גלות כאבן ־ יסוד מוסרית

פרשת ויגש
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'ויגש' אנו קוראים על עם ישראל – שעדיין איננו עם אלא משפחה מורחבת בת שבעים נפש – היוצא מארץ כנען (העתידה להיקרא לאחר מכן 'ארץ ישראל') אל הגלות הראשונה שלו במצרים. בארץ זו, ארץ זרה ומנוכרת, התגבשה המשפחה והפכה לעם בעל זהות לאומית ייחודית. מדוע דווקא שם? האם לא היה טבעי יותר להשאיר את העם יושב בארץ המיועדת לו ושם יגבש את זהותו?

מציאות זו של קיום בתוך זרות חברתית ותרבותית, יש בה קושי גדול, ודווקא היא המציאות שנבחרה כדי לבסס בתוכה את ראשיתו של העם. זאת מכמה סיבות שעל שתיים מהן נעמוד בקצרה. ראשית, הזרות הזו גורמת לאדם לאמץ תפיסת עולם שהמציאות אינה שלמה והיא נדרש לתיקון. עם שעתיד לקבל ייעוד ותפקיד "לתקן עולם" תיקון מוסרי ורוחני, ראוי לו שיצמח בתוך מציאות שאיננה תואמת את קיומו. אדם שגדל בתוך מציאות חברתית 'מושלמת', איננו חש דחף פנימי לשנות ולתקן את העולם. העם היהודי שצמח בתוך מציאות מנוכרת, הוא עם שנושא עימו חזון של עולם מתוקן, וככזה הוא נדרש לפעול למען קידום העולם – קידום מוסרי, חברתי, תרבותי ורוחני.

 

מהיבט נוסף, ראשיתו של העם צמח עת העם זוכה למעמד חברתי נמוך ומופלה לרעה. אחת השאלות הגדולות הניצבת בפני חברה, היא שאלת היחס לזרים. שאלה זו מתעצמת בפרט בחברה חקלאית כמו שהייתה בעת העתיקה. כל זר שמגיע אל הארץ, נבחן על פי מידת התועלת וההפסד שהוא מביא עימו: האם הוא מייצר יותר ממה שהוא צורך או להיפך?

 

תקופת השהות של עם ישראל במצרים מהווה תשתית לאזהרות החוזרות ונשנות בתורה על היחס  המוסרי הראוי אל הגר – אותו אדם שנתלש ממולדתו ולעיתים אף ממשפחתו וגלה לארץ זרה. הזיכרון של תקופת גלות מצרים הוא זיכרון מכונן המיועד לעצב את החברה היהודית כחברה שאינה דוחה את האדם הזר, אלא מכבדת אותו ומאפשרת לו להתקיים בכבוד.

שוב ושוב חוזר המקרא על הזיקה בין גלות מצרים ובין החובה לכבד את הגר:

"ואתם ידעתם את נפש הגר – כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כג, ט);

"כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגָר איתכם ואהבת לו כמוך – כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא יט, לד);

"ואהבתם את הגר – כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י, יט).

 

עם שצמח בגלות יכול לראות את האדם הזר ולכבד אותו, לתת לו מקום ולאפשר לו קיום והשתלבות. בספר בראשית כמעט אין חוקים ומצוות, מפני שהוא ספר המתאר את הבסיס שעליו נבנה העם היהודי: תקופת האבות. בתקופה זו הונחו יסודותיו הרוחניים של העם, ובתקופה זו התחילה הגלות הראשונה – גלות מצרים. שם הונח היסוד החשוב כל-כך של היחס הראוי לזר, יסוד שעשוי לעצב את המדינה היהודית העצמאית מהעת העתיקה ועד ימינו אנו.

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לכ״ח בניסן ה׳תשפ״א

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת שמיני

ירושלים
כניסה:
18:24
יציאה:
19:42
תל אביב
כניסה:
18:48
יציאה:
19:44
חיפה
כניסה:
18:47
יציאה:
19:44
באר שבע
כניסה:
18:47
יציאה:
19:43

אירועים נוספים

י״ז בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 30, 2021
אלפים רבים הן בתפילת שחרית והן בתפילת מוסף השתתפו במעמד ברכת הכהנים המסורתי שהתקיים גם הבוקר (ג) ברחבת הכותל
ט״ז בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 29, 2021
לראשונה מאז פרוץ הקורונה ברחבת הכותל המערבי: אלפים רבים במעמד ברכת הכהנים, שהתקיים הבוקר כמיטב המסורת אלפים רבים השתתפו במעמד ברכת
ט״ז בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 29, 2021
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
היום האחרון של חג הפסח מכונה 'שביעי של פסח'.
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

המסע לירושלים

הצטרפו לחוויה קסומה וייחודית:  'המסע לירושלים'.  במהלך הביקור תצפו במסלול אינטראקטיבי בעקבות קהילות ישראל בעולם.

מאחורי הקלעים

במהלך עבודות הפיתוח במרחב הכותל המערבי נתגלו בשנים האחרונות מתחמים תת-קרקעיים חדשים ובהם

מנהרות הכותל

בואו לגלות את גודלו האמיתי של הכותל המערבי, את סודותיו במעמקי האדמה, במערכת מנהרות

מנהרות הכותל 360

בסיור כזה עוד לא השתתפתם- מנהרות הכותל אצלכם בבית! הקרן למורשת הכותל המערבי גאה

מרכז שרשרת הדורות

אנו מזמינים אתכם לסיור קסום ובלתי נשכח במרכז שרשרת הדורות של העם היהודי. המרכז,

מבט אל העבר

הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת- ביקור וירטואלי בבית המקדש

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן