הנתונים נטענים…

יָפָה כַלְּבָנָה – פרשת בא

מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת בא תשפ"ה

הרה"ג שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשתינו יש את המצווה הראשונה שנצטוו עליה ישראל, היא מצוות "קידוש החודש", לקבוע מתי תחילתו של החודש על פי מולד הלבנה.

לפי דברי רש"י (רבי שלמה יצחקי – פרשן התורה) בפתח פירושו על התורה (בראשית, א), היה מן הראוי שֶׁתִּפָּתַח התורה במצווה זו, אלא שהתורה הקדימה לפני המצוות את המבנה הכרונולוגי של העולם הכולל תיאור מעשה הבריאה, תולדות אבות האומה וסיפור שיעבוד מצרים והגאולה הניסית – כדי להוכיח קבל עם ועולם את השגחתו ושילטונו של אלוקים על כל חלקי הבריאה ונתינת ארץ ישראל לעם היהודי.

מצוות "קידוש החודש" שאלוקים בחר בה כמצווה הראשונה שתינתן לישראל במקביל לגאולת מצרים אינה רק הוראה טכנית לעורכי לוח השנה איך ומתי לקבוע ראש חודש, אלא יש בפרשה זו יסוד מרכזי שהרבה מההוויה היהודית טמון בו.

שלמה המלך ב"שיר השירים", כשמתאר את אהבת אלוקים לעם ישראל, הוא מבטא את יופיו של העם בעיני אלוקים כמו הלבנה:

"מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה…"
(שיר השירים ו', י')

היופי של הירח גלום באופי שלו. מידי חודש הולך הירח ומתקטן, עד שנעלם. אורו נחשך וכמעט אינו נצפה, אבל אז הוא נולד מחדש; קמעה קמעה הוא הולך וגדל עד שבאמצע החודש תמיד יהיה הירח מלא, זוהר ויפה.

"עם ישראל משול ללבנה"
(תלמוד בבלי, סנהדרין מב, א)

כי העם היהודי בכוחו להמציא עצמו מחדש אחרי החושך וההעלם. השמש גדולה וחזקה תמיד, אין לה עליות וירידות, היא לעולם לא תתקטן ולא תיעלם. היא אכן גדולה אבל לא גְּדֵלָה, לעומת הירח שמתחדש וגדל.

בפרשתנו אומר אלוקים לעם ישראל רגע לפני הגאולה; רגע לפני הייסוד שלו כעם הנבחר:

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"
(שמות י"ב, ב')

ההתחדשות הזאת – היא שלכם, וזה מה שיאפיין אתכם בכל זמן ובכל מצב.

בימים האחרונים פועם ליבם של מיליוני יהודים בעולם. האור נדלק מחדש, לאחר החשיכה של השנה האחרונה בה חווה עם ישראל הרבה שכול וחושך. עם שלם עוצר נשימתו אל מול החטופים ששבים הביתה. זה אושר יהודי של עם אוהב.

קשה מאוד לשמוח שמחה שלימה, כי אנו ממתינים לשובם של כל אחינו ואחיותינו שנמצאים בחושך. אנו כואבים ושבורי לב על השכול ואובדן החיים היפים והצעירים.

אכן הירח עדיין לא מאיר באופן מושלם, אבל בתוך חשכת הלילה הוא מביא עמו אור רך, שקט ושליו. אור של התחדשות ושמחה. אולם לעתיד לבוא בעידן הגאולה האור יהיה חזק ונצחי כאור השמש, ואז יחווה עם ישראל אושר צרוף בלתי פוסק. כשתקויים נבואתו של ישעיהו, זו הנאמרת מידי חודש בתפילת "קידוש לבנה" בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בחציו הראשון של החודש:

"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא".
(ישעיהו ל',  כ"ו).

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהר־בחקתי

ירושלים
כניסה:
18:44
יציאה:
20:04
תל אביב
כניסה:
19:08
יציאה:
20:07
חיפה
כניסה:
18:56
יציאה:
20:08
באר שבע
כניסה:
19:06
יציאה:
20:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
גם ברגעי גאולה ולחץ – התורה מזכירה לנו: הבטחה היא לא סיסמה. מילה שנאמרה חייבת להתקיים, כי אמון הוא
ד' שבט ה'תשפ"ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
ג' שבט ה'תשפ"ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
א' שבט ה'תשפ"ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן
י"ז שבט ה'תש"פ
פברואר 12, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יציאת מצרים, עליה נקרא בפרשת השבוע, חתמה שרשרת אירועים מופלאים
ד' ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 22, 2026
למה דווקא השבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול"? מאמר מעמיק ומעורר השראה על המעבר מעבדות פנימית לחירות מחשבתית, ועל
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
פרשת שמיני מזכירה לנו שהכשרות אינה רק עניין גופני אלא שמירה עמוקה על ניקיון הלב, רגישות הנשמה ויכולת האדם
י"א ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 29, 2026
מה עומד מאחורי החיפזון של יציאת מצרים ואכילת המצה? מאמר מעמיק ומעורר השראה על ליל הסדר, כוח ההתחדשות, והיכולת
ט"ו אדר ה'תשפ"ו
מרץ 4, 2026
מה גרם לעם שראה ניסים והתגלות אלוקית ליפול דווקא ברגע השיא? פרשת כי תשא חושפת אמת עמוקה על חוסר
כ"ז אייר ה'תשפ"ה
מאי 25, 2025
בס"ד נאום לפתיחת כנס לשכת עורכי הדין כ"ז אייר תשפ"ה 25.5.2025 פתח דבר: אבנים ונשמות אני עומד כאן, ערב
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
ב' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 22, 2025
נר ראשון חנוכה תשפ"ו – במעמד שורדי השבי, ראש עיריית ירושלים והראשון לציון הרב דוד יוסף "תנו רבנן: מצות
כ"ה חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 16, 2025
טקטס השבעה בא"ח גבעתי ביום יום שני ט״ז בְּטֵבֵת תשפ״ו (5/1/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 8, 2026
הרב לופוליאנסקי ז״ל היה איש חסד ומעש, אשר עסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות רבה.
ב' סיון ה'תשפ"ה
מאי 29, 2025
בדרכים המובילות לכותל המערבי יוגשו על ידי ארגוני חסד כיבוד ושתיה קלה לטובת עולי הרגל, ברחבת הכותל המערבי יערך
כ"ו חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 17, 2025
בביקור פרידה מרגש בכותל המערבי, ראש עיריית ניו יורק היוצא אריק אדמס הצהיר: "אני אח שלכם" — וחיזק את
כ"ו חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 17, 2025
ביקור ראשון ומרגש: שרת החוץ של גאורגיה התפללה בכותל, כתבה פתק אישי והתרשמה מ‘שער השמיים’ – “מקום מעורר השראה
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
פרשת בהר פותחת בציווי ייחודי ומאתגר: כשם שלאדם יש יום מנוחה בכל יום שביעי, כך גם האדמה מצווה לשבות
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .