פרשת עקב ? תשע"ז

מי מעוניין לתת לנו?
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בשבת הקרובה נקרא בתורה את אחת הפרשיות שאנו אומרים פעמיים ביום ב'קריאת שמע': פרשת "והיה אם שמוע". פרשה זו מתארת את החיים הנוחים והנעימים הצפויים לעם ישראל בארצו ? ארץ ישראל, במידה והעם ילך בדרך הראויה של קיום מצוות התורה; ולהיפך, את המצב הצפוי לעם במידה ולא ילך בדרך הראויה ויעבוד עבודת אלילים, או אז ידרדר מצבו הגשמי של העם עד כדי גלות מארצו.
בסופה של פרשה זו אנו מצווים להתייחס אליה כאל אחד העקרונות החשובים של התורה:
"ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם;
וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם;
ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם ? בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך;
וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך."
(דברים יא, יח-כ)

מי מעוניין לתת לנו?

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בשבת הקרובה נקרא בתורה את אחת הפרשיות שאנו אומרים פעמיים ביום ב'קריאת שמע': פרשת "והיה אם שמוע". פרשה זו מתארת את החיים הנוחים והנעימים הצפויים לעם ישראל בארצו ? ארץ ישראל, במידה והעם ילך בדרך הראויה של קיום מצוות התורה; ולהיפך, את המצב הצפוי לעם במידה ולא ילך בדרך הראויה ויעבוד עבודת אלילים, או אז ידרדר מצבו הגשמי של העם עד כדי גלות מארצו.

בסופה של פרשה זו אנו מצווים להתייחס אליה כאל אחד העקרונות החשובים של התורה:

"ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם;

וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם;

ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם ? בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך;

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך."

(דברים יא, יח-כ)

באופן מעשי, מקוימים פסוקים אלו על ידי העם היהודי כבר אלפי שנים באמצעות שתי מצוות: תפילין ומזוזה. בתוך התפילין, אותם מניחים על הראש ועל היד בשעת התפילה, כתובה פרשה זו לצד פרשיות נוספות. גם במזוזה הקבועה בפתח הבית, כתובה פרשה זו לצד פרשה נוספת. מטרתן של התפילין ? המונחות על הראש כנגד המוח ועל היד כנגד הלב ? היא לשמש תזכורת קבועה של עקרונות היהדות הכתובים בתוכן. מטרתה של המזוזה אף היא דומה מאוד: לקבוע בפתח ביתו של כל יהודי את אותם עקרונות חשובים ובסיסיים של היהדות. המזוזה היא 'תעודת הזהות' של הבית היהודי.

אלא שאם אכן פרשה זו מהווה אחד מעקרונות היהדות, יש לשאול: מדוע? איזו חשיבות מיוחדת קיימת בהבטחה של 'שכר ועונש'? יתרה מכך. חכמי ישראל לימדונו שקיום המצוות מתוך תקווה לשכר או מחמת יראה מעונש, איננו האופן הראוי של קיום המצוות. מאדם בוגר ונבון מצופה לעשות את המעשים הראויים מתוך אמונה בצדקת המעשים עצמם, ולא לראות במעשים אלו אמצעי להרוויח שכר או להימנע מן העונש.

כך, לדוגמא, הרמב"ם בפירושו למשנה (מסכת סנהדרין פרק י) ממשיל את השכר לאמצעי זירוז המתאים לילד שאינו מכיר בערכם העצמי של המעשים הטובים. במצב כזה, מבטיח המורה לתלמיד פרס כלשהו. המורה ? שהוא האדם הבוגר בסיפור – מכיר בכך שמטרתו של הלימוד איננו השכר שהתלמיד מקבל, ותקוותו היא שהתלמיד ירכוש אף הוא תובנה זו בהמשך דרכו. כך גם האדם, מבאר הרמב"ם, זקוק לעיתים למושגי 'שכר ועונש' כדי לעשות את המעשים הראויים. אך הציפייה מן האדם היא שיגיע למצב בו הוא מקיים את המצוות מפני שהוא מכיר בערכן הדתי והמוסרי, ולא מפני שהוא מצפה לקבלת השכר.

אם כן, מדוע פרשה זו המתארת את השכר והעונש, נחשבת לאחד מעקרונות היהדות והיא נכתבת בתוך התפילין והמזוזה?

התשובה לשאלה זו כתובה בפסוק נוסף שנאמר מידי בוקר וערב ב'קריאת שמע', והוא שופך אור על הפרשה כולה. כוונתנו לפסוק האחרון של פרשת "והיה אם שמוע":

"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה… כימי השמים על הארץ."

(שם שם, כא)

אם אנו שואלים מהי מטרתה של פרשה זו? הרי שהתשובה כתובה לפנינו: המטרה היא שנקיים את המצוות ונקבל את השכר הצפוי לנו בארצנו. אין כוונתה של פרשה זו להורות לנו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר, אלא לספר לנו שאלוהים מעוניין להשפיע עלינו רק טוב ולפיכך הוא מלמד אותנו כיצד אנו יכולים לזכות באותו שכר מובטח.

המסר העיקרי של פרשה זו הוא שאלוהים מעוניין להעניק לנו רווחה כלכלית ונפשית בארצנו. לשם כך הוא מספר לנו מה הם התנאים שאנו אמורים לעמוד בהם, כדי לזכות במה שהוא רוצה לתת לנו.

הוא מעוניין לתת לנו; עלינו מוטל להיות ראויים למתנתו, מתנת אלוהים: לרווחה, לשפע ולחיים מאושרים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:30
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:19
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ג בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 9, 2025
סיפורה של מרים מלמד אותנו לבקר מתוך אחריות – בלי לשון הרע, ובלי לפגוע.
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 3, 2025
העושר לא מבטיח שלווה – רק חיבור לקדושה ולמשמעות יעניקו אושר אמיתי ושלם, כך מלמדת ברכת הכוהנים
כ״ז באייר ה׳תשפ״ה
מאי 25, 2025
ספירת בני ישראל ודגלי השבטים מלמדים שכל אחד חשוב, ייחודי ונדרש במקומו – ושהגן עדן מתחיל בהכרת הטוב שבידינו.
כ״א באייר ה׳תשפ״ה
מאי 19, 2025
מי מחליט שחיי אחד חשובים יותר משל חברו? פרשת בהר-בחוקותי מציבה דילמה כואבת – והרבי מגור מגיב בתשובה מפתיעה.
ט׳ במרחשון ה׳תשע״ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י״א בכסלו ה׳תשע״ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תזריע תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך

ו׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 6, 2025
אנחנו עומדים כאן הערב, למרגלות אבני הכותל העתיקות, להדליק את הנר השמיני והאחרון של חנוכה ביום הקדוש – זאת
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
כ״ח בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 29, 2024
נשיא המדינה מר יצחק הרצוג ורעייתו הגב' מיכל ביקרו במהלך סוף השבוע האחרון בכותל המערבי לכבוד חג החנוכה.
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 25, 2024
אור לכ"ה כסלו 25/12/2024 "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". כמה פשוט המשפט הזה, וכמה עמוק. כשאנחנו מספרים
כ״ו בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 24, 2025
טקס השבעה לטירוני בא"ח צנחנים ביום רביעי כ״ג בְּאִיָיר תשפ״ה 21/05/2025 בשעה 17:00 בכותל המערבי.
כ׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 18, 2025
טקס השבעה למג"ב ביום יום שלישי כ״א בְּסִיוָן תשפ״ה (17/6/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי. בימים בהם מתקיימת השבעה ברחבת
י׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 8, 2025
לראשונה אפליקציית מציאות רבודה מאפשרת למיליוני המבקרים לחוות את הביקור בצורה חווייתית ובפרספקטיבה היסטורית של 2,000 שנה
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מנייני התפילה מעתה ועד להודעה חדשה ייערכו במתכונת מצומצמת מאוד, אך ורק באולמות התפילה הממוגנים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.
י״ד בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 10, 2025
בסיום הביקור נשא הנשיא תפילה אישית, וחתם בספר המבקרים: "חירות לציון"

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .