהודי תופעה חריגה ביותר. לאבחנתם מדובר בעם שוויתר מרצונו על הרעיון המדיני, העדיף לחיות בגלות ובלבד שלא תדבק בו ההשחתה המוסרית המלווה כל שאיפה לאומית-טריטוריאלית.
רעיון פציפיסטי זה איננו האמת השלמה. אכן, העם היהודי, לאורך דורות רבים, העדיף להימנע משאיפות לאומיות גלויות, אך לא היה דור בו שכחו בני העם היהודי את התקווה שבאה לידי ביטוי במילים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". העם היהודי השתוקק לשוב לארצו, אך שאף וקיווה שהשיבה לארצו תהיה מלווה ב'קריאה לשלום' ולא במלחמה. העם היהודי איננו עם החי על חרבו. חזונו של הנביא ישעיהו על הימים בהם תהפוך האנושות את חרבה למיותרת, הוא החזון המלווה את העם היהודי אלפי שנים.
העם היהודי לא העדיף לחיות בגלות, אלא שאף לשוב לארצו ולחיות בה בשלום. ההצדקה היחידה לאחיזה בנשק, בעיניים יהודיות, היא כאשר הנשק מיועד להגנה. ואכן, החתירה לשלום מאפיינת את העם היהודי גם במציאות הריאלית.
משה רבינו, שהבין מעצמו את ערך ה'קריאה לשלום' ופעל לפיו, אחיו אהרן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" ? הם המורים של העם היהודי לדורותיו, הן בהיותו בגלות והן בשובו לארצו.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
כאשר יש לאדם טובת הנאה מפסיקה מסוימת, זה יכול להוביל אותו בשני מסלולים ששניהם פסולים
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
התפיסה השלטונית במקרא אינה דמוקרטית אלא מונרכית. האם המקרא תומך במונרכיה כשיטת שלטון רצויה, או שהמקרא פעל בעולם שבו
א׳ באלול ה׳תשפ״א
אוגוסט 9, 2021
פרשת שופטים- תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים', אותה נקרא השבוע בבית הכנסת, עוסקת
כ״ח באב ה׳תש״פ
אוגוסט 18, 2020
פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת, כפי ששמה מרמז, בסדרי השלטון הראויים בישראל:
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 24, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח צנחנים ביום רביעי ח׳ בטבת תשפ״ה 08/01/2025 בשעה 20:00 בכותל המערבי.
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
בתום הביקור המרגש המשיך בן עמי לבית החולים איכילוב להמשך תהליך השיקום, כשבליבו התקווה לשוב והגיד תודה נוספת בכותל
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 4, 2024
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 2, 2025
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי במהלך ימי חג החנוכה בצל מלחמת 'חרבות ברזל' לתפילה לשלום וגאולת ישראל
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 16, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 29/05/2024 בין השעות 19:00 עד 21:00 בהשתתפות בני משפחה
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט