חירות אישית וחירות לאומית – פרשת בא

פרשת בא - תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן של העם היהודי: יציאת מצרים. בתחילת הפרשה מתוארות המכות שהיכה א-לוהים את המצריים שסירבו לשחרר את בני ישראל, וההתמודדות של משה ואהרון מול פרעה, המלך המצרי המתעקש ומסרב להיכנע לא-לוהים; לאחר מכן מסופר על קרבן הפסח אותו שנצטוו בני ישראל להקריב ולאכול בלילה הגדול, הלילה האחרון במצרים, רגע לפני השחרור. בסיום הפרשה אנו לומדים מספר מצוות שמטרתן להזכיר וללמד על יציאת מצרים ומשמעותה: פדיון הבן, חג הפסח, הנחת תפילין ועוד.

אך אלו אינן המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. ימים ספורים לפני יציאתם ממצרים, נצטוו מצווה מעניינת, שהיא המצווה הראשונה שנאמרה לעם ישראל:

טביעת חותם נדירה נמצאה בחפירות סמוך לכותל המערבי

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור: החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
(שמות יב, א-ב)

בפסוק הראשון מודגש שמצווה זו, שעל תוכנה נעמוד מיד, נאמרה למשה ולאהרון בארץ מצרים. הדבר מצביע על כך שמדובר במצווה שחשוב לאומרה לפני היציאה ממצרים. מהי מצווה חשובה זו?

למעשה, למצווה זו קיימים שני רובדים. ברובד הראשון, הפשטני, תוכן המצווה הוא למנות את החודשים לפי סדר מסוים – ניסן הוא החודש הראשון, אייר הוא השני וכן הלאה.
מדוע זה חשוב? מבאר הפרשן האיטלקי בן המאה ה-…, רבי עובדיה ספורנו:

"מכאן ואילך יהיו החודשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השיעבוד לא היו ימיכם שלכם, אלא היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה' "
(ספורנו לשמות יב, ב)

החירות מתבטאת בבעלות על הזמן. מי הם הבעלים על הזמן שלנו?
העבד, זמנו אינו בידו. קצב הזמן מתנהל על פי רצון האדון. לעומת זאת, אדם בן-חורין זמנו בידו. הוא קובע כיצד לנצל את הזמן.

אך קיים רובד נוסף למצווה זו, המשתקף בדברי הפרשן הדגול רש"י:

"החודש הזה – הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש."
(רש"י לשמות שם, שם)

על פי דרשת חכמים, במילים "החודש הזה לכם" כלולה הוראה לדורות, שאכן נהגה במשך שנים רבות בעם ישראל – מצוות 'קידוש החודש'. תוכן המצוה הוא קביעת הזמנים היהודיים על ידי בית הדין, כאשר מתעורר הספק מתי חל החודש שקביעתו מתבצעת על ידי הופעתו המחודשת של הירח. למעשה, על ידי קיומה של מצווה זו קובע העם את לוח השנה שלו בעצמו. אין זה לוח קבוע המוכתב מראש על ידי הטבע, אלא לוח דינאמי שנקבע על ידי נציגי העם.

גם לפי פרשנות זו אנו מבחינים בייחודה של מצווה זו והקשר שבינה ובין השחרור מן העבדות. כדברי ספורנו, זמנו של העבד איננו שלו; זמנו של בן-חורין הוא בידיו. מצוות 'קידוש החודש' מעבירה את העיקרון הזה אל החיים הלאומיים של העם. לא רק זמנו של היחיד בידיו, אלא גם הזמן של העם מתנהל בעצמאות. לא הטבע מכתיב לעם ישראל את לוח השנה, אלא העם קובע לעצמו את לוח השנה שלפיו הוא מתנהל.

כשם שהחירות האישית אינה עומדת לעצמה, אלא היא מסמנת את הדרך אל עבר מימושה של החירות ביציקת תוכן חי ואמיתי אל החיים; כך גם החירות הלאומית ? לא די בכך שעם ישראל איננו משועבד לשלטון זר. החירות קוראת לנו ליצוק את התוכן הרוחני של מסורת ישראל אל חיינו הלאומיים, ולממש את המטרה שלשמה הוציא א-לוהים את אבותינו ממצרים: לשמור את הברית עם א-לוהים, ללכת בדרכיו ולהוות דוגמא רוחנית-מוסרית לאנושות כולה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

וכות
25.09.2026–26.09.2026

ירושלים
כניסת החג:
17:52
צאת החג:
19:07
תל אביב
כניסת החג:
18:13
צאת החג:
19:09
חיפה
כניסת החג:
18:02
צאת החג:
19:08
באר שבע
כניסת החג:
18:13
צאת החג:
19:08

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
גם ברגעי גאולה ולחץ – התורה מזכירה לנו: הבטחה היא לא סיסמה. מילה שנאמרה חייבת להתקיים, כי אמון הוא
כ"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
ד' שבט ה'תשפ"ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
ג' שבט ה'תשפ"ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על
י"ז שבט ה'תש"פ
פברואר 12, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יציאת מצרים, עליה נקרא בפרשת השבוע, חתמה שרשרת אירועים מופלאים
א' שבט ה'תשפ"ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
טקס השבעה להגנת הגבולות ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ו (23/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
ז' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 29, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום רביעי י״ח בְּטֵבֵת תשפ״ו (7/1/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
י"א סיון ה'תשפ"ו
מאי 27, 2026
"מתפללים למען שלומה של ירושלים — מי ייתן והעם היהודי יישאר חזק לנצח!"
כ"ד תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 16, 2025
במלאת שנתיים לטבח הנורא ולמתקפת החמאס על ישראל בבוקרו של חג שמחת תורה ובמהלכו נרצחו כ-1,200 ישראלים בידי מחבלי
ט"ו שבט ה'תשפ"ו
פברואר 2, 2026
במסגרת ביקורה בישראל של יועצת הבכירה של הנשיא טראמפ בלשכה לענייני חצי הכדור המערבי הגיעה הבוקר (א') הגב' ויויאנה
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
כ"ט תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 21, 2025
יתומי ויתומות צה"ל צעדו לראשונה אל גיל המצוות – עטופים באהבה, תפילין וחיבוק של עם שלם. רגע של אור
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
מה הקשר בין אתרוג מהודר לאדם שעבר כישלונות ותיקן את דרכיו? הרב שמואל רבינוביץ חושף את משמעותו העמוקה של
י"ג תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 24, 2026
טקס השבעה לבאח כפיר ביום חמישי כ״ז בְּתִשְׁרֵי תשפ״ז (8/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ו' תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 17, 2026
יום כיפורים תשפ"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים אנו באים בשעריו של היום הקדוש ביותר
ו' תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 17, 2026
מה הקשר בין תשובה, מסורת וברכת הבנים בערב יום הכיפורים? פרשת האזינו מלמדת שהדרך קדימה מתחילה דווקא בחיבור לשורשים

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .