פרשת בשלח תשפ"ה
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשתינו מסיימת במלחמה הראשונה של עם ישראל לאחר יציאת מצרים- מלחמת עמלק.
עמלק, סמל הכפירה והטומאה ואויב מר לעם ישראל, היה עלול לנצח את ישראל, זאת מפני הירידה הרוחנית של עם ישראל באותו זמן, ובהתאם לברכה שקיבל עשיו אביו מאת יצחק לפי מותו. בו הובטח לו שיחיה על חרבו, וכאשר בני ישראל יאבדו את עצמתם הרוחנית הוא ינצח אותם במלחמה.
משה רבינו לוקח ברצינות את המלחמה הזו. שכן זו הופיעה מיד אחרי תלונות בני ישראל על המים וחסרון האמונה. כפי שנאמר:
"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"
(שמות י"ז , ז')
ומיד, בפסוק שלאחריו:
"וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל…"
(בראשית י"ז , ח')
בני עמלק היו גיבורים ומכשפים, ובני ישראל לנוכח המריבה וחסרון האמונה, היה להם ממה לחשוש. משה מורה ליהושע תלמידו לבחור אנשים מובחרים, לפי רש"י ממקורות חז"ל: "גיבורים ויראי חטא, המסוגלים לבטל כישוף".
אבל מעבר למלחמה הפיזית, מכין משה מלחמה נוספת, זו המלחמה העיקרית.
"וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ"
(שמות י"ז, י"ב)
משה עולה לראש הגבעה, מתיישב על אבן, ולא על כר וכסת, זאת כהשתתפות בצערם של בני ישראל, ונושא כפיו למעלה בתפילה. וידיו הכבדים ממאמץ, נתמכים בידי אחיו וחור בן אחותו.
משה בוחר בשני אישים שבמהותם מבטאים טוב לב, חסד ושלום. נתונים אלה הכרחיים בכדי לנצח מלחמה זו, שכוחות טומאה איתנים מטילים בה את מיטב יכולותיהם.
התלמוד מספר (מסכת סוטה דף י"א) שמרים, אחות אהרן ומשה, בצעירותה הייתה אישה מאוד חולנית עד כדי כך שאיש לא רצה להתחתן איתה עד שבא כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי ונשא אותה לאישה, לשם שמים. מהזווג הזה נולד חור. חור שבעצם הווייתו מבטא טוב לב וחסד אין סופי, יחד עם אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום. אותם היה משה צריך לצידו בזמן גורלי זה, כדי לגבור במלחמה חסרת סיכויים.
מלחמה זו הציתה את אויבות הנצח שבין ישראל לעמלק, ומאז, ולתמיד, כל צורר העומד על ישראל יש בו ניצוץ משל עמלק, ומשה מלמד אותנו שמידת החסד היא העצה היעילה ביותר מול כוחות איתנים שבדרך הטבע הם חזקים בהרבה מישראל. תמיד, כשעם ישראל נמצא במיצר, לו ישכיל להתאחד ולהתחזק באהבה וחסד, הוא יגבר על אויביו. גם מגילת אסתר מספרת לנו על כך, עת זמם המן נכדו של עמלק להשמיד את עם ישראל, הוא עשה זאת כשהוא ראה את העם מפולג ומפורד:
"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד"
(אסתר ג ח)
כנגד אמרה אסתר המלכה לדודה מרדכי:
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים"
(שם, ד ט"ז)
תאחד את העם ואזי ננצח גם את נכדו של עמלק- המן הרשע.