בין חזון לביצוע

IMG  WA
פרשת ויקהל פקודי – תשע"ח

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי', הנקראות ברוב השנים בשבת אחת, מתארות במפורט את מלאכת הקמת ה'משכן' ? המקדש הזמני שליווה את בני ישראל כ-500 שנים, עד להקמת המקדש במקומו הקבוע בירושלים. מלאכה זו מפורטת כבר בפרשיות אותן קראנו לפני שבועות ספורים 'תרומה' ו'תצווה', שם פורטו ההוראות לבניית המשכן: אלו חומרים נדרשים לשם כך, מה תהיינה המידות המדויקות של המשכן והכלים המוצבים בתוכו, כיצד ייראו בגדי הכוהנים המשרתים במשכן ועוד. למעשה, השבוע אנו חוזרים שוב על אותן הוראות מפורטות, לא כתיאור ההוראות אלא כתיאור הביצוע המעשי, ושוב אנו קוראים מאלו חומרים נעשו המשכן וכליו, מה היו המידות המדויקות שלהם, כיצד נראו בגדי הכוהנים ועוד פרטים רבים הסובבים כולם סביב ביצוע ההוראות המדויקות.

דווקא משום כך, מעניין לתור ולבחון אחר שינויים עדינים בין תיאור ההוראות לתיאור הביצוע של אותן הוראות. לעיתים אנו עשויים לגלות שינויים מעשיים, ולפעמים השינוי הוא ספרותי בלבד, כאשר כינוי מסוים מוחלף בכינוי אחר. כך לדוגמא אנו מגלים הבדל בתיאור היריעות המכסות את המשכן (למשכן, שלא היה מבנה קבוע אלא כזה שמתפרק ונבנה שוב, לא היה גג קבוע אלא יריעות שכיסו אותו והוסרו בשעה שהמשכן היה מפורק).

בפרשת תרומה, כאשר נאמרו ההוראות כיצד לחבר את היריעות, נכתב ביטוי ייחודי המביע יחס מעניין ליריעות אלו,
"וחיברת את היריעות אישה אל אחותה"
(שמות כו, ו).
ארבע פעמים נשנה ביטוי זה "אישה אל אחותה". הסגנון המאניש, המשתמש במטאפורה של יחסים עמוקים בין אחיות, הוא נדיר במקרא. יש בסגנון השירי הזה כדי לבטא חגיגיות, נשגבות כלשהי.
היריעות הדוממות מקבלות חיות ומשמעות שונה.
אך כאשר אנו מגיעים לפרשת השבוע, אנו קוראים על הביצוע של אותן ההוראות, ומגלים שהסגנון המרומם הזה נעלם:
"ויחבר את היריעות אחת אל אחת"
(שם לו, יג).
ארבע פעמים "אחת אל אחת" במקום "אישה אל אחותה". השירה הופכת לתיאור טכני; האחיות האנושיות חוזרות להיות יריעות בלבד.
האם זהו שינוי מקרי?
לפעמים אפשר לומר שהמקרא מדבר אלינו בשפה מגוונת המשלבת כינויים שונים לאותו דבר, אך כאן זה בלתי אפשרי.
החזרה המוקפדת על אותו ביטוי  בהוראות הביצוע "אישה אל אחותה" ובביצוע המעשי "אחת אל אחת"  בא לומר משהו לנו.
טמון כאן מסר כלשהו שעלינו לחשוף אותו.
למעשה, כולנו מכירים את התופעה הזו מחיינו האישיים. כאשר אנו מתכננים משהו, אנו רואים אותו כמושלם. אם ניקח דוגמא שכל אחד ואחת מכירים, כאשר זוג עומד מתחת לחופה, הוא מביט אל העתיד ורואה חיים מאושרים, אהבה שאין לה גבולות. בפועל, החיים מורכבים יותר. גם זוג שמשקיע בזוגיות וחי חיים מאושרים, נתקל בעובדה שהשיגרה איננה כה ורודה. ישנם קשיים, לפעמים חיצוניים ולפעמים בתוך המערכת הזוגית; יש עליות ומורדות. דרושה השקעה מתמדת כדי שלא לאבד את היופי שבחיים הזוגיים.
האם החתן והכלה שהביטו אל העתיד המושלם, היו פתיים? שאלה דומה תישאל גם להיפך: האם השיגרה המשעממת היא כישלון? התשובה שלילית לשתי השאלות. אכן, ישנו מבט של חזון וישנו מבט של ביצוע. בחזון העתיד נראה מושלם, וכך ראוי שייראה. למעשה, אחד הדברים שמעניקים לנו כוח הוא הזיכרון של החזון היפה שעליו חלמנו כשהיינו צעירים ותמימים… מאידך, השיגרה איננה כישלון. כך הם החיים, ויש יופי מיוחד כאשר בתוך השיגרה והריצה בין קריירה ועבודה לגידול ילדים, מוצאים רגע של אהבה טהורה, רגע שחולף מייד, אך מותיר בנו חותם נפלא.
הפער בין תיאור יריעות המשכן בשלב החזון: "אישה אל אחותה", ובין תיאור היריעות בשלב הביצוע: "אחת אל אחת" בא ללמד אותנו, שגם במסע הרוחני שלנו אנו עתידים להיתקל בפער כזה. אדם יכול להחליט החלטה טובה, ובשעת ההחלטה הכל נראה כל כך מקסים ויפה. אך בשעת הביצוע צצים קשיים, כשהקושי העיקרי הוא השיגרה.
יכול אדם להחליט לשמור שבת, והתיאור על סעודת השבת הנפלאה, תפילות השבת המרוממות והמנוחה המוחלטת, נראים לו מדהימים ומרגשים. בפועל, סעודת השבת יכולה לאכזב, התפילות עשויות להיות בלתי-מובנות והמנוחה עלולה להיות מופרעת שוב ושוב. זהו פער טבעי שיש להתכונן אליו. אך מה שחשוב, הוא לזכור שאת הטעם המיוחד בחיים אנו שואבים מאותם רגעים קצרים שבהם החזון מציץ מתוך השיגרה. רגעים אלו מעניקים לנו כוח ומשמעות ומזכירים לנו את היופי שאנו מתקשים להבחין בו בדרך כלל. היופי הזה קיים, לא טעינו כשחשבנו שהחיים יהיו מקסימים כל כך. עלינו רק לזכור את החזון ולחפש אותו בתוך המעשים שלנו.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:03
יציאה:
17:21
תל אביב
כניסה:
16:27
יציאה:
17:22
חיפה
כניסה:
16:13
יציאה:
17:21
באר שבע
כניסה:
16:28
יציאה:
17:23

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
כ׳ באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 13, 2023
הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 3, 2022
כתום חודשים של מלאכת בנייה גדולה ומורכבת, תוך כדי חנייה בלב המדבר, השלימו בני ישראל את ההוראות המפורטות לבניית
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
עם כניסתו לתפקיד הגיע המפכ"ל החדש של משטרת ישראל רב ניצב דניאל (דני) לוי לתפילה בכותל המערבי, והתקבל בחום
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
הטקס ההשבעה ההתקיים בתאריך 28/10/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 12, 2023
הרגשתי שיד אלוקים נגעה בי, הייתי סוג של שליח של הקדוש ברוך הוא להציל מאות ילדים מהתופת
א׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 5, 2024
מאות משתתפים כעת ערב ראש חודש מנחם אב בעצרת תפילה וזעקה
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
חיילים שנפצעו הגיעו להודות על הנס ולהדליק נרות נשמה. במהלך המעמד התקיימה אמירת קדיש ע"י אב שכול ותפילת "אל
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ביקור מרגש של הסנטור ג'יימס לננקפורד, רנדי ובר, מורגן גריפית' וברנדון וויליאמס
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
כשאני הייתי במיטה בבית החולים לא יכולתי לעשות כלום, בלעדיכם לא היה כאן בר מצוה, כל מה שנעשה כאן
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
הבוקר (ב') הגיעו לרחבת הכותל המערבי חיילים ולוחמים יוצאי גדס"ר גולני מגדוד 224 בחטיבה 2 אשר נטלו חלק בתמרון
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
מה ענין הנסיון? השם יתברך יודע הכל, למה צריך לנסות את אברהם אבינו?
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט