להיכן אנו שייכים?

הרב שמואל רבינוביץ ׀ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
להיכן אנו שייכים? ׀ פרשת ויגש

אם בשבוע שעבר קראנו על המפנה המשמעותי במעמדו של יוסף במצרים, מעבד הכלוא בבית הסוהר ל'משנה למלך' השולט בפועל במצרים כולה; הרי שהשבוע נקרא על שלב חשוב בביוגרפיה של יעקב אבינו: יעקב מתוודע לעובדה שבנו האבוד והאהוב, יוסף, עודנו חי במצרים, והוא מחליט לרדת למצרים עם משפחתו ולחיות שם בשנות הרעב. לאחר מעשה, אנו יודעים כי ירידה זו לא הייתה לשנות הרעב בלבד, אלא היוותה פתיחה לסיפור של עם ישראל במצרים, סיפור של עינוי והצלה, גלות וגאולה.

 

card

 

הרב שמואל רבינוביץ ׀ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
להיכן אנו שייכים? ׀ פרשת ויגש

אם בשבוע שעבר קראנו על המפנה המשמעותי במעמדו של יוסף במצרים, מעבד הכלוא בבית הסוהר ל'משנה למלך' השולט בפועל במצרים כולה; הרי שהשבוע נקרא על שלב חשוב בביוגרפיה של יעקב אבינו: יעקב מתוודע לעובדה שבנו האבוד והאהוב, יוסף, עודנו חי במצרים, והוא מחליט לרדת למצרים עם משפחתו ולחיות שם בשנות הרעב. לאחר מעשה, אנו יודעים כי ירידה זו לא הייתה לשנות הרעב בלבד, אלא היוותה פתיחה לסיפור של עם ישראל במצרים, סיפור של עינוי והצלה, גלות וגאולה.

 

כאשר ירד יעקב מביתו שבחברון אל מצרים, הוא עבר דרך העיר 'באר שבע', ושם חווה התגלות א-לוהית שחושפת בפנינו, הקוראים, את מה שהתחולל בלבו של יעקב באותה שעה:

"ויאמר א-לוהים לישראל [=יעקב] במראות הלילה: …אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם. אנוכי ארד עימך מצרימה ואנוכי אעלך גם על?ה"
(בראשית מו, ב-ד)

מתוך הדברים אנו מבינים שיעקב חשש מהירידה למצרים. רבים מהפרשנים מבארים כי יעקב ידע את מה שהובטח לסבו, אברהם אבינו: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (שם טו, יג). יעקב חשש ׀ ובצדק ׀ כי ירידתו למצרים היא כניסה מרצון לתוך מלכודת של שיעבוד ועינוי.

כאשר דנים החכמים בסיבת הליכתו של יעקב דרך 'באר שבע', הם מספרים כי היה ליעקב דבר מסוים לעשות בבאר שבע. הסיפור מתחיל עשרות שנים קודם לכן, כאשר אברהם אבינו נטע עצים בבאר שבע. עצים אלו היו עצי ארז ואברהם נטע אותם למטרה נשגבת: הוא התכוון שמעצים אלו ייבנה מקדש לא-לוהים. יעקב היורד למצרים, כך מספרים חכמי המדרש, עבר דרך באר שבע כדי לקצוץ את הארזים הללו ולהוריד אותם עימו למצרים ׀ שם היו הארזים מונחים מאות שנים, עד שעם ישראל יצא ממצרים ובנה מארזים אלו את המשכן.

חכמי המדרש רומזים לנו על חשש נוסף שקינן בלבו של יעקב בשעת ירידתו למצרים, חשש שהביא אותו לקצוץ את הארזים המיועדים לבניית המקדש ולהוריד אותם למצרים.

יעקב ידע כי הירידה למצרים נושאת סיכון רוחני-תרבותי. התרבות המצרית המפותחת באותם ימים, הייתה מרשימה במיוחד. אנו יודעים זאת לא רק מסיפורים. חפירות של ארכיאולוגים במאה האחרונה, חשפו מעט מעושרה התרבותי המרהיב של מצרים באותם ימים. מדובר היה באימפריה של אלילות מושכת ומפתה. יעקב שירד למצרים ידע כי הוא חושף את משפחתו לתרבות בעייתית במיוחד. הוא רצה להציב בפני צאצאיו את הייעוד שלהם ולסייע להם בהתמודדות אל מול התרבות המצרית שבתוכה הם עומדים לחיות.

הפתרון של יעקב אבינו היה לעבור דרך באר שבע, לקצוץ את הארזים שנטע אברהם אבינו המיועדים לבניית המקדש, ולהוריד אותם למצרים. ארזים אלו היו מונחים במצרים ושימשו כתזכורת מתמדת למשפחתו של יעקב, ואחר כך לעם ישראל כולו. הם הזכירו להם כי מקומם האמיתי איננו במצרים, ותרבותם המקורית איננה התרבות שבתוכה הם שוהים.

"מעשי אבות ׀ סימן לבנים", כך לימדו אותנו חכמי ישראל. אם ערכי היהדות יקרים לנו, עלינו ללמוד מיעקב ולעורר את השאלות: להיכן אנו שייכים? מהי התרבות היהודית שלנו? האם אנו צועדים אל הייעוד היהודי העתיק?

השאלות הללו קריטיות כדי לשמר ולפתח את הערכים, האמונות והמצוות, שהעם היהודי מייצג ומקיים כבר אלפי שנים. הן חשובות כדי להבטיח את ההמשכיות היהודית.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ט׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 27, 2023
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
כ״ח בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 11, 2023
מבין ניצולי השואה שהגיעו הערב, ניצולים שחולצו מאוקראינה בזמן המלחמה ועלו ארצה וכעת בצל מלחמת 'חרבות ברזל' בחרו להגיע
כ״ה במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 9, 2023
עם כניסתו לתפקיד ובצל המלחמה הגיע שגריר ארה"ב בישראל הנכנס מר יעקב י. לב (ג'ייקוב לו) לביקור ראשון ולתפילה
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר עובדים סביב השעון מאז תחילת המלחמה בהנצחה, קבורה ואזכרה לכל חללי צה"ל
ה׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 22, 2023
ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, בביקור בכותל המערבי: "כותל התפילות הזה הוא סמל לתקווה."
י״ב באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 29, 2023
הבוקר בכותל המערבי: בדיקת תקינות אבני הכותל
י׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 22, 2023
עם ישראל נדרש אז לתעצומות נפש אדירות. למרות הבכי וההספד על נהרות בבל – זכרנו את ציון, את מקור
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
No more articles to load

סיורים בירושלים