מצורע ? תשע"ט

החיים כמ״ס״ר ? פרשת מצורע
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'מצורע' מתארת את תהליך ההיטהרות והשיבה לקהילה של המצורע שגופו לקה בצרעת, המתפרשת כעונש על התנהגות חברתית לקויה. בנוסף, מתארת פרשה זו את תהליך ההיטהרות של 'טמאים' נוספים, וכן שני מינים נוספים של 'צרעת': נגעי בגדים ונגעי בתים ? כתמים המופיעים על בגדים או על קירות הבית, ואינם כתמי עובש וכדומה אלא סוג של 'נגע' שמתפרש גם הוא כעונש על התנהגות חברתית לקויה.

הרמב"ם מציין כי נגעי הבגדים והבתים אינם תופעה טבעית, ומבאר את הסוגים השונים של ה'צרעת' כתהליך חינוכי שמטרתו להתריע ולהזהיר מפני דיבור 'לשון הרע':

"וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה 'צרעת'... - אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירם מלשון הרע; שהמספר בלשון הרע משתנים קירות ביתו...; ואם עמד ברשעו... משתנים הבגדים שעליו...; ואם עמד ברשעו... משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו, עד שלא יתעסק בשיחת רשעים, שהיא הליצנות ולשון הרע"

(משנה תורה, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת פרק טז הלכה י)












החיים כמ״ס״ר ? פרשת מצורע
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל והמקומות הקדושים


פרשת השבוע 'מצורע' מתארת את תהליך ההיטהרות והשיבה לקהילה של המצורע שגופו לקה בצרעת, המתפרשת כעונש על התנהגות חברתית לקויה. בנוסף, מתארת פרשה זו את תהליך ההיטהרות של 'טמאים' נוספים, וכן שני מינים נוספים של 'צרעת': נגעי בגדים ונגעי בתים ? כתמים המופיעים על בגדים או על קירות הבית, ואינם כתמי עובש וכדומה אלא סוג של 'נגע' שמתפרש גם הוא כעונש על התנהגות חברתית לקויה.

הרמב"ם מציין כי נגעי הבגדים והבתים אינם תופעה טבעית, ומבאר את הסוגים השונים של ה'צרעת' כתהליך חינוכי שמטרתו להתריע ולהזהיר מפני דיבור 'לשון הרע':


"וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים שקראתו תורה 'צרעת'… – אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל, כדי להזהירם מלשון הרע; שהמספר בלשון הרע משתנים קירות ביתו…; ואם עמד ברשעו… משתנים הבגדים שעליו…; ואם עמד ברשעו… משתנה עורו ויצטרע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו, עד שלא יתעסק בשיחת רשעים, שהיא הליצנות ולשון הרע"

(משנה תורה, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת פרק טז הלכה י)

 



נגעי בתים, אם כן, זהו השלב הראשון של התהליך החינוכי שעובר האדם. נשים לב, כי הצרעת הולכת וקרבה אל האדם עצמו: תחילה היא מופיעה בקירות הבית, אחר כך בבגדי האדם, ורק לאחר מכן בעור האדם.

באופן מפתיע, כאשר קוראים בתורה את פרשת 'נגעי בתים', ניתן להבחין בסגנון חגיגי-משהו, המצביע על תופעה חיובית למדי:



"וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: כי תבואו אל ארץ כנען, אשר אני נותן לכם לאחוזה ? ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם."

(ויקרא יד, לג-לד)

חכמי המדרש תמהו את התמיהה המתבקשת: "וכי בשורה היא להם שנגעים באים עליהם?"
שאלה זו זוכה לתשובה מקורית מפיו של רבי שמעון בר יוחאי:

"שנה רבי שמעון בן יוחאי: כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם, עמדו והטמינו את ממונם בבתים. אמר הקדוש ברוך הוא: אני הבטחתי לאבותיהם שאני מכניס את בניהם לארץ מלאה כל טוב, שנאמר: 'ובתים מלאים כל טוב' (דברים ו, יא), מה הקב"ה עושה? מגרה נגעים בביתו של אדם והוא סותרו ומוצא בו אוצר."

(ויקרא רבה פרשה יז)

לאחר שלמדנו על 'נגעי בתים' הבאים כעונש על האדם, מתברר כי לתופעה זו יש פן שונה, ואולי הפוך. זוהי דרך להוביל את האדם למצוא אוצר הטמון בקירות ביתו. נמצא אם כן, שלפנינו תופעה בעלת שני היבטים שונים לחלוטין: לעיתים מדובר באזהרה לאדם שהתנהגותו החברתית לקויה והוא מספר 'לשון הרע' על הזולת; ולעיתים מדובר בדרך להוביל את האדם אל העושר. מן האדם המודע לעצמו מצופה להתבונן ולפרש את התופעות שהוא נתקל בהן ? האם מדובר באזהרה, בעונש, או אולי דווקא בשכר.

מסופר על עגלון יהודי בפולין שסוסו קרס ומת. משמעות הדבר הייתה: איבוד היכולת להתפרנס. העגלון התמים והפשוט נכנס לבית הכנסת, פנה אל ארון הקודש, אחז בפרוכת ואמר: "א-לוהים, לקחת לי את הסוס ? אני עוד אראה לך…!" כמובן שכל הנוכחים חייכו לשמע הדברים המגוחכים. באותו מעמד נכח הרב ישראל יעקב ליובצ'נסקי, מנהלה של ישיבת 'אוהל תורה' בפולין. הוא פנה אל הנוכחים ועצר את צחוקם. "שמעו כיצד יהודי מדבר," אמר, "עגלון זה מבין כי הסוס לא מת כתוצאה ממחלה ולא כתוצאה מתאונה. הסוס מת כי א-לוהים לקח אותו. זוהי אמונה!"

אדם חווה חוויות רבות בחייו. חלקן חיוביות יותר וחלקן פחות. מהן שניתנות לפירושים שונים, כפי שראינו בפרשת 'נגעי בתים'. המשותף לכולן, הוא שהאדם המאמין יודע שכל מאורע מכוון, כל חוויה ? הפסד, הצלחה או התמודדות ? יש בהם מסר. האדם הוא הנמען שנדרש לפרש את מאורעות חייו לאור האמונה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי־תצא

ירושלים
כניסה:
18:36
יציאה:
19:53
תל אביב
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55
חיפה
כניסה:
18:48
יציאה:
19:56
באר שבע
כניסה:
18:57
יציאה:
19:54

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ה' אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 18, 2026
מה גורם לאהבה להחזיק מעמד לאורך שנים? פרשת כי תצא חושפת מבט יהודי עמוק על זוגיות, מחויבות והקשר עם
כ"ז אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 10, 2026
אמונה תמימה אינה נאיביות, אלא שלמות פנימית וביטחון עמוק בבורא. על משמעות הציווי "תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך" ועל
כ"א אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 4, 2026
פרשת "ראה" מזכירה כי בכל יום ניצבת בפני האדם הבחירה בין ברכה לקללה. במאמר זה מסביר הרב שמואל רבינוביץ
י"ב אב ה'תשפ"ו
יולי 26, 2026
גם מה שנשבר אינו אובד. מפרשת עקב אנו לומדים ששברי הלוחות נשמרו בארון הברית כדי להזכיר שהעבר, המאמץ והמשברים
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

פסח ? תשע"ו
ליל הגאולה והתקווה ? ליל הסדר

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"ליל הסדר" החל השנה

כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

פרשת קדושים – תשע"ו

שלוש מתנות לשלושה עניים ? פרשת קדושים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות

ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
כ"ח אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 21, 2025
טקס השבעה לגבעתי ביום יום ראשון כ״ז בְּתִשְׁרֵי תשפ״ו (19/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
א' אלול ה'תשפ"ה
אוגוסט 25, 2025
הבוקר, בתפילת ההלל של ראש חודש אלול, אמרנו את הפסוק: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" בניגון, בשירה.
ב' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 17, 2026
אריאל זיידן, השף הצעיר שכבש את הרשתות החברתיות עם מתכונים, שמחה ואנרגיה טובה, הגיע לפרק מיוחד של הפודקאסט “אחר
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לגבעתי ביום רביעי י׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (21/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026
מה מלמדים אותנו "זכור" ו"שמור" על מהותה האמיתית של השבת? פרשת ואתחנן חושפת כיצד דווקא הגבולות והאיסורים הם שמאפשרים
כ"ג אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 16, 2025
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
כ"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 12, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי אבידה גדולה לעם היהודי, למדינת ישראל ולאומה האמריקנית הסנאטור לינדזי גרהאם ביקר פעמים רבות בכותל
כ"א אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 4, 2026
טקס השבעה גבעתי – 2027 ביום רביעי כ״ו בִּשְׁבָט תשפ״ז (3/2/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .