גלות כאבן ־ יסוד מוסרית

פרשת ויגש
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'ויגש' אנו קוראים על עם ישראל – שעדיין איננו עם אלא משפחה מורחבת בת שבעים נפש – היוצא מארץ כנען (העתידה להיקרא לאחר מכן 'ארץ ישראל') אל הגלות הראשונה שלו במצרים. בארץ זו, ארץ זרה ומנוכרת, התגבשה המשפחה והפכה לעם בעל זהות לאומית ייחודית. מדוע דווקא שם? האם לא היה טבעי יותר להשאיר את העם יושב בארץ המיועדת לו ושם יגבש את זהותו?
WhatsApp Image    at

מציאות זו של קיום בתוך זרות חברתית ותרבותית, יש בה קושי גדול, ודווקא היא המציאות שנבחרה כדי לבסס בתוכה את ראשיתו של העם. זאת מכמה סיבות שעל שתיים מהן נעמוד בקצרה. ראשית, הזרות הזו גורמת לאדם לאמץ תפיסת עולם שהמציאות אינה שלמה והיא נדרש לתיקון. עם שעתיד לקבל ייעוד ותפקיד “לתקן עולם” תיקון מוסרי ורוחני, ראוי לו שיצמח בתוך מציאות שאיננה תואמת את קיומו. אדם שגדל בתוך מציאות חברתית ‘מושלמת’, איננו חש דחף פנימי לשנות ולתקן את העולם. העם היהודי שצמח בתוך מציאות מנוכרת, הוא עם שנושא עימו חזון של עולם מתוקן, וככזה הוא נדרש לפעול למען קידום העולם – קידום מוסרי, חברתי, תרבותי ורוחני.

 

מהיבט נוסף, ראשיתו של העם צמח עת העם זוכה למעמד חברתי נמוך ומופלה לרעה. אחת השאלות הגדולות הניצבת בפני חברה, היא שאלת היחס לזרים. שאלה זו מתעצמת בפרט בחברה חקלאית כמו שהייתה בעת העתיקה. כל זר שמגיע אל הארץ, נבחן על פי מידת התועלת וההפסד שהוא מביא עימו: האם הוא מייצר יותר ממה שהוא צורך או להיפך?

 

תקופת השהות של עם ישראל במצרים מהווה תשתית לאזהרות החוזרות ונשנות בתורה על היחס  המוסרי הראוי אל הגר – אותו אדם שנתלש ממולדתו ולעיתים אף ממשפחתו וגלה לארץ זרה. הזיכרון של תקופת גלות מצרים הוא זיכרון מכונן המיועד לעצב את החברה היהודית כחברה שאינה דוחה את האדם הזר, אלא מכבדת אותו ומאפשרת לו להתקיים בכבוד.

שוב ושוב חוזר המקרא על הזיקה בין גלות מצרים ובין החובה לכבד את הגר:

“ואתם ידעתם את נפש הגר – כי גרים הייתם בארץ מצרים” (שמות כג, ט);

“כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגָר איתכם ואהבת לו כמוך – כי גרים הייתם בארץ מצרים” (ויקרא יט, לד);

“ואהבתם את הגר – כי גרים הייתם בארץ מצרים” (דברים י, יט).

 

עם שצמח בגלות יכול לראות את האדם הזר ולכבד אותו, לתת לו מקום ולאפשר לו קיום והשתלבות. בספר בראשית כמעט אין חוקים ומצוות, מפני שהוא ספר המתאר את הבסיס שעליו נבנה העם היהודי: תקופת האבות. בתקופה זו הונחו יסודותיו הרוחניים של העם, ובתקופה זו התחילה הגלות הראשונה – גלות מצרים. שם הונח היסוד החשוב כל-כך של היחס הראוי לזר, יסוד שעשוי לעצב את המדינה היהודית העצמאית מהעת העתיקה ועד ימינו אנו.

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לד׳ בכסלו ה׳תשפ״ג

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת ויצא

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:18
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:03
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ד׳ בכסלו ה׳תשפ״ג
נובמבר 28, 2022
כתב בספר אורחים “זהו רגע מדויק לבקר באתר הקדוש לעם היהודי, שנשאר מקור תקוה במשך אלפיים שנה!”
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ג
נובמבר 27, 2022
החלום מסמל את הקשר שבין שמים וארץ, את האפשרות של האדם לחיות בו זמנית חיי חול וחיי קודש ואת
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 23, 2022
במעמד התפילה הוסיפו הרבנים שם למרן הגר״ש בעדני. ושמו לתפילה: רבי שמעון רפאל בן חביבה לרפו״ש.
כ״ח במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 22, 2022
רבקה לא קיבלה חינוך שמתאים לאחת האמהות המייסדות של עם ישראל. היא גדלה אצל עובדי עבודה זרה. אחיה היה
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

חדש – מסלול הגשר הגדול

מבט אל העבר

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

המסע לירושלים

חדש – מרכז שרשרת הדורות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור