ישועה קרובה

פרשת ויגש – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בסופה של הפרשה הקודמת-פרשת ויגש, אנו קוראים על בני יעקב היורדים למצרים לקנות מזון, עקב הרעב השורר בארץ כנען.  יוסף, המשנה למלך והאחראי על חלוקת המזון, מצווה לעבדיו להטמין גביע באמתחתו של בנימין צעיר הבנים. לאחר שבני יעקב נפרדים מיוסף, הוא מביים את גילוי גניבת הגביע, שנמצא בשקו של בנימין.  ואז הוא מבקש לקחת את בנימין לעבד.

יהודה התחייב לאבא יעקב שיחזיר את בנימין הקטן בשלום, במילים חותכות וברורות:

אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ, אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים!
(בראשית מ"ג, ט)

יהודה, חסר האונים, מנסה להציע את עצמו להיות עבד תמורת בנימין, אבל יוסף לא רוצה לשמוע על כך.

וכעת, בנימין בכלא  והוא, יהודה, אינו מסוגל לחזור כך אל אבא הזקן, שיושב רחוק בבית ודואג.

כשאדם מרגיש שאין לו תקווה ח"ו, כשהייאוש חוסם לו מטאפורית את שדה הראייה וחונק את חייו, הוא לא מסוגל למצוא שום נקודת אור שתאיר לו את החושך. החושך הזה לפעמים מונע את האדם מלנסות לעזור לעצמו וכך הוא עומד קפוא, באין לו כל בדל תקווה לדאגתו ולמועקתו.

מה עושה יהודי כשאין לו מה לעשות? מדבר עם בוראו. וכך נאמר במדרש:

"ויגש אליו יהודה":…רבותינו אומרים: הגשה לתפילה. (כמו שכתוב) "ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' א-לקי" (מלכים א יח).
(מדרש רבה פ' צג)

מסיפור זה אנו למדים שהפתרון לבעיות מורכבות לא נמצא אי שם הרחק מן האופק. לפעמים צריך פשוט לפקוח עיניים ולראות שהישועה היא כאן, מול העיניים. עוד תפילה קטנה, עוד מעשה טוב, והנה – הבלתי יאומן קורה, והרבה יותר מהר ממה שחושבים.

ברגע אחד הכול משתנה. יוסף פתאום לא עומד בעומס הרגשי. הוא מסלק מסביבתו את כל הזרים, מיישר מבט לאחיו ואומר:

"אני יוסף"!!!
 (בראשית מ"ה, ד)

שתי מילים, וברגע אחד מתהפכת התחושה מייאוש קודר ועצבות תהומית להתרוממות נפשית של חירות, שמחה ועונג. פתאום הכול טוב!

הגאולה הייתה כה קרובה אליהם, והם לא ידעו. בפועל, דבר לא השתנה מלפני רגע. הכול נשאר אותו דבר אבל העיניים נפקחו. ומול עיניהם באה ישועה.

זה הלקח שבעל "מי השילוח" (רבי מרדכי יוסף ליינר מייסד חסידות איזביצה)  מלמד אותנו מפרשה זו:

" שבל יתייאש שום אדם אפילו שידמה לו שהישועה רחוקה ממנו מאוד…"

פעמים רבות, הישועה כלל לא מורכבת. היא כבר כאן, מול העיניים. עוד רגע החושך ייעלם, השמש תזרח ואז כל הכאב, הסבל, הדאגה והעצבות, ימצאו מזור.