הרב שמואל רבינוביץ ?
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פתח כחודה של מחט
בשעת שקיעת החמה של יום … הקרוב נעמוד בפתחה של שנה חדשה. את תחילתה של השנה נחגוג ביומיים רצופים של "ראש השנה".
אם נטה אוזן לשמו של החג, נבחין שאיננו מסמל רק את תחילתה של שנה חדשה. החג איננו מכונה "תחילת השנה" אלא "ראש השנה". הראש ? איננו רק תחילתו של הגוף, כשאנו בוחנים את גוף האדם ניתן להתבונן עליו מלמטה למעלה כשתחילת הגוף היא דווקא מכיוון הרגליים. אבל ברור לכולם כי הראש הוא האיבר החשוב ביותר בגוף האדם, האיבר המשפיע והמנהל את כל הליכותיו, מתזוזתה של אצבע קטנה ועד היצירה המיוחדת ביותר שהאדם מסוגל ליצור. הראש הוא המנהל, בו נקבע הכל, וכך גם "ראש השנה" ? לא רק תחילתה של שנה חדשה אלא יום בעל משמעות גבוהה המשפיעה על התנהלותנו במהלך כל השנה כולה, שתבוא על כולנו לטובה/
כיצד הופך היום הראשון של השנה ל"ראש" של השנה כולה? חכמי המדרש הנחו אותנו כיצד אנו אמורים להתייחס אל ההתקדמות האישית שלנו ובאיזה אופן עלינו לבצע אותה ולהצליח בה. הם בחרו בדרך ציורית ומקורית כדי לבטא רעיון גדול ומשמעותי מאוד. כך הם אמרו: "פתחו לי פתח כחודה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"
בדרך כלל מצפה האדם מעצמו לרכוש את התקדמותו בעצמו, כאשר כל הישג הוא מעשי ידיו של האדם. אך חכמי ישראל לימדו אותנו שקשה באמצעים הדלים שברשותינו להתקדם כפי שצריך ומוטל עלינו, הן מהדרישות העצמיות שלנו והן ממה שמצפים מאיתנו משמיא. לפיכך, הצורה הנכונה להביט על ההתקדמות האישית שלנו הינה לפתוח פתח קטן, לעשות צעד אחד בצורה איתנה, ואלוקים כבר ידאג לקדם אותנו הלאה ולפתוח לנו פתחים של אולם.
אך לשונו של פתגם זה ראויה לעיון נוסף. מדוע המשילו חכמים את אותו פתח קטן ל"חודה של מחט"? בהשוואה לפתח הרחב – "פתחו של אולם", היה מתאים לכנות את הפתח הצר "סדק" או "חור בקיר". איך הגיעה לכאן המחט?!אך הרמז שחכמים העניקו לנו במילים קצרות אלו, הוא בעל מסר חשוב ביותר. עבור האדם המשתמש במחט, פתחה של המחט אינו משמש לכניסה ויציאה. הוא משמש לתפירה, לביצוע של מעשה חיבור. אם כן, הפתח אותו מבקש אלוקים מהאדם הוא פתח של חיבור, חיבור למסורת, חיבור לשרשרת הדורות, חיבור לעם ישראל.
כאשר נבצע חיבור זה, או אז יפתח לנו אלוקים פתח נרחב, פתחו של אולם. בדומה לזה נבין את מהותו של ראש השנה ביחס לשאר ימות השנה. כאשר אדם פותח ארון החשמל שבקרן הרחוב, הוא רואה מולו מאות חוטים סבוכים ומפותלים זה בזה. לשם מה נדרשים כל החוטים הללו? שואל האדם את עצמו. אך האמת היא שכל חוט מוביל לבית מסוים, ואם חוט זה יחסר, לאותו בית לא יגיע זרם החשמל. החיבור ? הוא לב הענין. בלעדיו, האור אינו יכול להופיע, להאיר ולחמם. ובגוף האדם, הראש משמש באותו תפקיד. כל האיברים מחוברים אל המוח בסבך של חיבורים, שאם אחד מהם ינותק, חלילה, הרי שלפחות איבר אחד יפסיק לתפקד. גם בשנה היהודית ישנו יום שאליו מחוברים כל הימים. זהו "ראש השנה". כל יום בשנה מקבל את השפע, הברכה וההצלחה שלו, מאותו יום בודד בתחילת השנה ? ראש השנה. תפקידנו, בראש השנה בפרט, ובכל ימות השנה, הוא לחבר, לתפור ולא לנתק חלילה את כל ימות השנה אל ראש השנה, למשוך את האור השופע בראש השנה אל כל יום במהלך השנה כולה.אם נעשה כן, ישפיע עלינו אלוקים שפע של ברכה והצלחה כפתחו של אולם, דרך "ראש השנה" לכל ימות השנה.
