פרשת לך לך תשפ"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת לך לך פותחת בנסיון הראשון שהאלוקים מנסה את אברהם אבינו, אבי האומה, נסיון בו הוא מצווה לעזוב את ביתו, סביבתו ומולדתו, וללכת אל ארץ לא נודעת וכלשון הכתוב (בראשית יב, א) "אל הארץ אשר אראך". ועל כך נאמר במשנה במסכת אבות (פ"ה מ"ג): "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום".
ניסיונות אלו הם מן היסודות המכוננים של האומה היהודית, אין אלה רק אירועים היסטוריים בחייו של אבי האומה, אלא פרקים בעיצוב דמותו של האדם המאמין, שעקבותיהם ניכרים עד ימינו. כל ניסיון שהעמיד את אברהם בפני אתגר חדש, דרש ממנו לגלות כוחות נוספים, להעמיק את אמונתו ולרומם את חייו למדרגה גבוהה יותר. ההתמודדויות של אברהם אינן שייכות לעבר בלבד, אלא מניחות את היסודות ליכולת ההתמודדות של הדורות הבאים.
כדי להבין את משמעותם העמוקה של הניסיונות, עלינו להתבונן בעצם המושג 'ניסיון'. חכמינו במדרש עומדים על הקשר שבין ניסיון לבין התרוממות, בין ההתמודדות לבין היכולת לצמוח ממנה. כך נאמר במדרש:
"כתיב (תהלים ס, ו) 'נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה', נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה".
(בראשית רבה וירא נה א)
הניסיון, לפי הבנה זו, אינו רק מבחן שנועד לבדוק את האדם, אלא גם אמצעי לגדל ולרומם אותו אותו. כשם שנס הספינה מתרומם ונראה למרחוק, כך האדם עשוי להתרומם מתוך הניסיונות העוברים עליו, ולגלות בעצמו כוחות שלא הכיר קודם לכן. דווקא במקום שבו נדמה לו כי הוא נדרש להתמודד עם קושי החורג מיכולתו, עשויה להיפתח בפניו האפשרות להגיע למדרגה שלא היה מגיע אליה בדרך אחרת.
כדי להבין מדוע ניתנו לאברהם הניסיונות, ומה תכליתם, ראוי להתבונן בדברי הרמב"ן על הפסוק המתאר את ניסיון עקידת יצחק (בראשית כב ,א) 'והאלקים נסה את אברהם'.
לדבריו, הקב"ה אינו זקוק לניסיון כדי לדעת מה טמון בלבו של האדם, הניסיון נועד לאדם עצמו. יש הבדל בין כוח שקיים באדם כאפשרות שטרם באה לידי מימוש, לבין כוח שכבר התגלה במעשה ממשי. אדם יכול להאמין שהוא אמיץ, נאמן או בעל אמונה עמוקה, אך רק כאשר הוא נדרש לפעול מתוך האומץ, הופכות התכונות הללו לחלק ממשי מאישיותו
רעיון זה מקבל משמעות רחבה עוד יותר בדברי פרשן התורה רבי יעקב בעל הטורים, הקושר בין עשרת הניסיונות של אברהם לבין עשרת המאמרות שבהם נברא העולם. הניסיונות אינם רק מסלול אישי של התעלות, אלא חלק מתהליך רחב יותר של תיקון העולם והבאתו אל תכליתו
לפי החשבון הזה, הניסיון הראשון של – 'לך לך', מקביל למאמר הראשון בבריאה – 'יהי אור'. הקבלה זו מעניקה לנו מפתח חשוב להבנת הדרך שבה ראוי לאדם להתמודד עם ניסיונות החיים. בשעה שאדם נקלע לניסיון, הוא עלול לחוש כאילו חשיכה עוטפת אותו והאור הסתלק מעולמו, הדרך המוכרת לו אינה ברורה עוד. התשובות שהיו בידיו אינן מספיקות, והוא מתקשה לראות כיצד יוכל להמשיך מכאן.
דווקא ברגעים הללו הוא נדרש לזכור כי כשם שהבריאה התחילה באור, כך גם הניסיון עשוי להיות תחילתו של גילוי חדש. אין פירוש הדבר שכל קושי נעלם במהירות, או שבכל רגע ניתן להבין מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו. אולם אפשר להאמין שגם בתוך אי-הוודאות קיימת דרך, וכי ההתמודדות עשויה לפתוח באדם ובעולמו אפשרויות שלא היו מתגלות בלעדיה.
אברהם אבינו מתבקש ללכת אל ארץ לא נודעת, והקב"ה אומר לו 'אשר אראך', האור של הקב"ה יאיר לך את הדרך, אם רק תאמין שהוא משגיח ומכוון הכל, כי הוא יתברך בעל הבירה.
לא תמיד ניתנת לאדם מפה שלמה של העתיד. כדי להתקדם עליו לצעוד צעד אחר צעד, תוך בירור הדרך ומתוך אמונה שגם מה שעדיין אינו מובן לו עשוי להתברר בהמשך. ולעיתים נסיונות החיים הם האור שעל האדם ללכת אחריו, כי בתוכם מסתתר אור גדול, אשר על האדם לגלות.
