עבודה רוחנית עצמאית

צו–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםהשבתהקרובה,שהיאהשבתהסמוכהלחגהפסח,מכונה"שבתהגדול".טרםשנפנהלעסוקבשמהובמשמעותהשלשבתזולחיינואנו,נשובונזכיראתהחובההמוטלתעלינובשעהקשהזו–כאשרהעולםכולומתמודדעםנגיףה'קורונה' לצייתלהנחיותרשויותהבריאותוהביטחון.במידהוהרשויותאוסרותלהתכנסבביתהכנסת,חובהלצייתלהוראות,שהרי"פיקוחנפשדוחהאתכלהתורה".עלכן,כלאדםיתפללבביתוויוסיףתפילהמיוחדתלרפואתםשלהחולים:"שבתהיאמלזעוקורפואהקרובהלבוא".כמוכןרצוישכלאחדיקראאתפרשתהשבועבביתומתוךתנ"ךאוחומש.ובכן,שמהשלשבתזוהסמוכהלפסחהוא"שבתהגדול".בספרההלכה'ארבעהטורים'שנכתבעלידירבייעקבבןאשרבמאהה ,מובאתהסיבהלכינויזה:לפנישיצאעםישראלממצרים,נצטווכולםלקחתכבשולעשותו'קורבןפסח'במטרהלאוכלובלילחמישהעשרבניסן.קנייתהכבשנעשתהבעשיריבניסןשחלבאותהשנהבשבת,והיאהייתהכרוכהבסיכון,מפנישהכבשהיהאחדמןהסמליםהאלילייםשלהעםהמצרי.עלשםהנסשאירעבאותהשבת,כאשרהיהודיםלקחוכבשוהמצרייםלאפגעובהם–מכונההשבתהסמוכהלחגהפסח"שבתהגדול".מענייןלגלותשחכמיישראלהקדומיםראובמאורעזהשללקיחתהכבשוייחודולקורבן,מעשהבעלמשמעותעמוקה.אתההוראהשלמשהלעםישראל:"מישכווקחולכםצאןלמשפחותיכם"(שמותיב,כא)דרשוב'מכילתא' מדרשהתנאיםלספרשמות–באופןהבא:"מישכוידיכםמעבודהזרה,והידבקובמצוות."(מכילתאדרביישמעאל,מסכתאדפסחאפרשהה)עםישראלבמצריםהיהבמצברוחנידיגרוע.העםנסחףאחרהתרבותהמצריתהאליליתוהשתתףבעבודתהאליליםשהייתהנהוגהבמצרים.אירועזהשבונטלכליהודיכבש,ששימשכאמורכסמלאלילישלהעםהמצרי,וייחדאותולקורבן–היהאירועשבונדרשכליהודילהכריע:להיכןאנישייך,לתרבותהמצריתאולתרבותהיהודית?משמעותהשללקיחתהכבשלקורבןהייתהעזיבתהעבודההזרהוהכרעהלהצטרףלאמונההיהודית.ייתכןשגםרגעזהשלהכרעההקנהלשבתזואתהכינוי"שבתהגדול".ובקפיצהחדהשלשלושתאלפישניםקדימה העולםכולונקלעבימיםאלואלמצבחריגביותר:מיליוניבניאדםנדרשיםלהתכנסבבתיהםולהסתגרבעקבותנגיףה'קורונה'.מאותאלפיםחלוולמרבההצער,אלפיםרביםמתוכתוצאהממחלהזו.כיהודיםמאמינים,איננותוליםאירועיםכאלובגורלהעיוור.אנומנסיםומשתדליםלמצואאתהמשמעותהטמונהבמאורעות,לשמועאתהקריאהשאלוקיםקוראלנובאמצעותהאירועייםהטבעיים.נדמהכיהלקחהעיקרישהאנושותלומדתבימיםאלו,הואשאיןלסמוךעלהמערכותשיעבדובשבילהאדםהפרטי.אנשיםמביניםכימישאיננודואגלעצמוושומרעלעצמו,איןמישידאגלו.ביןמישחיבמדינהשבהמערכתהבריאותנמצאתעלסףקריסה,וביןמישחיבמדינהשמצבהטוביותר–אףאחדאיננויכוללהיותבטוחשהנגיףלאיפגעבו,ואףאחדאיננויכוללהיותבטוחשהמדינהתוכללטפלבו.נראהכיהעתידהקרוביהיהזמןשבואנשיםידאגולעצמםולמשפחתםהקרובה,ויישענופחותעלהמדינהועלמערכותהבריאותוהביטחון.כיהודיםמאמינים,ישלמסרזהקריאהמיוחדתעבורינו:פעמיםרבותאנורגיליםלהישעןעלהביטחוןשמקנהלנוהקהילה,ביתהכנסתוהמוסדותהחברתייםוהדתיים.קורהלעיתיםשביטחוןמדומהזהמביאהזנחהוחוסרהשקעהבהתקדמותפנימיתבעבודתהשםהאישית.הסיחרורשהעולםכולונקלעאליומחייבכלאדםלהיותעצמאיבמידהרבה,לדאוגלעצמולארקבפןהבריאותי–שזהודאיחשובונצרך–אלאגםבפןהרוחני.כלאחדמאיתנונקראלהתפללגםבליביתהכנסת;ללמודתורהגםבלישיעורקבוע;להשקיעבמשפחה:בזוגיותובחנוךהילדים.זהוהזמןלחשובכיצדבאמתאנורוציםשחינוךילדינוייראה,ולבחוןהאםאנועקבייםומעשייםברצונינוזה.אםלאנדאגלעצמינו–מיידאגלנו?אנומקוויםומתפללים,יחדעםהאנושותכולה,שהקדושברוךהואיאמרלצרותינו"די!",ונזכהבמהרהלגאולההשלמה.אמן.

צו – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

השבת הקרובה, שהיא השבת הסמוכה לחג הפסח, מכונה "שבת הגדול".

טרם שנפנה לעסוק בשמה ובמשמעותה של שבת זו לחיינו אנו, נשוב ונזכיר את החובה המוטלת עלינו בשעה קשה זו – כאשר העולם כולו מתמודד עם נגיף ה'קורונה' – לציית להנחיות רשויות הבריאות והביטחון. במידה והרשויות אוסרות להתכנס בבית הכנסת, חובה לציית להוראות, שהרי "פיקוח נפש דוחה את כל התורה". על כן, כל אדם יתפלל בביתו ויוסיף תפילה מיוחדת לרפואתם של החולים: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".

כמו כן רצוי שכל אחד יקרא את פרשת השבוע בביתו מתוך תנ"ך או חומש.

ובכן, שמה של שבת זו הסמוכה לפסח הוא "שבת הגדול".
בספר ההלכה 'ארבעה טורים' שנכתב על ידי רבי יעקב בן אשר במאה ה-13, מובאת הסיבה לכינוי זה: לפני שיצא עם ישראל ממצרים, נצטוו כולם לקחת כבש ולעשותו 'קורבן פסח' במטרה לאוכלו בליל חמישה עשר בניסן.
קניית הכבש נעשתה בעשירי בניסן שחל באותה שנה בשבת, והיא הייתה כרוכה בסיכון, מפני שהכבש היה אחד מן הסמלים האליליים של העם המצרי.
על שם הנס שאירע באותה שבת, כאשר היהודים לקחו כבש והמצריים לא פגעו בהם – מכונה השבת הסמוכה לחג הפסח "שבת הגדול".

מעניין לגלות שחכמי ישראל הקדומים ראו במאורע זה של לקיחת הכבש וייחודו לקורבן, מעשה בעל משמעות עמוקה. את ההוראה של משה לעם ישראל: "מישכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם" (שמות יב, כא) דרשו ב'מכילתא' – מדרש התנאים לספר שמות – באופן הבא:
"מישכו ידיכם מעבודה זרה, והידבקו במצוות."
(מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה ה)

עם ישראל במצרים היה במצב רוחני די גרוע. העם נסחף אחר התרבות המצרית האלילית והשתתף בעבודת האלילים שהייתה נהוגה במצרים. אירוע זה שבו נטל כל יהודי כבש, ששימש כאמור כסמל אלילי של העם המצרי, וייחד אותו לקורבן – היה אירוע שבו נדרש כל יהודי להכריע: להיכן אני שייך, לתרבות המצרית או לתרבות היהודית? משמעותה של לקיחת הכבש לקורבן הייתה עזיבת העבודה הזרה והכרעה להצטרף לאמונה היהודית. ייתכן שגם רגע זה של הכרעה הקנה לשבת זו את הכינוי "שבת הגדול".

ובקפיצה חדה של שלושת אלפי שנים קדימה – העולם כולו נקלע בימים אלו אל מצב חריג ביותר: מיליוני בני אדם נדרשים להתכנס בבתיהם ולהסתגר בעקבות נגיף ה'קורונה'. מאות אלפים חלו ולמרבה הצער, אלפים רבים מתו כתוצאה ממחלה זו. כיהודים מאמינים, איננו תולים אירועים כאלו בגורל העיוור. אנו מנסים ומשתדלים למצוא את המשמעות הטמונה במאורעות, לשמוע את הקריאה שאלוקים קורא לנו באמצעות האירועיים הטבעיים.

נדמה כי הלקח העיקרי שהאנושות לומדת בימים אלו, הוא שאין לסמוך על המערכות שיעבדו בשביל האדם הפרטי. אנשים מבינים כי מי שאיננו דואג לעצמו ושומר על עצמו, אין מי שידאג לו. בין מי שחי במדינה שבה מערכת הבריאות נמצאת על סף קריסה, ובין מי שחי במדינה שמצבה טוב יותר – אף אחד איננו יכול להיות בטוח שהנגיף לא יפגע בו, ואף אחד איננו יכול להיות בטוח שהמדינה תוכל לטפל בו. נראה כי העתיד הקרוב יהיה זמן שבו אנשים ידאגו לעצמם ולמשפחתם הקרובה, ויישענו פחות על המדינה ועל מערכות הבריאות והביטחון.

כיהודים מאמינים, יש למסר זה קריאה מיוחדת עבורינו: פעמים רבות אנו רגילים להישען על הביטחון שמקנה לנו הקהילה, בית הכנסת והמוסדות החברתיים והדתיים. קורה לעיתים שביטחון מדומה זה מביא הזנחה וחוסר השקעה בהתקדמות פנימית בעבודת השם האישית. הסיחרור שהעולם כולו נקלע אליו מחייב כל אדם להיות עצמאי במידה רבה, לדאוג לעצמו לא רק בפן הבריאותי – שזה ודאי חשוב ונצרך – אלא גם בפן הרוחני. כל אחד מאיתנו נקרא להתפלל גם בלי בית הכנסת; ללמוד תורה גם בלי שיעור קבוע; להשקיע במשפחה: בזוגיות ובחנוך הילדים. זהו הזמן לחשוב כיצד באמת אנו רוצים שחינוך ילדינו ייראה, ולבחון האם אנו עקביים ומעשיים ברצונינו זה. אם לא נדאג לעצמינו – מי ידאג לנו?

אנו מקווים ומתפללים, יחד עם האנושות כולה, שהקדוש ברוך הוא יאמר לצרותינו "די!", ונזכה במהרה לגאולה השלמה. אמן.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בחקתי

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:22
תל אביב
כניסה:
19:23
יציאה:
20:24
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:26
באר שבע
כניסה:
19:21
יציאה:
20:22

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
מאי 23, 2024
הציבור מוזמן להצטרף לחגיגות המסורתיות בירושלים ולהיות חלק מהשמחה הגדולה על שחרורה ואיחודה של ירושלים, עיר קודשנו.
י״א באייר ה׳תשפ״ד
מאי 19, 2024
כאשר נכיר כי כולנו עבדיו, נבין כי אין לנו את הזכות להשתרר האחד על זולתו
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 16, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 29/05/2024 בין השעות 19:00 עד 21:00 בהשתתפות בני משפחה
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
בעקבות ההגבלות שהוטלו על הר מירון השנה צפויים להגיע רבבות למעמדי ההדלקות במוצאי שבת ולטקס 'חלאקה' בכותל
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
התפילה תועבר בשידור החי ותאפשר ליהודים מהארץ ומכל העולם להיות שותפים ברגעים אלו של תפילה ותקווה.
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
יִזְכְּרֵם אֱלֹקינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם וְיִנְקֹם בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
גל איזנקוט בטקס בר מצווה במנהרות הכותל נפל בקרב בג'באליה שברצועת עזה
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
מיד לאחר הצפירה, נערך בכותל המערבי מעמד מרגש של אמירת תהילים לעילוי נשמת הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה
כ״ו בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 5, 2024
מוזמנות בשמחה לערב סיור ותפילה בכותל המערבי, ללא עלות. ביום חמישי, ח' שבט תשפ"ד, 18.1.24. מצפים לראותכן!
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
. לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
ז׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 25, 2023
תשעה באב 2023 – 1,955 שנים לחורבן הבית המקדש
כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 7, 2023
לאור המצב הקשה ובצל הדיווחים על פצועים, שבויים ונעדרים רבים.
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום ראשון 23/06/2024 בין השעות 16:00 עד לשעה 20:00
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום חמישי 27/06/2024 בין השעות 16:30 עד לשעה 21:30
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
No more articles to load

סיורים בירושלים