ניצחונה של כבשת הרש – פרשת בא

תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם ישראל לעבור השתעבדות וסבל בטרם היותו לעם? ומדוע היציאה ממצרים נחגגת דווקא בטקס אכילת קורבן הפסח?
קריאה בתורה

פרשת בא תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינובץ רב הכותל המערבי ובמקומות הקדושים

אנו קוראים בפרשת השבוע על שלושת המכות האחרונות אותן הכה א-לוקים על האימפריה המצרית: מכת ארבה – שחיסלה את מה שנותר מגידולי השדה; מכת חושך – שהשביתה את יכולתם של המצרים לנוע ולתפקד; ומכת בכורות – שפגעה בגופם של המצרים, בפרי ביטנם.

 

כעת, לאחר מאות שנות שיעבוד, הגיע זמנם של עם ישראל להשתחרר מעוּלם של המצרים, ולצאת לחרות. אך א-לקים מעוניין שלפני כן יבצעו בני ישראל עוד טקס אחד: אכילת קורבן פסח. א-לוקים מבקש מכל משפחה או קבוצה לרכוש שֶׂה – טלה כבשים או עיזים, ולאכול אותו בלילה בו עם ישראל עתיד לצאת ממצרים. בטקס זה נכללו פרטים שונים, למשל: יש לאכול את השה צלי ולא מבושל, ויש לאכול אותו יחד עם מצות ומרור – כמו כריך הנאכל באירוע משפחתי. כמו כן, יש לאכול אותו בזריזות, ותוך כדי שבני הבית לבושים בבגדים ומוכנים ליציאה.

 

חלק ניכר מטקס זה של הקרבת ואכילת קורבן הפסח, הינו חלק ממצות חג הפסח כפי שנהגו במשך כאלף וחמש מאות שנה, ועתיד להתחדש במהרה כאשר יבנה בית המקדש השלישי.

 

תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם ישראל לעבור השתעבדות וסבל בטרם היותו לעם? ומדוע היציאה ממצרים נחגגת דווקא בטקס אכילת קורבן הפסח?

 

על מנת לענות על שאלה זו, עלינו להביט על אירוע הירידה למצרים והיציאה משם. כאשר מספרת התורה על ירידתם של משפחת יעקב למצרים, באותם ימים בהם יוסף היה מִשנֶה לפרעה מלך מצרים, מוזכרת רגישות קטנה שצפה בין משפחת יעקב לפרעה: משפחת יעקב היו רועי צאן, ואילו "תועבת מצרים כל רועה צאן" (בראשית מו, לד). כבר אז התגלע הפער התרבותי בין משפחתו של אברהם אבינו לבין האימפריה המצרית: האימפריה המצרית, ששלטה על חלק ניכר מן הציביליזציה, ראתה את מימוש הכוח כאידאל, ואת התרבות הגבוהה כביטוי הנעלה ביותר של האדם. המצרים השקיעו את מרצם בהמצאה מחדש של המטבח, בהתיישבות עירונית, בבנייה שתשרוד אלפי שנים, וכמובן – בכיבוש העולם. בשר הצאן נתפס בעיניהם כמסמל חולשה, ורעיית הצאן – כתחתית השפלות האנושית, וכהתעסקות עם יצורים חלשים.

 

משפחת אברהם לעומת זאת ראתה את האידיאל דווקא בעדינות, בהקשבה הפנימית וברוח. לעם ישראל מעולם לא היו שאיפות אימפריאליסטיות למעלה ממידותיהם. התרבות הגבוהה לא סימלה בעבורם צמיחה אנושית דווקא. היה להם טוב עם רעיית הצאן, וטיפוח יכולות החמלה וההקשבה המתלווים אליה. ההתחברות לרוח והניסיון להפוך לבני אדם טובים יותר, נחשבה בעיניהם קידמה גדולה יותר מאשר כיבוש ובנייה.

 

הבנת המשמעות של עם ישראל כעמו של א-לוקים, וההתגלות הא-לוקית בעולם, היו חייבות לצמוח מתוך שלילה של הדרך האחרת. א-לוקים בחר לו את הכוח העצום ביותר באותה תקופה – האימפריה האלילית המצרית, להיות כור ההיתוך של עם ישראל ושל התגלות הא-לוקים בעולם. אכילת בשר קורבן הפסח כצלי-אש יחד עם מצות, מתוך חיפזון ובהיעדר תרבות אכילה ראויה, היוו סמל לפער בין התרבות המצרית לבין התרבות הא-לוקית. או-אז משה – רועה הצאן במקצועו – שיחרר את עמו מעוֹל האימפריה המצרית.

 

א-לוקים החזיר אותנו לארצנו, לאחר אלפי שנות גלות, ושוב היה עלינו לעבור לפני כן מסע סבל וייסורים. שוב א-לוקים הציג מלחמת תרבות במלוא בהירותה: היטלר, האימפרטור הגדול של זמננו, מקדש ה'רצון לעוצמה', התרבות והסדר, לא היה די לו בכיבושיו ובהצלחותיו הצבאיות; הוא הקדיש את עצמו למלחמה כנגד מיעוט של צאן יהודי נרדף, עַם שלדעתו ייצג היעדר תרבות, חולשה לאומית וחוסר היגיינה נאותה. שוב עמד העם היהודי בפני כיליון מוחלט, ושוב – שנים ספורות לאחר מכן – התרחש הבלתי ייאמן: העם היהודי שב לארצו,וניצח את היטלר, באופן הברור ביותר.

 

מהו המסר שא-לוקים העביר לעולם בשנית? מהו הדגל אותו אנו – בני העם היהודי – נושאים?

זהו הדגל עליו הכריז הנביא זכריה כאשר שבו היהודים לארצם לבנות את בית המקדש השני:

"לא בחיל, ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה' צב-קות".
(זכריה ד, ו)

סוד כוחנו איננו בעוצמתנו הצבאית; כוחנו הוא ברוחנו, ברוח א-לוקים המפעמת בנו. כוחנו בניסיון להיות בני אדם טובים יותר. ביכולת להקשיב, בניקיון ובטהרה שבנו, באהבה וברעות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויצא

ירושלים
כניסת שבת:
15:57
צאת שבת:
17:16
תל אביב
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
חיפה
כניסת שבת:
16:06
צאת שבת:
17:15
באר שבע
כניסת שבת:
16:20
צאת שבת:
17:18
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

הבטחות יש לקיים – פרשת בא
כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
גם ברגעי גאולה ולחץ – התורה מזכירה לנו: הבטחה היא לא סיסמה. מילה שנאמרה חייבת להתקיים, כי אמון הוא
יָפָה כַלְּבָנָה – פרשת בא
כ"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
כל אחד והחיים שלו – פרשת בא
ד' שבט ה'תשפ"ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
לחיות ב"נס" – פרשת בא
ג' שבט ה'תשפ"ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
גאולה, תלות ותפילה – פרשת בא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים
חיים בנס – פרשת בא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על
חירות אישית וחירות לאומית – פרשת בא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן
הבית היהודי – הדרך אל החירות ואל הייעוד – פרשת בא
י"ז שבט ה'תש"פ
פברואר 12, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יציאת מצרים, עליה נקרא בפרשת השבוע, חתמה שרשרת אירועים מופלאים
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
הודעה בדבר איתור תורמי ספרי תורה שאינם שמישים במתחם הכותל המערבי
י' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 21, 2026
במסגרת פרויקט השאלת ספרי תורה מהכותל המערבי, הקרן למורשת הכותל המערבי מתכוונת להעביר להשאלה ספרי תורה הטעונים תיקון ושלא
לשמחה מה זו עושה – שמחת תורה תשפ"ז
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
טקס השבעה להגנת הגבולות
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
טקס השבעה להגנת הגבולות ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ו (23/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
עדכוני תחבורה לחודש הרמדאן
כ"ט שבט ה'תשפ"ו
פברואר 16, 2026
לקראת חודש הרמדאן: שינויים בהסדרי התנועה לעיר העתיקה ולכותל המערבי
שר ההגנה של קרואטיה בביקורו בכותל המערבי
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
החומות העולות – תשעה באב
ה' אב ה'תשפ"ו
יולי 19, 2026
גם בימי מחלוקת וכאב, אהבת ישראל היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולבניין העתיד. מסר אקטואלי לתשעה באב על אחדות,
בביקורו של שר החוץ של קולומביה – עומר בולה אסקובר
ה' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 16, 2026
לאחר חנוכת שגרירות קולומביה בירושלים: שר החוץ של קולומביה בביקורו בכותל המערבי: "זהו הרגע הנשגב והעמוק ביותר בחיי!"
עדכון עבודות ברחבת הכותל המערבי
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום (א') ולמשך התקופה הקרובה יתבצעו
נשיא ארגנטינה חתם את ביקורו בישראל בתפילה בכותל המערבי
ה' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 22, 2026
נשיא ארגנטינה במהלך ביקורו בכותל המערבי: "פה אני מרגיש קרוב לאלוקים!"
שר החוץ של רואנדה בביקורו המערבי
כ"ד תמוז ה'תשפ"ו
יולי 9, 2026
"הכותל הוא אתר היסטורי לתפילות – התפללתי לשלום ישראל והעם היהודי"
כוחו של רצון – פרשת ויצא
ז' כסלו ה'תשפ"ז
נובמבר 17, 2026
כיצד הצליח יעקב אבינו להרים לבדו אבן כבדה שקבוצת רועים התקשתה להזיז? הסוד טמון בכוחו של הרצון: כשאדם באמת
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .