הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג את 'ראש השנה' ? שני ימי חג הפותחים את השנה החדשה בלוח השנה העברי. המצווה המאפיינת יותר מכל את 'ראש השנה', היא התקיעה בשופר. יהודים רבים, גם כאלו שאינם מרבים לפקוד את בית הכנסת, משתדלים לבוא ב'ראש השנה' כדי לשמוע את תקיעת השופר המהדהדת. על שם מצווה מרכזית זו, נקרא החג בתורה: 'יום תרועה'.
לצד התקיעה בשופר, תיקנו חכמי ישראל את סדר התפילות המיוחדות של החג, שבמרכזן שלוש ברכות: מלכויות, זיכרונות ושופרות. שלוש ברכות אלו מלוות את התקיעה בשופר ומבארות את התוכן הרוחני שהתקיעה בשופר מסמלת עבורנו, שאנו נקראים להתבונן בו ולחוות אותו בראש השנה.
ברכת 'מלכויות' מלמדת אותנו כי התקיעה מסמלת את מלכות ה'. בפתחה של שנה חדשה אנו ממליכים את א-לוהים על העולם, ומכריזים על כך באמצעות תקיעה בשופר. לרגל השנה החדשה א-לוהים מתגלה שוב בעולם, ובעוצמה נוספת. גילוי שמתרחש על ידינו, כאשר אנו מביאים את אורו אל ליבנו ומכירים במלכותו. מלכות היא מושג זר לרוב האנושות במאה ה-21, אך משמעותו המקורית של תפקיד המלוכה הוא לנהל את העם ולדאוג לטובתו. גם אנו מכירים בכך שא-לוהים הוא מקור הטוב והשפע, האהבה והחמלה, והיא היא המלכתו של א-לוהים על העולם.
למלכותו של א-לוהים יש השלכות נוספות. לא-לוהים יש ערכים ועקרונות שהוא דוגל בהם. 'להמליך את א-לוהים על העולם' זו גם ההכרה בכך שהוא לעולם לא ייתן לרוע לנצח. לכן 'ראש השנה' הוא גם יום של דין. ביום זה אנו עושים חשבון נפש ומבטיחים שאנו משרתים את הטוב ולא, חלילה, את הצד ההפוך.
ברכת 'זיכרונות' מביעה עיקרון זה: א-לוהים שופט את האנושות כולה, מפני שהוא מתעניין בה ורוצה להבטיח שהיא תצעד בדרך ישרה.
במשפט ניתן לזכות אך ניתן גם להפסיד, וההפסד עלול להיות כואב. מה, אם כן, עלינו לעשות? כיצד נזכה בדין? על כך אנו משיבים במילותיה של ברכת 'זיכרונות':
"אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך! כי דורשיך לעולם לא ייכשלו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך"
(מתוך תפילת מוסף לראש השנה)
התגובה שלנו כיהודים מאמינים היא: ביטחון. אנו זוכרים ויודעים את טובו של א-לוהים, את הברית שכרת ע?ם עֶם ישראל, ובשם הברית הזו אנו חוגגים את תחילתה של השנה החדשה. בספר ההלכה 'ארבעה טורים', שחיבר גדול הפוסקים במאה ה-14, רבי יעקב בן אשר (גרמניה 1269 ? ספרד 1343), הוא מתאר את ההכנות ל'ראש השנה' בפליאה:
"איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיו של א-לוהיה!… שמנהגו של עולם, אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים… לפי שאינו יודע איך ייצא דינו; אבל ישראל אינן כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים… ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, לפי שיודעים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס"
(ארבעה טורים, אורח חיים סימן תקפא)
אנו מאמינים שא-לוהים שופט את האנושות כולה בראש השנה, וכגודל ההזדהות שלנו עם המגמה הא-לוהית כך גודל הביטחון שלנו שנזכה בדין וניכתב לשנה טובה ומאושרת.
ראש השנה הוא הזדמנות לכל אחת ואחד מאיתנו, לבחור בטוב, בדרכו של א-לוהים; להכיר בטובו, במלכותו ולבטוח בו.
אנו מייחלים ומתפללים, שהשנה הקרובה תביא בכנפיה שפע של אור ואושר לעולם, אמת וצדק, חסד וחמלה. שנזכה בשנה זו להיות נאמנים לאמת ולטוב. ששנה זו תהיה שנה טובה ומתוקה, מבורכת ומלאת אהבה, ושנזכה בה לגאולה השלמה.
