הנתונים נטענים…

חירות אישית וחירות לאומית – פרשת בא

פרשת בא - תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן של העם היהודי: יציאת מצרים. בתחילת הפרשה מתוארות המכות שהיכה א-לוהים את המצריים שסירבו לשחרר את בני ישראל, וההתמודדות של משה ואהרון מול פרעה, המלך המצרי המתעקש ומסרב להיכנע לא-לוהים; לאחר מכן מסופר על קרבן הפסח אותו שנצטוו בני ישראל להקריב ולאכול בלילה הגדול, הלילה האחרון במצרים, רגע לפני השחרור. בסיום הפרשה אנו לומדים מספר מצוות שמטרתן להזכיר וללמד על יציאת מצרים ומשמעותה: פדיון הבן, חג הפסח, הנחת תפילין ועוד.

אך אלו אינן המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. ימים ספורים לפני יציאתם ממצרים, נצטוו מצווה מעניינת, שהיא המצווה הראשונה שנאמרה לעם ישראל:

טביעת חותם נדירה נמצאה בחפירות סמוך לכותל המערבי

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור: החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
(שמות יב, א-ב)

בפסוק הראשון מודגש שמצווה זו, שעל תוכנה נעמוד מיד, נאמרה למשה ולאהרון בארץ מצרים. הדבר מצביע על כך שמדובר במצווה שחשוב לאומרה לפני היציאה ממצרים. מהי מצווה חשובה זו?

למעשה, למצווה זו קיימים שני רובדים. ברובד הראשון, הפשטני, תוכן המצווה הוא למנות את החודשים לפי סדר מסוים – ניסן הוא החודש הראשון, אייר הוא השני וכן הלאה.
מדוע זה חשוב? מבאר הפרשן האיטלקי בן המאה ה-…, רבי עובדיה ספורנו:

"מכאן ואילך יהיו החודשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השיעבוד לא היו ימיכם שלכם, אלא היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה' "
(ספורנו לשמות יב, ב)

החירות מתבטאת בבעלות על הזמן. מי הם הבעלים על הזמן שלנו?
העבד, זמנו אינו בידו. קצב הזמן מתנהל על פי רצון האדון. לעומת זאת, אדם בן-חורין זמנו בידו. הוא קובע כיצד לנצל את הזמן.

אך קיים רובד נוסף למצווה זו, המשתקף בדברי הפרשן הדגול רש"י:

"החודש הזה – הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש."
(רש"י לשמות שם, שם)

על פי דרשת חכמים, במילים "החודש הזה לכם" כלולה הוראה לדורות, שאכן נהגה במשך שנים רבות בעם ישראל – מצוות 'קידוש החודש'. תוכן המצוה הוא קביעת הזמנים היהודיים על ידי בית הדין, כאשר מתעורר הספק מתי חל החודש שקביעתו מתבצעת על ידי הופעתו המחודשת של הירח. למעשה, על ידי קיומה של מצווה זו קובע העם את לוח השנה שלו בעצמו. אין זה לוח קבוע המוכתב מראש על ידי הטבע, אלא לוח דינאמי שנקבע על ידי נציגי העם.

גם לפי פרשנות זו אנו מבחינים בייחודה של מצווה זו והקשר שבינה ובין השחרור מן העבדות. כדברי ספורנו, זמנו של העבד איננו שלו; זמנו של בן-חורין הוא בידיו. מצוות 'קידוש החודש' מעבירה את העיקרון הזה אל החיים הלאומיים של העם. לא רק זמנו של היחיד בידיו, אלא גם הזמן של העם מתנהל בעצמאות. לא הטבע מכתיב לעם ישראל את לוח השנה, אלא העם קובע לעצמו את לוח השנה שלפיו הוא מתנהל.

כשם שהחירות האישית אינה עומדת לעצמה, אלא היא מסמנת את הדרך אל עבר מימושה של החירות ביציקת תוכן חי ואמיתי אל החיים; כך גם החירות הלאומית ? לא די בכך שעם ישראל איננו משועבד לשלטון זר. החירות קוראת לנו ליצוק את התוכן הרוחני של מסורת ישראל אל חיינו הלאומיים, ולממש את המטרה שלשמה הוציא א-לוהים את אבותינו ממצרים: לשמור את הברית עם א-לוהים, ללכת בדרכיו ולהוות דוגמא רוחנית-מוסרית לאנושות כולה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:33
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:31
יציאה:
20:31

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
גם ברגעי גאולה ולחץ – התורה מזכירה לנו: הבטחה היא לא סיסמה. מילה שנאמרה חייבת להתקיים, כי אמון הוא
כ"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
ד' שבט ה'תשפ"ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
ג' שבט ה'תשפ"ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על
י"ז שבט ה'תש"פ
פברואר 12, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יציאת מצרים, עליה נקרא בפרשת השבוע, חתמה שרשרת אירועים מופלאים
א' שבט ה'תשפ"ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
י"א סיון ה'תשפ"ו
מאי 27, 2026
"מתפללים למען שלומה של ירושלים — מי ייתן והעם היהודי יישאר חזק לנצח!"
כ"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 14, 2025
חנוכה מלמד אותנו שהכוח האמיתי לא תמיד נראה לעין – לפעמים דווקא האור הנסתר, האמונה והעומק הפנימי הם שמנצחים
כ"ה כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 15, 2025
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה בכנסת ישראל והושאלה לנתב"ג הושבה הערב למקומה ע"י יו"ר
כ"ט חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 20, 2025
חג הסיגד נחגג הבוקר בכותל באירוע מרגש במיוחד, כשהספר העתיק "האורית" הובא לראשונה לרחבה לקריאת עשרת הדיברות — מחזה
כ"א אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 14, 2025
המדינה האמריקני מרקו רוביו פתח את ביקורו בישראל בתפילה בכותל לצד ראש הממשלה נתניהו, סייר במנהרות הכותל וחתם בספר
א' אלול ה'תשפ"ה
אוגוסט 25, 2025
הבוקר, בתפילת ההלל של ראש חודש אלול, אמרנו את הפסוק: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" בניגון, בשירה.
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
טקס השבעה לגדוד מגל ביום יום שלישי ב׳ בִּשְׁבָט תשפ״ו (20/1/2026) בשעה 14:30–17:00 בכותל המערבי.
י"ח חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 9, 2025
ביקור מרגש בכותל המערבי: שר החוץ של הולנד, דיוויד ואן ויל, הגיע לתפילה ולסיור במנהרות הכותל, נפגש עם רב
י"ד תמוז ה'תשפ"ו
יוני 29, 2026
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו כי מנהיגות אמיתית אינה חוששת מהצלחתם של אחרים. דווקא היכולת לשמוח בגדולתו של
י"ד תמוז ה'תשפ"ו
יוני 29, 2026
הכנסת ספר תורה לילדי ישראל ביום שני כ׳ בְּאָב תשפ״ו (3/8/2026) בשעה 17:00–21:30 בכותל המערבי.
י"ג תמוז ה'תשפ"ו
יוני 28, 2026
"הבטחתו של אלוקים לעם היהודי היא נצחית – הוא מעולם לא נטש אתכם – אנו, בדרום סודן, עומדים בסולידריות
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
בלעם מתפעל ממחנה ישראל שבו נשמרים הפרטיות, הצניעות והכבוד ההדדי, ומלמד אותנו שגם בעידן של חשיפה מתמדת יש לשמור

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .