פרשת עקב ? תשע"ז

מי מעוניין לתת לנו?
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בשבת הקרובה נקרא בתורה את אחת הפרשיות שאנו אומרים פעמיים ביום ב'קריאת שמע': פרשת "והיה אם שמוע". פרשה זו מתארת את החיים הנוחים והנעימים הצפויים לעם ישראל בארצו ? ארץ ישראל, במידה והעם ילך בדרך הראויה של קיום מצוות התורה; ולהיפך, את המצב הצפוי לעם במידה ולא ילך בדרך הראויה ויעבוד עבודת אלילים, או אז ידרדר מצבו הגשמי של העם עד כדי גלות מארצו.
בסופה של פרשה זו אנו מצווים להתייחס אליה כאל אחד העקרונות החשובים של התורה:
"ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם;
וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם;
ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם ? בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך;
וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך."
(דברים יא, יח-כ)

מי מעוניין לתת לנו?

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בשבת הקרובה נקרא בתורה את אחת הפרשיות שאנו אומרים פעמיים ביום ב'קריאת שמע': פרשת "והיה אם שמוע". פרשה זו מתארת את החיים הנוחים והנעימים הצפויים לעם ישראל בארצו ? ארץ ישראל, במידה והעם ילך בדרך הראויה של קיום מצוות התורה; ולהיפך, את המצב הצפוי לעם במידה ולא ילך בדרך הראויה ויעבוד עבודת אלילים, או אז ידרדר מצבו הגשמי של העם עד כדי גלות מארצו.

בסופה של פרשה זו אנו מצווים להתייחס אליה כאל אחד העקרונות החשובים של התורה:

"ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם;

וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם;

ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם ? בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך;

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך."

(דברים יא, יח-כ)

באופן מעשי, מקוימים פסוקים אלו על ידי העם היהודי כבר אלפי שנים באמצעות שתי מצוות: תפילין ומזוזה. בתוך התפילין, אותם מניחים על הראש ועל היד בשעת התפילה, כתובה פרשה זו לצד פרשיות נוספות. גם במזוזה הקבועה בפתח הבית, כתובה פרשה זו לצד פרשה נוספת. מטרתן של התפילין ? המונחות על הראש כנגד המוח ועל היד כנגד הלב ? היא לשמש תזכורת קבועה של עקרונות היהדות הכתובים בתוכן. מטרתה של המזוזה אף היא דומה מאוד: לקבוע בפתח ביתו של כל יהודי את אותם עקרונות חשובים ובסיסיים של היהדות. המזוזה היא 'תעודת הזהות' של הבית היהודי.

אלא שאם אכן פרשה זו מהווה אחד מעקרונות היהדות, יש לשאול: מדוע? איזו חשיבות מיוחדת קיימת בהבטחה של 'שכר ועונש'? יתרה מכך. חכמי ישראל לימדונו שקיום המצוות מתוך תקווה לשכר או מחמת יראה מעונש, איננו האופן הראוי של קיום המצוות. מאדם בוגר ונבון מצופה לעשות את המעשים הראויים מתוך אמונה בצדקת המעשים עצמם, ולא לראות במעשים אלו אמצעי להרוויח שכר או להימנע מן העונש.

כך, לדוגמא, הרמב"ם בפירושו למשנה (מסכת סנהדרין פרק י) ממשיל את השכר לאמצעי זירוז המתאים לילד שאינו מכיר בערכם העצמי של המעשים הטובים. במצב כזה, מבטיח המורה לתלמיד פרס כלשהו. המורה ? שהוא האדם הבוגר בסיפור – מכיר בכך שמטרתו של הלימוד איננו השכר שהתלמיד מקבל, ותקוותו היא שהתלמיד ירכוש אף הוא תובנה זו בהמשך דרכו. כך גם האדם, מבאר הרמב"ם, זקוק לעיתים למושגי 'שכר ועונש' כדי לעשות את המעשים הראויים. אך הציפייה מן האדם היא שיגיע למצב בו הוא מקיים את המצוות מפני שהוא מכיר בערכן הדתי והמוסרי, ולא מפני שהוא מצפה לקבלת השכר.

אם כן, מדוע פרשה זו המתארת את השכר והעונש, נחשבת לאחד מעקרונות היהדות והיא נכתבת בתוך התפילין והמזוזה?

התשובה לשאלה זו כתובה בפסוק נוסף שנאמר מידי בוקר וערב ב'קריאת שמע', והוא שופך אור על הפרשה כולה. כוונתנו לפסוק האחרון של פרשת "והיה אם שמוע":

"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה… כימי השמים על הארץ."

(שם שם, כא)

אם אנו שואלים מהי מטרתה של פרשה זו? הרי שהתשובה כתובה לפנינו: המטרה היא שנקיים את המצוות ונקבל את השכר הצפוי לנו בארצנו. אין כוונתה של פרשה זו להורות לנו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר, אלא לספר לנו שאלוהים מעוניין להשפיע עלינו רק טוב ולפיכך הוא מלמד אותנו כיצד אנו יכולים לזכות באותו שכר מובטח.

המסר העיקרי של פרשה זו הוא שאלוהים מעוניין להעניק לנו רווחה כלכלית ונפשית בארצנו. לשם כך הוא מספר לנו מה הם התנאים שאנו אמורים לעמוד בהם, כדי לזכות במה שהוא רוצה לתת לנו.

הוא מעוניין לתת לנו; עלינו מוטל להיות ראויים למתנתו, מתנת אלוהים: לרווחה, לשפע ולחיים מאושרים.

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לד׳ באייר ה׳תשפ״א

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:28
יציאה:
19:47
תל אביב
כניסה:
18:52
יציאה:
19:49
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
19:50
באר שבע
כניסה:
18:52
יציאה:
19:48

אירועים נוספים

כ״ג בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 5, 2021
האדמו"ר מויזניץ בשירה עם מאות חסידים ברחבת הכותל המערבי
כ״ב בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 4, 2021
לראשונה מאז פרוץ הקורונה, כחצי מיליון איש פקדו את הכותל המערבי בהתאם להנחיות במהלך כל ימי חג הפסח תשפ"א
י״ז בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 30, 2021
אלפים רבים הן בתפילת שחרית והן בתפילת מוסף השתתפו במעמד ברכת הכהנים המסורתי שהתקיים גם הבוקר (ג) ברחבת הכותל
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת- ביקור וירטואלי בבית המקדש

מנהרות הכותל 360

בסיור כזה עוד לא השתתפתם- מנהרות הכותל אצלכם בבית! הקרן למורשת הכותל המערבי גאה

המסע לירושלים

הצטרפו לחוויה קסומה וייחודית:  'המסע לירושלים'.  במהלך הביקור תצפו במסלול אינטראקטיבי בעקבות קהילות ישראל בעולם.

מנהרות הכותל

בואו לגלות את גודלו האמיתי של הכותל המערבי, את סודותיו במעמקי האדמה, במערכת מנהרות

מרכז שרשרת הדורות

אנו מזמינים אתכם לסיור קסום ובלתי נשכח במרכז שרשרת הדורות של העם היהודי. המרכז,

מאחורי הקלעים

במהלך עבודות הפיתוח במרחב הכותל המערבי נתגלו בשנים האחרונות מתחמים תת-קרקעיים חדשים ובהם

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן