בשלב זה הסתיימה הפרשה. פרשת השבוע הנוכחי – לך לך – פותחת בהוראה של אלוקים לאברהם המלווה בברכה, כאשר הקורא עדיין איננו יודע את הסיבה שמחמתה זכה אברהם לברכה זו:
ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה.
(בראשית יב, א-ג)
בן כמה היה אברהם כאשר קיבל את ההוראה לצאת למסע אל הלא-נודע, "אל הארץ אשר אראך"? את התשובה לכך אנו קוראים בפסוק הבא:
וילך אברם כאשר דבר אליו ה', וילך אתו לוט, ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן.
(שם שם, ד)
בן שבעים וחמש היה אברהם כאשר יצא למסע זה, המסע שפתח את הסיפור ההיסטורי של העם היהודי. גיל מכובד זה מהווה חידה עבור הקורא. מה עשה אברהם עד גיל שבעים וחמש? במה עסק? מה עבר עליו?
אנו מתקדמים פסוק נוסף ומגלים רמז לעיסוקו של אברהם – יחד עם שרה אשתו – במשך השנים שקדמו להוראת האלוקים וברכתו:
ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו, ואת הנפש אשר עשו בחרן, ויצאו ללכת ארצה כנען.
"הנפש אשר עשו בחרן – שהכניסם תחת כנפי השכינה"
(שם שם, ה, ורש"י)
קיבלנו רמז לעיסוקם של אברהם ושרה בשנים בהם התגוררו בחרן. הם עסקו בהפצת הבשורה של האמונה בא-ל אחד. אברהם, שנולד למשפחה של עובדי אלילים ומוכר כמי שגילה והפיץ את המונותיאיזם – האמונה בקיומו של בורא אחד לעולם – בניגוד לעבודת האלילים השונים שהייתה אורח החיים המקובל באותה תקופה, לא התכנס אל תוך עצמו, הוא לא הסתפק בכך שהוא גילה את הדרך הנכונה. הוא שאף להפצתה של התגלית לבני אדם רבים ככל האפשר.
שאיפה זו והעשייה שבעקבותיה, מהיכן הן נבעו? מה היה מקור המוטיבציה של אברהם ללמד ולהורות לרבים את האמונה בא-ל אחד, אותה גילה בכוחות עצמו לאחר שנים רבות של חיפוש?
התכונה שדחפה את אברהם הייתה האחריות. אברהם לא ראה את עצמו כאחראי לעצמו בלבד. הוא ראה את עצמו כאחראי לאנושות כולה, לעולם כולו. הוא הכיר בכך שעבודת אלילים יוצרת אורח חיים מושחת המבוסס על אינטרסים צרים, הוא גילה שאמונה בא-ל אחד היא הדרך לקיום אנושי ומוסרי של צדק וחסד, והוא פעל! הוא עשה! הוא לימד את סביבתו על התגלית הגדולה שמובילה את העולם כבר אלפי שנים אל יחסי אנוש המבוססים על צדק וחסד.
כאשר אנו משווים את אברהם לאדם עליו קראנו בשבוע שעבר – נח – שהתורה מעידה עליו "איש צדיק תמים היה", עולה מאליה השאלה: מדוע נבחר דווקא אברהם להיות אבי העם היהודי? מה היה חסר לנח הצדיק שלא נבחר לתפקיד נכבד זה?
והתשובה ברורה: נח חי בדור שכולו חמס וגזל, אך קולו לא נשמע! נח היה אדם צדיק, אך הוא לא בחר להיות אחראי על קידום האנושות. לכן הוא ניצל מאסון המבול אך לא נבחר להיות אבי העם היהודי. הוא לא קיבל את ההבטחה "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה".
כי על מנת להיבחר דרושה תכונה זו של אחריות. רק מי שרואה את עצמו כאחראי לקידום האנושות ולתיקון העולם ראוי להיבחר לאבי העם הנבחר, העם שמהווה מצפן מוסרי עבור האנושות כולה. רק עליו ראוי לומר "ונברכו בך כל משפחות האדמה".
