Getting your Trinity Audio player ready...
|
פרשת ויחי – תשפ"ה
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
יעקב שוכב על מיטת חוליו וסביבו בניו, תריסר שבטי ישראל שהם אבן היסוד של האומה כולה. בדבריו האחרונים עלי אדמות, צופה יעקב פני עתיד צאצאיו, מברך אותם ושוזר בדבריו גם מילות ביקורת לא קלים.
לראובן בנו הבכור אומר יעקב:
"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"
(בראשית מ"ט ג)
בני בכורי אתה, נולדת בשיא כוחי. ראוי היית לרשת ממני את תכונת המנהיגות, זו שעתידה לבוא לידי ביטוי ב"כהונה" ו"מלכות", אם לא המעשה ההוא שבגללו הפסדת את שניהם.
"פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"
(בראשית מ"ט ד)
התורה מספרת שלאחר פטירת רחל אימנו העביר יעקב את משכבו לאוהל בלהה שפחת רחל, למורת רוחו של ראובן הבכור- בנו של לאה, שלא הסתפק בתרעומת אלא קם ולקח את המיטה לאוהל אמו לאה. כשהוא טוען כי גם אם רחל הייתה עדיפה על פני אמו לאה, שפחת רחל אינה עדיפה על אמו. ועל זה דיבר יעקב באותה שעה.
את מעשה ראובן במשכב אביו, מבארים חז"ל ופרשני המקרא באריכות, אולם מאותו סיפור כבר חלף זמן רב, ועל עבירה זו חזר ראובן בתשובה, ולא סתם תשובה, אלא היה עטוף בשק ושרוי בתענית, עד שבזמן מכירת יוסף ראובן שהצליח למנוע את רציחת יוסף, לא היה נוכח במעמד המכירה בעקבות עיסוקו בחזרה בתשובה.
"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו"
(בראשית מ"ב כ"ב)
רש"י מפרש על פי דברי חז"ל:
'וישב ראובן אל הבור' – והיכן היה? רבי אליעזר אומר: עסוק היה בשקו ובתעניתו…
(מדרש רבה, פ"ד י"ט)
בהמשך אותו מדרש מצוין ראובן לשבח:
"אמר לו הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה…"
(שם)
ראובן, הראשון עלי אדמות שחזר בתשובה. הוא היה גם היחיד ששמר על יוסף והציל את חייו. מדוע אם כן רואה יעקב לנכון לפני פטירתו לנשל אותו מבכורתו, ולהעביר את המלכות ליהודה אחיו?
מהגותו של האַבְּרַבַנְאֵל (דון יצחק אברבנאל, 1437– 1509 מפרש המקרא, פילוסוף תורני, ומדינאי יהודי, שר האוצר בממלכות פורטוגל, קסטיליה ואראגון; ויועץ למלכי נאפולי ולרפובליקה של ונציה) אנו למדים שמניעת המלכות מראובן לא הייתה פעולה של עונש, אלא מסקנה מציאותית: במעשיו הוכיח ראובן כי הוא נעדר תכונות של מלך.
יעקב הבחין בהתנהגותו של ראובן בשעת כעסו, "פחז כמים". הוא צפה את התנהגות בני שבט ראובן מאות שנים קדימה, גם הם החליטו על עתידם מתוך חופזה ומהירות בכך שמיהרו לוותר על חלקם בארץ ישראל לטובת נחלה מעבר לגבול (נחלת שבט ראובן, בדרום עבר הירדן), החלטה ששלמה המלך מכנה אותה:
"נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָך"ְ…
(משלי כ')
מנהיג חייב להיות מתון ומיושב בדעתו, ולהחליט, כל דבר מתוך יישוב הדעת. מנהיג אינו יכול להחליט מתוך רגש, ובוודאי שלא מתוך כעס.
כל אדם עלול לטעות, אבל מנהיג שמעשיו נובעים מהחלטות נמהרות עלול להוות אסון לעמו ואולי לאנושות כולה.