רק חזק ואמץ!

משה קורא לעם ישראל לעמוד באפס מעשה, מתוך אמונה שא-לוקים יביס עבורם את המצרים. ואכן, הבלתי יאמן התרחש: ים סוף נבקע בפניהם לשנים, והם חצו אותו בבטחה. המצרים צעדו אף הם לתוך הים החצוי, ובעודם חוצים את הים, א-לוקים החזיר אותו למצבו הטבעי, והצבא המצרי כולו טבע בים.
טלית בכותל

פרשת בשלח תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשה אנו קוראים על בני ישראל היוצאים ממצרים "ביד רמה" (שמות יד, ח), לאחר מאות שנות שעבוד תחת עולה של האימפריה המצרית. עשרת המכות – עליהם קראנו בפרשות הקודמות – לא היה בהם די ללמד לקח את פרעה, והוא רדף יחד עם צבאו האימתני אחרי בני ישראל. מרדף זה הסתיים במופת המופלא של קריעת ים סוף בפני בני ישראל, כשהצבא המצרי יחד עם פרעה טבעו בים סוף.

 

פרשת בשלח פותחת בפסוק נדיר, מכיוון שהוא מציע הסבר מפורט להחלטה א-לוקית:

ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נָחָם א-לוקים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא, כי אמר א-לוקים: פן ינחם העם בראותם מלחמה, ושבו מצריימה.
(שמות יג, יז)

פסוק זה פורס בפנינו את השיקולים של א-לוקים בהחלטתו להוליך את עם ישראל אל המדבר בצאתם ממצרים. ההיגיון הגיאוגרפי אמר, שעל עם ישראל לעשות את המסע ממצרים לארץ כנען – לימים ארץ ישראל – דרך ארץ פלשתים, ששכנה בחופים הדרומיים של ארץ כנען. אולם בפועל, א-לוקים החליט להוביל את עמו בדרך הארוכה והבלתי אפשרית – דרך המדבר וים סוף. ההסבר שהתורה נותנת לכך הוא, שא-לוקים חשש שאם בני ישראל יפגשו מלחמה בתוך זמן כה קצר מן היציאה ממצרים, הם עלולים לשוב על עקבותיהם ולברוח חזרה למצרים.

 

כאשר אנו ממשיכים לקרוא את הפרשה, אנו קוראים על בני ישראל הצועדים אל עבר ים סוף, כשפרעה מוביל את צבאו לעברם כדי להחזירם לעבדות במצרים. בני ישראל התמלאו בפחד עצום והיו נתונים במצר: הים מן העבר האחד, והצבא המצרי סוגר עליהם מן העבר השני. משה מצידו ביקש מהם:

אל תירָאוּ! התיצבו, וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום…  ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון.
(שם יד,יג-יד)

משה קורא לעם ישראל לעמוד באפס מעשה, מתוך אמונה שא-לוקים יביס עבורם את המצרים. ואכן, הבלתי יאמן התרחש: ים סוף נבקע בפניהם לשנים, והם חצו אותו בבטחה. המצרים צעדו אף הם לתוך הים החצוי, ובעודם חוצים את הים, א-לוקים החזיר אותו למצבו הטבעי, והצבא המצרי כולו טבע בים.

 

מתוך עיון בסיפור זה, מתעוררת שאלה: אם אכן א-לוקים חשש מכך שבני ישראל ישובו למצרים מרוב פחד, מדוע הוא לא חשש שרדיפת המצרים תגרור תגובה דומה? אין ספק, שהצבא המצרי לא היה כוח מאיים פחות מאשר הצבא הפלשתי. אין גם צל של ספק, שאם א-לוקים הטביע את הצבא המצרי בים סוף, היה בידו לחסל את הצבא הפלשתי. מדוע אם כך משנה האם יפגשו עם ישראל את הצבא המצרי, או את הצבא הפלשתי?

 

התשובה לכך היא, שישנו הבדל מהותי בין שחרור מן הגלות, לבין הגאולה. את השחרור מן הגלות המצרית א-לוקים ביצע בעצמו, ללא שום עזרה אנושית. עשרת המכות, שתפקידם היה להכניע את המצרים, היו כולם מופתים א-לוקיים, כמו גם קריעת ים סוף. אך כדי שבני ישראל יכנסו לארץ ישראל, יכבשו אותה, ויקימו בה חברה המושתתת על ערכי הצדק והמוסר, ועל מנת שהם יגיעו אל הגאולה– עליהם לעשות זאת בעצמם. אומנם בליווי העזרה הא-לוקית, אך בכוח ובאומץ האנושיים. ולזאת – הם עדיין לא היו מוכנים.

 

בני ישראל חיו במאות השנים האחרונות כעבדים באדמה זרה, וא-לוקים לא רצה שהם יכנסו לארץ המובטחת כעם של עבדים. א-לוקים רצה שהם יצאו למדבר, ושם יעברו תהליך של העצמה, התבגרות וגיבוש, פיזיים ורוחניים. תהליך זה יכין אותם לקראת הקמתה של אומה בארצה, אומה הנוטלת אחריות על גורלה, אומה מלאת כוח, אומץ וערכים נעלים, אומה שא-לוקיה מדריך אותה, מסייע לה ותומך בה, אך אינו מבצע דברים במקומה!

 

כעבור שנים רבות של נדודים במדבר, כאשר עמדו בני ישראל בשעריה של הארץ המובטחת, א-לוקים פונה אל יהושוע בִּן-נון, מנהיג האומה, ומפציר בו שוב ושוב:

חזק ואמץ!… רק חזק ואמץ מאוד!… הלוא ציוויתיך: חזק ואמץ!
(יהושוע א, ו-ט)

הבה ניתן למילים אלו להדהד באוזנינו, וללוות אותנו בכל פעולותינו, האישיות והציבוריות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ו׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 23, 2023
הרה"ג מלכיאל קוטלר שליט"א הגיע להתפלל בכותל המערבי
א׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 13, 2023
רבה של ירושלים הראשון לציון הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א נשא תפילה לשלומם של חיילי צה"ל, לרפואת הפצועים ולהשבת
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 8, 2024
מרתק: איך קרה המעבר מעולמות כה שונים? אילו מחירים שילם בהגנה על המשפחה והבית? סיפורו הטראגי והגבורה שבו.
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
ו׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 23, 2023
"וכל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה" – רבינו יום טוב ליפמן זצ"ל הידוע כמי שתיקן את
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
ה׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 23, 2023
מסופר על רבה של ירושלים לפני כמאה שנה, הרב יוסף חיים זוננפלד
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
No more articles to load

סיורים בירושלים