קידוש המוות או חירות האדם?

הכותל בגשם
ויחי – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'ויחי' החותמת את ספר 'בראשית', מספרת על מותו של יעקב אבינו ופרידתו מבניו טרם מותו. שנים-עשר בניו של יעקב התאספו סביב מיטתו של אביהם הישיש והאזינו לדבריו האחרונים שכללו ברכות מיוחדות לכל אחד מבניו ורמזים שונים אודות העתיד להתרחש לכל אחד מהם. אך קודם לכן, נפרד יעקב מיוסף בנו האהוב, תוך שהוא משביע אותו לקיים את צוואתו שכללה הוראה אחת בלבד:
לקבור אותו במקום קבורת אבותיו  'מערת המכפלה' בחברון שבארץ ישראל.
אם אמרנו שצוואתו של יעקב כללה הוראה אחת בלבד, עלינו לדייק: היא כללה שתי בקשות, שמשתיהן יחד עולה הוראה אחת. הבקשה הראשונה שביקש יעקב מיוסף בנו הייתה:
"אל נא תקברני במצרים."
והבקשה השנייה הייתה:
"ושכבתי עם אבותיי… וקברתני בקבורתם."
(בראשית מז, כט-ל)
פרשני המקרא שהבחינו בחלוקה זו, פירשו כי בתחילה ביקש יעקב שיוסף לא יקבור אותו במצרים, ולאחר מכן הוסיף לבקש, כי יוסף יקבור אותו במערת המכפלה. המשמעות המעשית של חלוקה זו, היא שאף אם מסיבה כלשהי לא יתאפשר לקבור את יעקב במערת המכפלה, אין לקוברו במצרים אלא מחוצה לה.
את רצונו של יעקב להיקבר בנחלת אבותיו ? מערת המכפלה, קל להבין. אך מה הייתה סיבת ההתנגדות הנחרצת של יעקב להיקבר במצרים? חכמי המדרש, ובעקבותיהם פרשן התורה הגדול – רש"י, הציעו מספר נימוקים לבקשתו של יעקב, כשאחד הנימוקים הוא שיעקב חשש שהעם המצרי יהפוך את מקום קבורתו לאתר פולחן אלילי.
פולחן המתים היה חלק עיקרי מן התרבות המצרית, ויעקב סירב ליטול בו חלק, גם לא באופן עקיף. כמו במקומות רבים במקרא, גם כאן אנו נפגשים עם המאבק המר שניהלה היהדות מראשיתה מול האלילות. ואם נראה לנו שאנו רחוקים מרחק רב ממאבק זה, חשוב לגלות שהוא עדיין כאן, נוכח בחיינו, גם אם תפיסת האלילות פשטה צורות רבות ולבשה צורות אחרות.
התרבות המצרית העתיקה, כמו גם תרבויות אליליות אחרות, קידשה את המוות והפכה אותו למוקד עניין מרכזי ? דבר שגרם לפולחן סביב גופות חנוטות והקמת מבני קבורה מונומנטליים, מהם נותרו על תילן עד היום הפירמידות בגיזה שליד קהיר. היהדות, לעומת זאת, ביקשה להרחיק את המוות מן החיים, ואסרה על קיומם של קשרים בין גופות המתים והעבודה במקדש ? עד כדי כך, שאדם ששהה בבית אחד עם גופת מת, נאסר עליו באיסור חמור להיכנס למתחם 'הר הבית' בירושלים, עליו עמד בית המקדש, עד שיעבור תהליך היטהרות מורכב.
פער זה שבין היהדות לתרבויות ולדתות האליליות, איננו מקרי כמובן. הוא נובע מן היחס לאדם ולחייו. תרבות המקדשת את המוות רואה את האדם כנטול חירות וממילא נטול ייעוד מוסרי, וככזה, המצב הפסיבי של המוות הופך להיות העמדה הקיומית הבסיסית של האדם. עמדה זו קיימת גם כיום, לא כצורתה המקורית המתבטאת בדרכי פולחן שונות, אלא בניסיונות "מדעיים" לתאר את האדם כיצור דטרמניסטי שאיננו מסוגל למלא ייעוד ולשאת תפקיד מוסרי.
היהדות, לעומת זאת, רואה את האדם באור אחר. הרמב"ם, גדול הפוסקים והפילוסופים היהודיים בימי הביניים, מתאר את האמונה בחירותו ובבחירתו החופשית של האדם כ"עמוד התורה והמצוה" ומדגיש כי "אין הבורא כופה את בני האדם לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם" (משנה תורה, הלכות תשובה פרק ה). תפיסה זו מציבה את המוות כטרגדיה, מפני שהאדם מסוגל לנצל את חייו לעשייה מוסרית ולקידום ערכי האמת והצדק ? עד כדי כך ששאיפתה של היהדות היא לבטל את מושג המוות, כדבריו של הנביא ישעיהו המתאר עתיד אוטופי שבו "בילע המוות לנצח, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים" (ישעיהו כה, ח).
גם התפילה על קברי האבות והצדיקים, המקובלת ביהדות, אין משמעותה קידוש המוות וייחוס כוחות למתים. התפילה הנאמרת ליד קברי האבות והצדיקים מופנית אך ורק לאלוהים, והיא נאמרת במקומות אלו מתוך תפיסה המייחסת קדושה לקבורתם של אנשים שהיו קדושים בחייהם, שבזכות מעשיהם שנעשו מתוך בחירה חופשית, הפך מקום קבורתם למקום המסוגל לקבלת התפילה.
קידוש המוות עומד בסתירה לערכי היהדות, משום שאין גבול לערך שנותנת היהדות לחיי האדם, מתוך אמונה בבחירתו החופשית וביכולתו למלא את ייעודו הנצחי "לתקן עולם במלכות ש-די".

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
כ״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 16, 2023
היום, ערב ראש חודש אלול יפקדו המונים את רחבת הכותל המערבי החל מזמן תפילת מנחה לאמירת יום כיפור קטן
ד׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 19, 2023
אירועי סליחות ושידור חי מרחבת הכותל המערבי בפריסה ארצית – להלן רשימת הערים והרשויות שבהם יתקיימו מעמדי סליחות מרכזיים
כ״ו בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 7, 2024
"וַנצעק אֶל ה' אלוקי אבותינו": לאור המצב הקשה, ביום רביעי הקרוב ערב ראש חודש שבט, תתקיים עצרת תפילה וזעקה
ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 13, 2024
צפו בדבריהם המרגשים של לוחמי המילואים שהגיעו היישר ממשימות בעזה
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 13, 2023
לאור הכרזת גדולי ומאורי הדור שליט"א על קיום יום תפילה וזעקה לישועת עם ישראל ביום סגולה של ערב ראש
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
ה׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 23, 2023
מסופר על רבה של ירושלים לפני כמאה שנה, הרב יוסף חיים זוננפלד
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
No more articles to load

סיורים בירושלים