"וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…- ליל הסדר

פסח – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בליל הסדר נסב כולנו סביב השולחן ונקרא בצוותא את ההגדה. מהי ההגדה? סיפור היסטורי עתיק יומין שמתחיל בהכרזה זו:

 "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם…"

קטע זה די מתמיה. מדוע אם לא היינו נגאלים אז לא היינו נגאלים לעולם? ואולי הייתה נקרית בפנינו הזדמנות נוספת, ניסית או טבעית להגאל מהעבדות ולצאת ממצרים?

ובכלל, את ההגדה הזו אנו אומרים מזה אלפי שנה, הן בזמני שלום והן בזמני צרה ומצוקה. את ההגדה אמרו יהודים גם בגטאות ובבונקרים, גם בשנות פרעות ושפיכות דמים וגם בזמני גירוש ואינקוויזיציה. מה היה אז רלוונטי להם הסיפור המקראי הקדום הזה?

בסופה של ההגדה, רגע לפני אמירת ה"הלל", מופיע עוד קטע שראוי לתת עליו את הדעת:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…"

האברבנאל (דון יצחק אברבנאל) שכתב את פירושו על ההגדה בזמן שעם ישראל היה בשפל היסטורי, לאחר גירוש ספרד,  באחת ממאה (!) הקושיות שלו על ההגדה הוא גם שואל, מה שהיה נכון לתקופתו, ולדאבוננו, גם ליותר מידי תקופות במהלך ההיסטוריה שלנו: הרי המצב היום (כך לדבריו) גרוע מהמצב הכללי של אבותינו במצרים, ומה הגיון יש בדמיון המודרך הזה "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"?

השאלה נוקבת כשנהרהר במצבם של היקרים לנו שנמצאים בשבי האויב כה הרבה זמן, האם גם הם וקרוביהם יכולים לחשוב כאילו הם יצאו ממצרים? וכל אלה שאיבדו את היקרים להם, אלו שנלחמו בקדושה ובגבורה למען עם ישראל, והדמויות האהובות כל כך עומדות מול עיניהם ביום ובלילה ולא נותנות מנוח, גם הם יכולים להרגיש בליל הסדר בני חורין "כאילו יצאו ממצרים"?

ההסבר הוא: ביציאת מצרים זכו בני ישראל לאור האמונה. אלוקים התגלה להם והוכיח את שליטתו וממשלתו בכל מה שמתרחש בעולם. דבר זה התבטא בעשרת המכות שלקו המצרים, ובמיוחד בניסי ליל השימורים שאותו אנו חוגגים מאז בכל דור ודור. אילו לא היה הקב"ה מראה לנו אז את עצמו ואת השגחתו על כל פרט מחיינו, לא היינו מסוגלים לשרוד שום קושי שבעולם. כוח האמונה שהתגלה לנו בליל השימורים הוא "קו פרשת המים" בין המצב הקודם, נטול האמונה והתקווה, לעידן החדש.

וזו כוונת ההגדה  "עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם"!  פתאום מציאותו התגלתה והתחילה להאיר ולהעניק מבט אחר לחלוטין על כל מה שמתרחש.

בליל הסדר אלוקים  הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָׁם – מכפירת פרעה ומצרים; הוא הוציא אותנו  מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל – מחשכת התהייה, הדאגה, הפחד והחרדה, לאור גדול של אמונה וקרבת האלוקים שבתפילה מעומק הלב. האמונה נותנת כוח. התפילה מעניקה עוצמות. וזו המתנה שקיבלנו ביציאת מצרים. ולכן חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי זו מהותה של הגאולה, זו שמעניקה לכל אחד, בכל מצב, כוחות מופלאים של אמונה, תקווה, שמחה ושלווה.

חג שמח לכל עם ישראל! חג של גאולה וישועה, כללית ופרטית!