חיים בנס

פרשת בא - תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על ניסים שהתרחשו במצרים לפני אלפי שנים: מכת ארבה - המוני חגבים שהגיעו למצרים וכיסו את שמיה; מכת חושך - שלושה ימים בהם לא זרחה השמש במצרים; מכת בכורות - מוות פתאומי של כל בכורי מצרים ברגע אחד; והנס הגדול מכולם - שחרור עם ישראל מהעבדות והוצאתם ממצרים, בדרכם אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל.
הגבעה לספר תורה

מהו פשר המושג 'נס'?

בפשטות, מדובר בהתרחשות החורגת מחוקי הטבע. כאשר אירוע מסוים חוזר שוב ושוב, הוא מפסיק להיות מוגדר כ'נס', ואנו רואים אותו כהתנהלות טבעית. אך האם זה אכן כך? האם החלוקה הדיכוטומית בין נס לאירוע טבעי ? מוצדקת?
בנוסף לשאלה זו, עולה בקריאת הפרשה שאלה קיומית: אכן, אי-אז בעבר התרחשו ניסים, אך אנו איננו חווים בדרך-כלל חריגות מן הטבע, והניסים שאירעו בעבר חלפו ונעלמו. מה, אם כן, אנו אמורים ללמוד מאותם סיפורים מפעימים על הניסים שהתרחשו במצרים? האם ניתן להקיש מאותם ניסים אל חיינו?
מי שעסק בשאלה זו, היה הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13), אחד מפרשני התורה החשובים. הוא מרחיב בתפיסתו האמונית ביחס לטבע ולנס, ומסיים את דבריו במילים הללו:
"מן הניסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה… כל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם… הכל בגזרת עליון."
(פירוש רמב"ן לתורה, שמות יג, טז)

אכן? האם כל מה שאנו מכירים הוא 'נס'? האם אין חוקי טבע?

הרמב"ן איננו מתעלם מן העובדה שהמציאות מתנהלת בדרך מסוימת וקבועה, אלא שהוא מבחין בין חריגה מחוקי הטבע שהיא "נס מפורסם", כלשונו, ובין חוקי הטבע להם הוא קורא "נס נסתר".
מדוע חוקי הטבע מוגדרים כ"נס"?
אין-ספור מדענים, במשך דורות רבים, חקרו וחוקרים את מדעי הטבע. כתוצאה ממחקרים אלו התקדמה האנושות בתחומים רבים ומגוונים, התקדמות הגוברת בקצב מואץ מדור לדור. אך על שאלה אחת לא השיב אף מדען, ולמען האמת אף לא ביקש להשיב עליה, והיא: "מדוע זה כך?"
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם מנסים לעסוק, וממילא גם אינם מספקים תשובות לכך.
לעומת המדע, עוסקת התורה בשאלה "למה" ולא בשאלות "מה" ו"איך". זו הסיבה האמיתית לכך שאנשים המכירים היטב הן את התורה והן את עולם המדע אינם מתרגשים מטענות על סתירות הקיימות ? לכאורה ? בין התורה למדע, שכן הם מבינים שהתורה והמדע אינם עוסקים באותו מישור קיום, וממילא לא תיתכן סתירה ביניהם.
כעת נוכל להבין את הסיבה שגם חוקי הטבע יכולים להיות מוגדרים כ"נס". שהרי אם לא ידועה לנו סיבה מדוע נקבעו חוקי הטבע אותם אנו מכירים, אין בעצם הבדל בין טבע לנס. הטבע יכול היה לפעול באופן קבוע על פי חוקים אחרים מאלו המוכרים לנו, ובורא העולם החליט שהוא יפעל ויתנהל בצורה מסוימת. בזמנים מסוימים ונדירים, החליט בורא העולם להפעיל את הטבע על פי כללים אחרים ? ואת זה אנו מכנים "נס". אך כל "נס" הוא, בעצם קביעה של חוק טבע הפועל באופן זמני בצורה שונה מחוקי הטבע או הפועל באופן קבוע.
אם כן, מלמד אותנו רמב"ן, כאשר אנו קוראים בתורה על ניסים שהתרחשו אי שם בהיסטוריה, אין הכוונה רק לזכור אירועים ? חשובים ככל שיהיו ? שאירעו בעבר. עלינו להסיק מכך שכל חוקי הטבע הם בעצם "נס" אחד גדול. אלא שהתרגלנו לחוקים אלו ? ששוב, נזכיר, איננו מכירים סיבה שתכריח את קביעתם ? ולכן הם נראים לנו דבר המובן מאליו. עובדה זו, שהתרגלנו לחוקי הטבע והם אינם מביאים אותנו להתפעלות, "נשברת" כאשר אנו קוראים על ניסים שחרגו מחוקי הטבע. קריאה זו מזכירה לנו שבורא העולם, שניהל את הטבע בזמנים שונים בניגוד לכללים הרגילים, הוא זה שהחליט על קביעת הכללים שעל פיהם מתנהל הטבע תמיד.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 7, 2023
התפילה התקיימה בהשתתפות עשרות מבני משפחות החטופים, ומאות מתפללים מכל רחבי הארץ וגווני החברה הישראלית שבאו לתמוך במשפחות ולהשתתף
ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 17, 2023
האב של הלוחם בחטיבת גולני שנרצח בשמחת תורה על ידי מחבלי החמאס ימ"ש
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבע תתקיים בתאריך: 28/02/2024 מהשעה 18:00 עד לשעה 20:00
י״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 5, 2023
שעות לפני פתיחת השגרירות של פפואה ניו גיני בישראל, הגיע ראש ממשלת פפואה מר ג'יימס מרפה ורעייתו יחד עם
כ״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 15, 2023
רבבות השתתפו הלילה במעמד הסליחות של ערב ראש השנה בכותל המערבי
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
מאי 29, 2024
לייבוביץ נולד בבודפשט להורים ששרדו את שואת יהודי אירופה. היהדות בבית סבבה סביב זוועות המלחמה, ללא ציון חגים או
ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 13, 2024
צפו בדבריהם המרגשים של לוחמי המילואים שהגיעו היישר ממשימות בעזה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים