מלוכה – למען משפט הצדק

פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת, כפי ששמה מרמז, בסדרי השלטון הראויים בישראל: מערכת המשפט, החקיקה, המלוכה, השיטור והלחימה. באמצעות חוקים הנוגעים לכל אחת ממערכות אלו מעצבת התורה שלטון ייחודי שכמוהו לא נשמע לפניה וגם לא לאחריה. ייחודיות זו איננה סמלית בלבד אלא מהותית. החוקים מכוונים ליצירת תודעה שונה אצל האדם הפרטי ואצל המגזר הציבורי גם יחד.
safe image

הנה לדוגמא, ניגוד בולט שמציבה הפרשה בין שני תפקידים שלטוניים מרכזיים: מלוכה ומשפט. הצו על מינוי השופטים איננו מותנה. הוא נחרץ וחד־משמעי:

“שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק”

(דברים טז, יח)

לעומת זאת, הצו על מינוי המלך מותנה בדרישת העם, דרישה שנתפסת כחיקוי של הנוהג המקובל בעמים השכנים:

“כי תבוא אל הארץ… ואמרת: ‘אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי’. שום תשים עליך מלך…”

(שם יז, יד-טו)

רמז זה יובהר בהרחבה בספר שמואל. שם, כאשר העם מבקש משמואל הנביא “שימה לנו מלך לשופטינו ככל הגויים” מגיב אלוקים לשמואל: “לא אותך מאסו, כי [אם] אותי מאסו ממלוך עליהם” (שמואל א’ ח, ז). בקשת המלך נתפסת כרצון שלילי. יחד עם זה, אם העם אכן הגיע למצב כזה, הרי הוא באמת זקוק למלוכה, וכך מוקם מוסד המלוכה בישראל.

למעשה, כאשר אנו יודעים כי בתקופת המקרא המלכים נתפסו כאלים, אלים-למחצה או כבני אלים, אנו מבינים כי המקרא מציג גישה מהפכנית הרואה במלך לא יותר מאחראי על האדמיניסטרציה של החברה הישראלית. המלך איננו אל ואין לו זכויות מיוחדות. להיפך, מוטלים עליו איסורים מיוחדים שנועדו להגביל את כוחו: אסור לו לטפח באופן מוגזם את צבא הסוסים האישי שלו; אסור לו לקחת נשים רבות ולהקים לו הרמון מלכותי; ואסור לו להרבות לו כסף וזהב. ובקצרה: המלך הוא אדם ככל האחרים, שנאסר עליו להבליט את עושרו ואת כבודו.

דוגמא מאלפת למוגבלותו של המלך בישראל אנו מוצאים בסיפור ‘כרם נבות’ שבספר מלכים. שם מסופר על אחאב מלך ישראל בשנים 871–852 לפנה”ס, שחמד את הכרם הסמוך לארמון המלוכה שהיה שייך לאדם בשם נבות היזרעאלי וזה לא הסכים למכור את הכרם למלך. סופו של הסיפור היה ברצח נבות שיזמה איזבל אשתו של אחאב, אך תחילת הסיפור מפתיעה: המלך נזקק לבקש מהאזרח הפשוט שימכור לו את כרמו, והאזרח מסרב ומתווכח. תיאור זה אינו מתאים לסיפורי המלכים שאנו מכירים כי המלוכה בישראל הייתה מוגבלת, ולא נתנה לשחיתות שלטונית לעשות עוולות אפילו כנגד האזרח הפשוט.

אם נבקש בכל זאת לדעת מהו תפקידו של המלך הישראלי ובמה כוחו גדול, נפנה אל יהושפט מלך יהודה שֶׁמָלַך בירושלים בין השנים 867–846 לפנה”ס. כבר שמו של יהושפט רומז למהותו: ה’ שפט. מלך צדיק זה ראה בקימום מערכת משפט הצדק את התפקיד העיקרי של המלוכה, וכך מסופר עליו:

“ויעמד שופטים בארץ בכל ערי יהודה הבצורות… ויאמר אל השופטים: ראו מה אתם עושים, כי לא לאדם תשפטו, כי [אם] לה’… ועתה, יהי פחד ה’ עליכם, שימרו ועשו, כי אין עם ה’ א-לוהינו עוולה ומשוא־פנים ומקח־שוחד”

(דברי הימים ב’, יט, ה-ז)

אכן המלוכה נצרכה בתקופות מסוימות ואין סיבה לזלזל בה. אך מהותה של המלוכה היא דווקא עשיית צדק, מניעת עוול וקימום מערכת משפט הוגנת ומוסרית. עקרונות שלטוניים אלו הונחו בפרשת השבוע. כאן אנו נחשפים לאבני היסוד של המוסרת היהודית בדבר ערכי השלטון הראויים, מסורת שפותחה על ידי הנביאים, חז”ל, הוגי דעות ופוסקי הלכה עד ימינו אנו. תרבויות השתנו, מונרכיה הוחלפה בדמוקרטיה, טכנולוגיות התפתחו – אך עקרונות הצדק והמוסר שנלמדים מן התורה נותרו רלוונטיים ונצחיים.

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לד׳ בכסלו ה׳תשפ״ג

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת ויצא

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:18
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:03
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ד׳ בכסלו ה׳תשפ״ג
נובמבר 28, 2022
כתב בספר אורחים “זהו רגע מדויק לבקר באתר הקדוש לעם היהודי, שנשאר מקור תקוה במשך אלפיים שנה!”
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ג
נובמבר 27, 2022
החלום מסמל את הקשר שבין שמים וארץ, את האפשרות של האדם לחיות בו זמנית חיי חול וחיי קודש ואת
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 23, 2022
במעמד התפילה הוסיפו הרבנים שם למרן הגר״ש בעדני. ושמו לתפילה: רבי שמעון רפאל בן חביבה לרפו״ש.
כ״ח במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 22, 2022
רבקה לא קיבלה חינוך שמתאים לאחת האמהות המייסדות של עם ישראל. היא גדלה אצל עובדי עבודה זרה. אחיה היה
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

המסע לירושלים

מבט אל העבר

חדש – מסלול הגשר הגדול

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מרכז שרשרת הדורות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור