להביא את השבת לימי החול

המפגש הראשוני עם השבת היה כאשר בני ישראל קיבלו הוראה להכין את מאכלי השבת ביום שישי. עד היום, אחת החוויות הבולטות אצל יהודים שומרי שבת, זו הכנת האוכל ביום שישי, ואי-הכנת האוכל בשבת.

פרשת בשלח תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע 'בשלח' פגשו בני ישראל לראשונה את השבת. היה זה כחודש לאחר היציאה ממצרים, כאשר בני ישראל הלכו במדבר והאוכל שלקחו עמם הסתיים. הם פנו למשה ולאהרון בתלונה שביטאה את הייאוש המשתלט על האדם ההולך במדבר השומם ואינו רואה שינוי באופק:

ויאמרו אלקים בני ישראל: מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר, באכלנו לחם לשובע; כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב
(שמות טז, ג)

הסבל והשיעבוד במצרים נראו לפתע כהיסטוריה מתוקה. שם היה לפחות אוכל, אבל כאן במדבר אין כלום – בשביל מה הוצאתם אותנו ממצרים אל המדבר, קראו בני ישראל אל משה ואל אהרון, האם בשביל שכולנו נמות כאן ברעב?

תשובת א-לוקים למשה הגיעה לאלתר. אכן,  זוהי תלונה מוצדקת. אני הוצאתי אותם ממצרים ואני מחויב לדאוג להם לאוכל במדבר, אך יהיה זה תחת שתי הסתייגויות. הבה נקרא את דבריו של א-לוקים:

ויאמר ה' אל משה: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו – למען אנסנו הילך בתורתי אם לא; והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום
(שם שם, ד-ה)

א-לוקים ימטיר להם לחם מן השמים, מה שייקרא בהמשך הפרשה 'מן'. רעב לא יהיה עוד לבני ישראל במדבר. לעומת זאת, ירידת המן תצמיח ניסיון כפול: ניסיון יומיומי "ולקטו דבר יום ביומו" – המן לא יישמר מיום למחרתו. בכל יום בני ישראל ייצאו וילקטו 'מן' מהמדבר, אולם לא יוכלו לדאוג לעצמם למחר. הניסיון השני הוא הפוך: בכל יום שישי בשבוע, הם ילקטו 'משנה', כמות כפולה מהמן, ויכינו את האוכל עבור יום המחרת, יום השבת.

בהמשך הסיפור אנו קוראים על הקושי שבשני ניסיונות אלו. היו אנשים שניסו לשמור מהמן ליום המחרת, והמן התליע והתקלקל; והיו כאלו שיצאו ביום השבת בבוקר ללקוט מן מהמדבר, למרות שנאמר להם להכין את מאכלי השבת ביום שישי.

אגב, זכר לאותה כמות כפולה של אוכל שליקטו בני ישראל לקראת שבת, אנו עושים בסעודות השבת כאשר אנו מניחים על השולחן 'לחם משנה', שני חלות, סמל לרווחה ולשפע שזכינו לקבל.

המפגש הראשוני עם השבת היה כאשר בני ישראל קיבלו הוראה להכין את מאכלי השבת ביום שישי. עד היום, אחת החוויות הבולטות אצל יהודים שומרי שבת, זו הכנת האוכל ביום שישי, ואי-הכנת האוכל בשבת. יום שישי מוקדש בבתים רבים לבישול ולאפייה, לעיתים בכמויות גדולות מתוך חשיבה על אורחים או נזקקים; ואילו בשבת החוויה היא שהאוכל כאילו קיים מאליו. בשבת, המטבח אינו זירה של פעילות מלבד סידור והגשת המאכלים אל השולחן.

הדגש על ההכנה מוביל אותנו להתבונן בטיבה. פתגם חסידי נודע אומר כי "ההכנות למצווה גדולות מן המצווה". זו כמובן הגזמה, אך היא מבטאת נקודה עמוקה. כאשר אנו טורחים ומתכוננים לקראת אירוע, אנו משקיעים בזה תשומת לב, מייקרים את היעד שלקראתו אנו מתכוננים ומתחברים אליו רגשית.

ההכנות לשבת אינן עניין טכני הנובע מאיסור בישול ואפייה בשבת. יש להן מטרה בפני עצמה, עד כדי כך שהתלמוד מספר על שמאי הזקן, מגדולי החכמים בארץ ישראל במאה ה-1 שלפני הספירה, ש"כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה – מניח את השניה ואוכל את הראשונה". בכל השבוע היה שמאי עסוק בהתכוננות לקראת השבת, וכל דבר טוב ויפה שהיה רואה היה רוכש לכבוד השבת.

כאשר אנו שואפים שאורה של השבת יקרין על כל ימי השבוע, שקדושת השבת תשפיע על שאר הימים; אנו יכולים לממש זאת באמצעות התכוננות איכותית לקראת שבת. החשיבה על השבת והטירחה לכבודה מביאה לימי השבוע ניחוחות של שבת, את קדושת השבת ושמחת השבת.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 18, 2023
התרגשנו ללוות הבוקר את חתן הבר מצוה שניר יוסף סיבוני גם במלחמה, בר מצוה? רק בכותל!
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
טקס השבעה לביסל"א תתקיים בכותל המערבי בתאריך 06/11/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00
א׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 13, 2023
בתאריך 15/02/2024 התקיים בכותל המערבי ברחבה העליון טקס השבעה באח גבעתי מחזור מרץ 24  
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 21, 2023
במהלך ביקור סולידריות ותמיכה בישראל הגיעה איוונקה טראמפ לתפילה בכותל המערבי
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים