עבודה רוחנית עצמאית

צו–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםהשבתהקרובה,שהיאהשבתהסמוכהלחגהפסח,מכונה"שבתהגדול".טרםשנפנהלעסוקבשמהובמשמעותהשלשבתזולחיינואנו,נשובונזכיראתהחובההמוטלתעלינובשעהקשהזו–כאשרהעולםכולומתמודדעםנגיףה'קורונה' לצייתלהנחיותרשויותהבריאותוהביטחון.במידהוהרשויותאוסרותלהתכנסבביתהכנסת,חובהלצייתלהוראות,שהרי"פיקוחנפשדוחהאתכלהתורה".עלכן,כלאדםיתפללבביתוויוסיףתפילהמיוחדתלרפואתםשלהחולים:"שבתהיאמלזעוקורפואהקרובהלבוא".כמוכןרצוישכלאחדיקראאתפרשתהשבועבביתומתוךתנ"ךאוחומש.ובכן,שמהשלשבתזוהסמוכהלפסחהוא"שבתהגדול".בספרההלכה'ארבעהטורים'שנכתבעלידירבייעקבבןאשרבמאהה ,מובאתהסיבהלכינויזה:לפנישיצאעםישראלממצרים,נצטווכולםלקחתכבשולעשותו'קורבןפסח'במטרהלאוכלובלילחמישהעשרבניסן.קנייתהכבשנעשתהבעשיריבניסןשחלבאותהשנהבשבת,והיאהייתהכרוכהבסיכון,מפנישהכבשהיהאחדמןהסמליםהאלילייםשלהעםהמצרי.עלשםהנסשאירעבאותהשבת,כאשרהיהודיםלקחוכבשוהמצרייםלאפגעובהם–מכונההשבתהסמוכהלחגהפסח"שבתהגדול".מענייןלגלותשחכמיישראלהקדומיםראובמאורעזהשללקיחתהכבשוייחודולקורבן,מעשהבעלמשמעותעמוקה.אתההוראהשלמשהלעםישראל:"מישכווקחולכםצאןלמשפחותיכם"(שמותיב,כא)דרשוב'מכילתא' מדרשהתנאיםלספרשמות–באופןהבא:"מישכוידיכםמעבודהזרה,והידבקובמצוות."(מכילתאדרביישמעאל,מסכתאדפסחאפרשהה)עםישראלבמצריםהיהבמצברוחנידיגרוע.העםנסחףאחרהתרבותהמצריתהאליליתוהשתתףבעבודתהאליליםשהייתהנהוגהבמצרים.אירועזהשבונטלכליהודיכבש,ששימשכאמורכסמלאלילישלהעםהמצרי,וייחדאותולקורבן–היהאירועשבונדרשכליהודילהכריע:להיכןאנישייך,לתרבותהמצריתאולתרבותהיהודית?משמעותהשללקיחתהכבשלקורבןהייתהעזיבתהעבודההזרהוהכרעהלהצטרףלאמונההיהודית.ייתכןשגםרגעזהשלהכרעההקנהלשבתזואתהכינוי"שבתהגדול".ובקפיצהחדהשלשלושתאלפישניםקדימה העולםכולונקלעבימיםאלואלמצבחריגביותר:מיליוניבניאדםנדרשיםלהתכנסבבתיהםולהסתגרבעקבותנגיףה'קורונה'.מאותאלפיםחלוולמרבההצער,אלפיםרביםמתוכתוצאהממחלהזו.כיהודיםמאמינים,איננותוליםאירועיםכאלובגורלהעיוור.אנומנסיםומשתדליםלמצואאתהמשמעותהטמונהבמאורעות,לשמועאתהקריאהשאלוקיםקוראלנובאמצעותהאירועייםהטבעיים.נדמהכיהלקחהעיקרישהאנושותלומדתבימיםאלו,הואשאיןלסמוךעלהמערכותשיעבדובשבילהאדםהפרטי.אנשיםמביניםכימישאיננודואגלעצמוושומרעלעצמו,איןמישידאגלו.ביןמישחיבמדינהשבהמערכתהבריאותנמצאתעלסףקריסה,וביןמישחיבמדינהשמצבהטוביותר–אףאחדאיננויכוללהיותבטוחשהנגיףלאיפגעבו,ואףאחדאיננויכוללהיותבטוחשהמדינהתוכללטפלבו.נראהכיהעתידהקרוביהיהזמןשבואנשיםידאגולעצמםולמשפחתםהקרובה,ויישענופחותעלהמדינהועלמערכותהבריאותוהביטחון.כיהודיםמאמינים,ישלמסרזהקריאהמיוחדתעבורינו:פעמיםרבותאנורגיליםלהישעןעלהביטחוןשמקנהלנוהקהילה,ביתהכנסתוהמוסדותהחברתייםוהדתיים.קורהלעיתיםשביטחוןמדומהזהמביאהזנחהוחוסרהשקעהבהתקדמותפנימיתבעבודתהשםהאישית.הסיחרורשהעולםכולונקלעאליומחייבכלאדםלהיותעצמאיבמידהרבה,לדאוגלעצמולארקבפןהבריאותי–שזהודאיחשובונצרך–אלאגםבפןהרוחני.כלאחדמאיתנונקראלהתפללגםבליביתהכנסת;ללמודתורהגםבלישיעורקבוע;להשקיעבמשפחה:בזוגיותובחנוךהילדים.זהוהזמןלחשובכיצדבאמתאנורוציםשחינוךילדינוייראה,ולבחוןהאםאנועקבייםומעשייםברצונינוזה.אםלאנדאגלעצמינו–מיידאגלנו?אנומקוויםומתפללים,יחדעםהאנושותכולה,שהקדושברוךהואיאמרלצרותינו"די!",ונזכהבמהרהלגאולההשלמה.אמן.

צו – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

השבת הקרובה, שהיא השבת הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".

טרם שנפנה לעסוק בשמה ובמשמעותה של שבת זו לחיינו אנו, נשוב ונזכיר את החובה המוטלת עלינו בשעה קשה זו – כאשר העולם כולו מתמודד עם נגיף ה'קורונה' – לציית להנחיות רשויות הבריאות והביטחון. במידה והרשויות אוסרות להתכנס בבית הכנסת, חובה לציית להוראות, שהרי "פיקוח נפש דוחה את כל התורה". על כן, כל אדם יתפלל בביתו ויוסיף תפילה מיוחדת לרפואתם של החולים: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".

כמו כן רצוי שכל אחד יקרא את פרשת השבוע בביתו מתוך תנ"ך או חומש.

ובכן, שמה של שבת זו הסמוכה לפסח הוא "שבת הגדול".
בספר ההלכה 'ארבעה טורים' שנכתב על ידי רבי יעקב בן אשר במאה ה-13, מובאת הסיבה לכינוי זה: לפני שיצא עם ישראל ממצרים, נצטוו כולם לקחת כבש ולעשותו 'קורבן פסח' במטרה לאוכלו בליל חמישה עשר בניסן.
קניית הכבש נעשתה בעשירי בניסן שחל באותה שנה בשבת, והיא הייתה כרוכה בסיכון, מפני שהכבש היה אחד מן הסמלים האליליים של העם המצרי.
על שם הנס שאירע באותה שבת, כאשר היהודים לקחו כבש והמצריים לא פגעו בהם – מכונה השבת הסמוכה לחג הפסח "שבת הגדול".

מעניין לגלות שחכמי ישראל הקדומים ראו במאורע זה של לקיחת הכבש וייחודו לקורבן, מעשה בעל משמעות עמוקה. את ההוראה של משה לעם ישראל: "מישכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם" (שמות יב, כא) דרשו ב'מכילתא' – מדרש התנאים לספר שמות – באופן הבא:
"מישכו ידיכם מעבודה זרה, והידבקו במצוות."
(מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה ה)

עם ישראל במצרים היה במצב רוחני די גרוע. העם נסחף אחר התרבות המצרית האלילית והשתתף בעבודת האלילים שהייתה נהוגה במצרים. אירוע זה שבו נטל כל יהודי כבש, ששימש כאמור כסמל אלילי של העם המצרי, וייחד אותו לקורבן – היה אירוע שבו נדרש כל יהודי להכריע: להיכן אני שייך, לתרבות המצרית או לתרבות היהודית? משמעותה של לקיחת הכבש לקורבן הייתה עזיבת העבודה הזרה והכרעה להצטרף לאמונה היהודית. ייתכן שגם רגע זה של הכרעה הקנה לשבת זו את הכינוי "שבת הגדול".

ובקפיצה חדה של שלושת אלפי שנים קדימה – העולם כולו נקלע בימים אלו אל מצב חריג ביותר: מיליוני בני אדם נדרשים להתכנס בבתיהם ולהסתגר בעקבות נגיף ה'קורונה'. מאות אלפים חלו ולמרבה הצער, אלפים רבים מתו כתוצאה ממחלה זו. כיהודים מאמינים, איננו תולים אירועים כאלו בגורל העיוור. אנו מנסים ומשתדלים למצוא את המשמעות הטמונה במאורעות, לשמוע את הקריאה שאלוקים קורא לנו באמצעות האירועיים הטבעיים.

נדמה כי הלקח העיקרי שהאנושות לומדת בימים אלו, הוא שאין לסמוך על המערכות שיעבדו בשביל האדם הפרטי. אנשים מבינים כי מי שאיננו דואג לעצמו ושומר על עצמו, אין מי שידאג לו. בין מי שחי במדינה שבה מערכת הבריאות נמצאת על סף קריסה, ובין מי שחי במדינה שמצבה טוב יותר – אף אחד איננו יכול להיות בטוח שהנגיף לא יפגע בו, ואף אחד איננו יכול להיות בטוח שהמדינה תוכל לטפל בו. נראה כי העתיד הקרוב יהיה זמן שבו אנשים ידאגו לעצמם ולמשפחתם הקרובה, ויישענו פחות על המדינה ועל מערכות הבריאות והביטחון.

כיהודים מאמינים, יש למסר זה קריאה מיוחדת עבורינו: פעמים רבות אנו רגילים להישען על הביטחון שמקנה לנו הקהילה, בית הכנסת והמוסדות החברתיים והדתיים. קורה לעיתים שביטחון מדומה זה מביא הזנחה וחוסר השקעה בהתקדמות פנימית בעבודת השם האישית. הסיחרור שהעולם כולו נקלע אליו מחייב כל אדם להיות עצמאי במידה רבה, לדאוג לעצמו לא רק בפן הבריאותי – שזה ודאי חשוב ונצרך – אלא גם בפן הרוחני. כל אחד מאיתנו נקרא להתפלל גם בלי בית הכנסת; ללמוד תורה גם בלי שיעור קבוע; להשקיע במשפחה: בזוגיות ובחנוך הילדים. זהו הזמן לחשוב כיצד באמת אנו רוצים שחינוך ילדינו ייראה, ולבחון האם אנו עקביים ומעשיים ברצונינו זה. אם לא נדאג לעצמינו – מי ידאג לנו?

אנו מקווים ומתפללים, יחד עם האנושות כולה, שהקדוש ברוך הוא יאמר לצרותינו "די!", ונזכה במהרה לגאולה השלמה. אמן.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:03
יציאה:
17:21
תל אביב
כניסה:
16:27
יציאה:
17:22
חיפה
כניסה:
16:13
יציאה:
17:21
באר שבע
כניסה:
16:28
יציאה:
17:23

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 27, 2024
מה הייתה מטרת בניית התיבה, ומדוע הוצרך אלוקים שיצור אנוש יבנה אותה במו ידיו, וכי לא היה יכול היה
כ״ג בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 25, 2024
מדוע לא נאמר 'אשר ברא אלוקים ועשה'  – בלשון עבר, כי הרי הושלמה הבריאה. אלא בלשון עתיד- 'לעשות'?
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
השמחה שלנו אינה הוללות. השמחה שלנו היא שמחה שאינה מתעלמת מהקושי ומהכאב שסובבים אותה.
ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 17, 2023
בסוף התפילה פונה החזן לציבור ומבקש מהם להישאר לאמירת מזמור תהלים אחד לעילוי נשמת… בנו שנפל בשמחת תורה
ט״ו באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
י״ד בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 24, 2024
החנטה היא שלב ראשוני של צמיחת הפירות. רוב הפירות מגיעים לשלב ההבשלה במהלך הקיץ. מעניין להתבונן בקביעת התאריך דווקא
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום חמישי 27/06/2024 בין השעות 16:30 עד לשעה 21:30
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
נפתח ההרשמה לסיורי חנוכיות ברובע היהודי והשנה כמה סיורים חדשים למידע נוסף לחצו כאן 
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 30, 2024
לקראת חג חנוכה תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט