חירות אישית וחירות לאומית

פרשת בא - תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן של העם היהודי: יציאת מצרים. בתחילת הפרשה מתוארות המכות שהיכה א-לוהים את המצריים שסירבו לשחרר את בני ישראל, וההתמודדות של משה ואהרון מול פרעה, המלך המצרי המתעקש ומסרב להיכנע לא-לוהים; לאחר מכן מסופר על קרבן הפסח אותו שנצטוו בני ישראל להקריב ולאכול בלילה הגדול, הלילה האחרון במצרים, רגע לפני השחרור. בסיום הפרשה אנו לומדים מספר מצוות שמטרתן להזכיר וללמד על יציאת מצרים ומשמעותה: פדיון הבן, חג הפסח, הנחת תפילין ועוד.

אך אלו אינן המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. ימים ספורים לפני יציאתם ממצרים, נצטוו מצווה מעניינת, שהיא המצווה הראשונה שנאמרה לעם ישראל:

טביעת חותם נדירה נמצאה בחפירות סמוך לכותל המערבי

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור: החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
(שמות יב, א-ב)

בפסוק הראשון מודגש שמצווה זו, שעל תוכנה נעמוד מיד, נאמרה למשה ולאהרון בארץ מצרים. הדבר מצביע על כך שמדובר במצווה שחשוב לאומרה לפני היציאה ממצרים. מהי מצווה חשובה זו?

למעשה, למצווה זו קיימים שני רובדים. ברובד הראשון, הפשטני, תוכן המצווה הוא למנות את החודשים לפי סדר מסוים – ניסן הוא החודש הראשון, אייר הוא השני וכן הלאה.
מדוע זה חשוב? מבאר הפרשן האיטלקי בן המאה ה-…, רבי עובדיה ספורנו:

"מכאן ואילך יהיו החודשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השיעבוד לא היו ימיכם שלכם, אלא היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה' "
(ספורנו לשמות יב, ב)

החירות מתבטאת בבעלות על הזמן. מי הם הבעלים על הזמן שלנו?
העבד, זמנו אינו בידו. קצב הזמן מתנהל על פי רצון האדון. לעומת זאת, אדם בן-חורין זמנו בידו. הוא קובע כיצד לנצל את הזמן.

אך קיים רובד נוסף למצווה זו, המשתקף בדברי הפרשן הדגול רש"י:

"החודש הזה – הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש."
(רש"י לשמות שם, שם)

על פי דרשת חכמים, במילים "החודש הזה לכם" כלולה הוראה לדורות, שאכן נהגה במשך שנים רבות בעם ישראל – מצוות 'קידוש החודש'. תוכן המצוה הוא קביעת הזמנים היהודיים על ידי בית הדין, כאשר מתעורר הספק מתי חל החודש שקביעתו מתבצעת על ידי הופעתו המחודשת של הירח. למעשה, על ידי קיומה של מצווה זו קובע העם את לוח השנה שלו בעצמו. אין זה לוח קבוע המוכתב מראש על ידי הטבע, אלא לוח דינאמי שנקבע על ידי נציגי העם.

גם לפי פרשנות זו אנו מבחינים בייחודה של מצווה זו והקשר שבינה ובין השחרור מן העבדות. כדברי ספורנו, זמנו של העבד איננו שלו; זמנו של בן-חורין הוא בידיו. מצוות 'קידוש החודש' מעבירה את העיקרון הזה אל החיים הלאומיים של העם. לא רק זמנו של היחיד בידיו, אלא גם הזמן של העם מתנהל בעצמאות. לא הטבע מכתיב לעם ישראל את לוח השנה, אלא העם קובע לעצמו את לוח השנה שלפיו הוא מתנהל.

כשם שהחירות האישית אינה עומדת לעצמה, אלא היא מסמנת את הדרך אל עבר מימושה של החירות ביציקת תוכן חי ואמיתי אל החיים; כך גם החירות הלאומית ? לא די בכך שעם ישראל איננו משועבד לשלטון זר. החירות קוראת לנו ליצוק את התוכן הרוחני של מסורת ישראל אל חיינו הלאומיים, ולממש את המטרה שלשמה הוציא א-לוהים את אבותינו ממצרים: לשמור את הברית עם א-לוהים, ללכת בדרכיו ולהוות דוגמא רוחנית-מוסרית לאנושות כולה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
ג׳ בשבט ה׳תשפ״ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
א׳ בשבט ה׳תשפ״ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 15:00 בתאריך 22/05/2025
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 1, 2025
לקראת חג הפסח תשפ"ה (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ה׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 8, 2024
טקס השבעה השבעה בא"ח כפיר תתקיים בכותל המערבי בתאריך 10/11/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 18, 2025
שגריר ארה"ב בישראל הנכנס, מר מייק האקבי, פתח את שליחותו הדיפלומטית בביקור מרגש ותפילה בכותל המערבי
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .