ראש השנה ? תשע"ט

להתפלל בלי מילים ? ראש השנה תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג כולנו את 'ראש-השנה' ? שני ימי חג (ימים שני ושלישי) המציינים את תחילת השנה החדשה בלוח השנה היהודי. הכינוי 'ראש-השנה' מקורו בספר יחזקאל, שם הוא מתייחס לחודש תשרי כולו ? החודש הראשון בשנה. בתורה, מכונה חג זה: 'יום תרועה', על שם המצווה המרכזית שאנו מקיימים בחג זה: התקיעה בשופר.

משמעותה של התקיעה בשופר היא כפולה: יש בה מימד של מאורע חגיגי המצוין באמצעות תרועה; ויש בה אות של התרעה ואזהרה. שני פנים אלו מבטאים את שני התכנים המרכזיים של ראש השנה המתואר בספרות חז"ל, מחד יום שבו אנו מביעים נאמנות לאלוהים, לערכיו ולמצוותיו, ומאידך יום שבו אנו עומדים למשפט ובו נקבע גורלנו לשנה הקרובה.

אך ישנה משמעות נוספת לתקיעה בשופר, שעולה מפסוקי מזמור התהלים אותו אומרם בראש השנה לאחר סיום התפילה, ושאותו היו משוררים בבית המקדש בירושלים ? בראש השנה.












להתפלל בלי מילים ? ראש השנה תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג כולנו את 'ראש-השנה' ? שני ימי חג (ימים שני ושלישי) המציינים את תחילת השנה החדשה בלוח השנה היהודי. הכינוי 'ראש-השנה' מקורו בספר יחזקאל, שם הוא מתייחס לחודש תשרי כולו ? החודש הראשון בשנה. בתורה, מכונה חג זה: 'יום תרועה', על שם המצווה המרכזית שאנו מקיימים בחג זה: התקיעה בשופר.

משמעותה של התקיעה בשופר היא כפולה: יש בה מימד של מאורע חגיגי המצוין באמצעות תרועה; ויש בה אות של התרעה ואזהרה. שני פנים אלו מבטאים את שני התכנים המרכזיים של ראש השנה המתואר בספרות חז"ל, מחד יום שבו אנו מביעים נאמנות לאלוהים, לערכיו ולמצוותיו, ומאידך יום שבו אנו עומדים למשפט ובו נקבע גורלנו לשנה הקרובה.

אך ישנה משמעות נוספת לתקיעה בשופר, שעולה מפסוקי מזמור התהלים אותו אומרם בראש השנה לאחר סיום התפילה, ושאותו היו משוררים בבית המקדש בירושלים ? בראש השנה.

 


המשורר מורה למאזיניו ולקוראי המזמור:

"תקעו בחודש שופר… כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקב."

ומנמק את התקיעה המבוקשת בנימוק היסטורי:

"עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי ? אשמע."
(תהלים פא, ד-ו)

כבמקרים רבים, משפטים מורכבים בתנ"ך מהווים הזמנה לפרשנים להציע פירושים מגוונים. אנו נצעד בעקבות שניים מחשובי פרשני ימי הביניים: רבי דוד קמחי (פרשן ובלשן, פרובנס, המאה ה-12) ורבי אברהם אבן עזרא (פרשן, משורר ופילוסוף, ספרד, המאה ה-12), אשר פירשו את השם 'יהוסף' ככינוי לעם ישראל, ולפירושם, הנימוק הוא כך: אלוהים שם את החוק של תקיעת השופר כעדות לישראל על המאורע ההיסטורי שאירע בהיותם במצרים, שאז אלוהים שמע שפה לא ידועה.

ובכן, נימוק חידתי שכזה דורש הבהרה. בסיפור המקראי על עם ישראל שהיה משועבד במצרים לעבודת פרך, אנו מוצאים היענות של אלוהים למצבו הגרוע של העם:

"ויהי בימים הרבים ההם… ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוהים, וישמע אלוהים את נאקתם."
(שמות ב, כג-כד)

נשים לב. לא מתוארת תפילה של בני ישראל במצרים, אלא סדרה של ביטויי כאב: אנחה, זעקה, שוועה ונאקה, שאותם שמע אלוהים ונענה, ובעקבותיהם הושיע את עמו והוציאם לחירות.

על כך אומר המשורר בספר תהלים: "שפת לא ידעתי ? אשמע". ביציאת מצרים התגלתה שפה חדשה, שפה נטולת מילים, שפה שאיננה ידועה ואין לה כללי דקדוק ותחביר, והיא שפה שאלוהים שומע: שפת הלב. אלוהים נטל את האנחות והזעקום של האומללים, והפך אותן לשפה חדשה, לשפת תפילה.

את השפה הזו אנו מבטאים באמצעות השופר. אנו תוקעים תקיעה נטולת מילים, שאין בה אלא פנייה כלפי מעלה, זעקה סתומה היוצאת מן הלב ? וחודרת את כל המחיצות, פותחת את כל השערים, ומבטאת ללא מילים את התלות וההישענות של האדם על אלוהים, יוצר הכל.

בתפילות ראש השנה כמעט ואין בקשות אישיות שבהן אנו מבטאים את צרכינו ורצונותינו. לעומת זאת, אנו תוקעים בשופר ומשמיעים קול שאין בו דבר מלבד הזעקה הכוללת את כל הצרכים ואת כל הרצונות. בכך אנו מבטאים את האמונה והביטחון באלוהים שהוא "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כלשון חתימת הברכה בתפילת ראש השנה, ועתיד להעניק לנו שנה מלאת שמחה, נחת, בריאות, אושר וגאולה.

שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת נשא

ירושלים
כניסה:
19:02
יציאה:
20:25
תל אביב
כניסה:
19:26
יציאה:
20:28
חיפה
כניסה:
19:16
יציאה:
20:29
באר שבע
כניסה:
19:24
יציאה:
20:25

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 3, 2025
העושר לא מבטיח שלווה – רק חיבור לקדושה ולמשמעות יעניקו אושר אמיתי ושלם, כך מלמדת ברכת הכוהנים
כ״ז באייר ה׳תשפ״ה
מאי 25, 2025
ספירת בני ישראל ודגלי השבטים מלמדים שכל אחד חשוב, ייחודי ונדרש במקומו – ושהגן עדן מתחיל בהכרת הטוב שבידינו.
כ״א באייר ה׳תשפ״ה
מאי 19, 2025
מי מחליט שחיי אחד חשובים יותר משל חברו? פרשת בהר-בחוקותי מציבה דילמה כואבת – והרבי מגור מגיב בתשובה מפתיעה.
י״ג באייר ה׳תשפ״ה
מאי 11, 2025
באמצע חגי השנה, פתאום – מצוות פאה: שיבולת אחת שמשאירה אותנו מחוברים לשורש. כי מי שמקדיש את ההתחלה
ט׳ במרחשון ה׳תשע״ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י״א בכסלו ה׳תשע״ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תזריע תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך

ג׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 1, 2025
לקראת חג הפסח תשפ"ה (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
במהלך החג נוהגים אלפים להתפלל בבוקרו של חג השבועות תפילת ותיקין ברחבת הכותל המערבי, ורבים אחרים עושים זאת במהלך
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
מאותו סיפור עברו למעלה מאלפיים שנה. ומשכך אנו עלולים לתהות על מהות השמחה הזו בזמננו אנו.
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
א׳ בניסן ה׳תשפ״ה
מרץ 30, 2025
מועצת הרבנות הראשית לישראל בהרכבה החדש התכנסה לראשונה היום (א'), ראש חודש ניסן תשפ"ה (30.3.2025), לישיבה חגיגית באולם "אחר
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח כפיר ביום שלישי ח׳ בטבת תשפ״ה 07/01/2025 בשעה 15:00 בכותל המערבי.
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 4, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום שלישי ט״ז בֶּאֱלוּל תשפ״ה (9/9/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 3, 2025
טקס השבעה לתותחנים ביום יום ראשון ז׳ בֶּאֱלוּל תשפ״ה (31/8/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 3, 2025
טקס השבעה הגנה אווירית ביום יום רביעי ז׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (29/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ה
מאי 29, 2025
בדרכים המובילות לכותל המערבי יוגשו על ידי ארגוני חסד כיבוד ושתיה קלה לטובת עולי הרגל, ברחבת הכותל המערבי יערך

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .