גאולה, תלות ותפילה

פרשת בא - תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים ביותר בתולדות האנושות: יציאת מצרים. העם היהודי שהיה משועבד לעבודת פרך במצרים; שתינוקותיו נזרקו באכזריות אל נהר הנילוס; שנמנעו ממנו זכויות אנושיות בסיסיות ? יצא לחירות. לא עוד עבדות. לא עוד השפלה. מעתה, העם יעשה את דרכו אל הארץ המובטחת, ארץ כנען, מתוך תודעת בחירה ותפקיד שעליו למלא: להקים באותה ארץ מובטחת "ממלכת כוהנים וגוי [-עם] קדוש".
פינוי פתקים מאבני הכותל המערבי

יציאת מצרים שהתרחשה לפני יותר משלושת אלפי שנים, הייתה מאורע מכונן שרישומו נותר על חיי היום-יום של כל יהודי. מתוך תרי"ג (613) מצוות המצוינות בתורה, יותר מ-50 מצוות נועדו לשמר את הזיכרון הלאומי ולטפח את ההשתייכות האישית של כל יהודי לאותו סיפור עתיק. בכל שנה, בכל שבוע ואפילו בכל יום, אנו פוגשים מצוות שמטרתן המוצהרת היא: "זכר ליציאת מצרים".

יתרה מכך. קיימת מצווה מיוחדת להזכיר בכל בוקר ובכל ערב את יציאת מצרים, מצווה שמטרתה היא שכל יהודי לא ישכח לרגע את הסיפור, שלפני אלפי שנים אלוהים הוציא את אבותיו ממצרים.
מאורע זה שאמור להיות נוכח בחיינו בצורה כה מודגשת, מחייב אותנו לשאול: מדוע? לשם מה? מה חשוב כל כך בסיפור הזה? מהי הרלוונטיות שלו? כיצד הוא אמור להשפיע על חיינו?
על פתרונן של שאלות אלו נוכל לעמוד על ידי התבוננות באימרה של רבי יוחנן, גדול חכמי ארץ ישראל במאה ה-3:

"איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה לתפילה!"
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ד)

רבי יוחנן מחדש הלכה, שצורתה הנכונה של התפילה – אותה עמידה של האדם לפני אלוהים בבקשה שישפיע עליו טו־ב וימלא את צרכיו ? היא כאשר האדם מזכיר 'גאולה' לפני התפילה, כלומר, מזכיר לעצמו את יציאת מצרים ורק אז ניגש להתפלל.
ואכן, בנוסח התפילה, לפני תפילת העמידה (תפילת "שמונה-עשרה"), אנו מזכירים את יציאת מצרים. אך עלינו להבין כיצד תורם זיכרון זה לתפילה? מה חסר בתפילה שלא הוזכרה לפניה יציאת מצרים?
תפילה, כפי שיודע כל אדם שפותח את סידור התפילה, היא בעיקר בקשת צרכים. נוסח תפילת העמידה עוסק בעיקר בצרכיו של האדם: דעת, בריאות, פרנסה ועוד. העמידה הבסיסית של האדם לפני אלוהים היא עמידה של תלות. כל אדם עם מעט ניסיון חיים יודע שהצלחה ? בכל תחום מתחומי החיים – אינה דבר מובן מאליו. התלות של האדם באלוהים היא מצב אנושי-קיומי שקשה להתכחש אליו. כן, עם כל הכבוד לאדם המערבי המצליחן, גורלו איננו בידו. השליטה שלנו בחיינו היא חלקית מאוד מול שלל האפשרויות הקיימות.
תלות זו אינה מצב שמתקיים רק אצל אנשים מאמינים. זו עובדה בסיסית: אין לנו שליטה על מה שעלול להתרחש, ואנו תלויים ? ההבדל בין אדם מאמין לאדם שאיננו מאמין הוא רק בשאלה במי הוא מרגיש תלוי. אדם מאמין יודע שהוא תלוי באלוהים; אדם שאיננו מאמין מרגיש תלוי בגורל, במזל, במציאות ובעוד שלל כינויים שהמשותף להם הוא שאינם מבטאים כוונה, מטרה או ערך כלשהו.
וכאן מגיע תפקידה של יציאת מצרים. באותה יציאה מעבדות לחירות התגלה אלוהים המיטיב ודואג לאדם החלש והמדוכא. בהופעה מרשימה ביותר המתוארת בתורה, הופיע אלוהים ועשה סדר. הצדק הופיע בעולם באופן גלוי וברור: העבדים יצאו לחירות; המשעבדים האכזריים נענשו.
זיכרון זה משנה את אופייה של התלות הקיומית של האדם. אנו אכן תלותיים, אך במי? במי שמטרתו היא הצדק, במי שמגמתו היא ההטבה לכל יצור, באלוהים שאי-פעם הופיע וגילה לנו את מה שבדרך כלל סמוי מן העין: יש צדק בעולם. אתה כאן, את כאן, אני כאן, רק כדי שיהיה לנו טוב.
לכן, לפני התפילה שאינה אלא הבעת התלות המוחלטת באלוהים, אנו מזכירים לעצמנו מי הוא אלוהים. לא עוד גורל עיוור, כי אם אלוהים גואל.
כך השפיעה יציאת מצרים על ההיסטוריה האנושית, וכך היא גם ממשיכה להשפיע על חיינו ועל תפיסת העולם שאנו מעצבים לעצמנו.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 16, 2023
שוטרי משטרת ישראל ששמעו על כך, התגייסו מיד לעזור לשמח את חתן בר המצווה ומשפחת
י״ד בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 26, 2023
במהלך הביקור הם נפגשו עם משפחות של חטופים שהגיעו באותה העת לתפילה בכותל המערבי.
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
מיד לאחר הצפירה, נערך בכותל המערבי מעמד מרגש של אמירת תהילים לעילוי נשמת הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה
כ״ז בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 12, 2023
הערב (ה) יתקיים בשעה 20:00, מעמד מרגש בו ידליקו נרות כמספר הנרצחים במלחמת ״חרבות ברזל״.
כ״ב באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 9, 2023
י״ד באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 1, 2023
סטפני ל. האלט נפגשה עם רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים