הנתונים נטענים…

"וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…- ליל הסדר

בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
Getting your Trinity Audio player ready...

פסח – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בליל הסדר נסב כולנו סביב השולחן ונקרא בצוותא את ההגדה. מהי ההגדה? סיפור היסטורי עתיק יומין שמתחיל בהכרזה זו:

 "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם…"

קטע זה די מתמיה. מדוע אם לא היינו נגאלים אז לא היינו נגאלים לעולם? ואולי הייתה נקרית בפנינו הזדמנות נוספת, ניסית או טבעית להגאל מהעבדות ולצאת ממצרים?

ובכלל, את ההגדה הזו אנו אומרים מזה אלפי שנה, הן בזמני שלום והן בזמני צרה ומצוקה. את ההגדה אמרו יהודים גם בגטאות ובבונקרים, גם בשנות פרעות ושפיכות דמים וגם בזמני גירוש ואינקוויזיציה. מה היה אז רלוונטי להם הסיפור המקראי הקדום הזה?

בסופה של ההגדה, רגע לפני אמירת ה"הלל", מופיע עוד קטע שראוי לתת עליו את הדעת:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…"

האברבנאל (דון יצחק אברבנאל) שכתב את פירושו על ההגדה בזמן שעם ישראל היה בשפל היסטורי, לאחר גירוש ספרד,  באחת ממאה (!) הקושיות שלו על ההגדה הוא גם שואל, מה שהיה נכון לתקופתו, ולדאבוננו, גם ליותר מידי תקופות במהלך ההיסטוריה שלנו: הרי המצב היום (כך לדבריו) גרוע מהמצב הכללי של אבותינו במצרים, ומה הגיון יש בדמיון המודרך הזה "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"?

השאלה נוקבת כשנהרהר במצבם של היקרים לנו שנמצאים בשבי האויב כה הרבה זמן, האם גם הם וקרוביהם יכולים לחשוב כאילו הם יצאו ממצרים? וכל אלה שאיבדו את היקרים להם, אלו שנלחמו בקדושה ובגבורה למען עם ישראל, והדמויות האהובות כל כך עומדות מול עיניהם ביום ובלילה ולא נותנות מנוח, גם הם יכולים להרגיש בליל הסדר בני חורין "כאילו יצאו ממצרים"?

ההסבר הוא: ביציאת מצרים זכו בני ישראל לאור האמונה. אלוקים התגלה להם והוכיח את שליטתו וממשלתו בכל מה שמתרחש בעולם. דבר זה התבטא בעשרת המכות שלקו המצרים, ובמיוחד בניסי ליל השימורים שאותו אנו חוגגים מאז בכל דור ודור. אילו לא היה הקב"ה מראה לנו אז את עצמו ואת השגחתו על כל פרט מחיינו, לא היינו מסוגלים לשרוד שום קושי שבעולם. כוח האמונה שהתגלה לנו בליל השימורים הוא "קו פרשת המים" בין המצב הקודם, נטול האמונה והתקווה, לעידן החדש.

וזו כוונת ההגדה  "עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם"!  פתאום מציאותו התגלתה והתחילה להאיר ולהעניק מבט אחר לחלוטין על כל מה שמתרחש.

בליל הסדר אלוקים  הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָׁם – מכפירת פרעה ומצרים; הוא הוציא אותנו  מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל – מחשכת התהייה, הדאגה, הפחד והחרדה, לאור גדול של אמונה וקרבת האלוקים שבתפילה מעומק הלב. האמונה נותנת כוח. התפילה מעניקה עוצמות. וזו המתנה שקיבלנו ביציאת מצרים. ולכן חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי זו מהותה של הגאולה, זו שמעניקה לכל אחד, בכל מצב, כוחות מופלאים של אמונה, תקווה, שמחה ושלווה.

חג שמח לכל עם ישראל! חג של גאולה וישועה, כללית ופרטית!

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהר־בחקתי

ירושלים
כניסה:
18:44
יציאה:
20:04
תל אביב
כניסה:
19:08
יציאה:
20:07
חיפה
כניסה:
18:56
יציאה:
20:08
באר שבע
כניסה:
19:06
יציאה:
20:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
פרשת בהר פותחת בציווי ייחודי ומאתגר: כשם שלאדם יש יום מנוחה בכל יום שביעי, כך גם האדמה מצווה לשבות
ח' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 25, 2026
פרשת אמור מזכירה כי טהרה אמיתית מתחילה במבט נקי על הזולת: בלי התנשאות, בלי תוויות — אלא בכבוד, ענווה
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בפרשת אחרי מות–קדושים ובימי ספירת העומר, מתחדדת הקריאה לראות באהבת הזולת לא סיסמה יפה אלא יסוד עמוק בעבודת ה'.
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
מפרשת תזריע־מצורע עולה מסר חד לחיים: גם נגע רוחני אינו גזר דין, אלא קריאה לעצור, לתקן ולהפוך נפילה להזדמנות
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
ג' ניסן ה'תשע"ט
אפריל 8, 2019

תתקיים ביום שני י"ז ניסן תשע"ט(22.04.2019)
תפילת שחרית בשעה 8:45
ברכת כהנים של שחרית בשעה 9:30
תפילת מוסף בשעה: 10:00
ברכת כהנים תפילת מוסף בשעה

ט"ו ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 2, 2026
במהלך חג הפסח לא תתאפשר הגעה לכותל המערבי
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
א' ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 19, 2026
בהתאם להנחיות פיקוד העורף – הכותל המערבי נפתח באופן מלא
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'
ט' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 1, 2025
כחצי מליון מתפללים במעמדי סליחות בכותל המערבי
כ"ג אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 16, 2025
הרב רבינוביץ רב הכותל הנוכחי נשא דברים לזכרו: "בימים האלה במיוחד אני מרגיש איך כולנו, הולכים בנתיב שסלל לנו
ט"ו אייר ה'תשפ"ה
מאי 13, 2025
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 16/06/2025 בין השעות 14:00 עד לשעה 20:30
כ"ט תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 21, 2025
יתומי ויתומות צה"ל צעדו לראשונה אל גיל המצוות – עטופים באהבה, תפילין וחיבוק של עם שלם. רגע של אור
ט' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 29, 2025
בסמיכות לעשרה בטבת: עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
במסגרת ביקורו בישראל, ולראשונה מאז תחילת פרוץ המלחמה באוקראינה, הגיע הערב (ה') סגן ראש ממשלת אוקראינה מר טארס קצ'קה
י"א טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 31, 2025
טקס השבעה לחיילי הגנה אווירית ביום יום שלישי י״ד בְּסִיוָן תשפ״ה (10/6/2025) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.
ט' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 26, 2026
ההדלקה המסורתית, בליווי תזמורת ובהשתתפות מאות מתפללים

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .