חכמה השוכנת במעמקי הלב

פרשת ויקהל פקודי – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
לאחר שקראנו בשבועות האחרונים את הפרשיות בהן שורטטה התכנית לבניית ה'משכן' ? הוא המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בארבעים שנות נדודיו במדבר – והכלים המוצבים בתוכו, בפרשת השבוע 'ויקהל' אנו קוראים את התיאור כיצד נאספו הכסף והחומרים הדרושים לשם בניית המשכן, ואת תהליך בנייתו.

הפרשה נפתחת בתיאור רוח הנדיבות ששררה בעם. והנה רק משה מבקש מנדיבי הלב שבעם להרים את תרומתם, ומיד, העם כולו, גברים ונשים, התנדבו להביא מרכושם כלי זהב, עורות, אריגים ואת כל הדרוש לצורך בניית המשכן. תרומתן של הנשים זכתה לציון מיוחד בתורה, כאשר מלבד תרומתן הכספית, הן התנדבו גם לעשות בעצמן את מלאכת המשכן: הן טוו את הצמר וארגו את האריגים היוקרתיים, מלאכה שהייתה מורכבת ביותר. בשל כך הן כונו: "חכמות לב". נשים נוספות ש"נשא ליבן אותן בחכמה" היו ממונות על מלאכת טווית צמר העיזים, שהייתה מורכבת אף יותר מטווית שאר האריגים.

המושג "חכמת לב" חוזר על עצמו בפרשת השבוע פעמים רבות, והוא מעורר קושי: מדוע חכמתם של האמנים המוכשרים מתייחסת אל הלב? בדרך כלל אנו רגילים לייחס את החכמה אל המוח ואילו הלב מסמל את מקום הרגשות, ואילו בתיאור בניית המשכן אנו פוגשים שוב ושוב את החכמה כשהיא מיוחסת אל הלב.
הפיתרון לשאלה זו טמון בהבנת הדרך שבה נבחרו האדריכלים האחראים על בניית המשכן. כך סיפר משה לעם על בחירה זו:
"ויאמר משה אל בני ישראל: ראו, קרא ה' בשם בצלאל… וימלא אותו רוח אלוהים בחכמה, בתבונה ובדעת… הוא ואהליאב."
(שמות לה, ל-לד)
אל בצלאל ואהליאב הצטרפו אנשים נוספים שסייעו בבניית המשכן וכליו:
"…וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה… לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש."
(שם לו, א)
מפסוקים אלו נראה כי "חכמת לב" היא תכונה הקודמת לחכמה, היא פוטנציאל שבא לידי מימוש כאשר אלוהים מעניק לאדם חכמה, תבונה ודעת.
אך מהי אותה "חכמת לב" הנדרשת לצורך קבלת חכמה ותבונה מאלוהים? זוהי חכמה הבאה מלבו של אדם, חכמה שנובעת מהרצון להרגיש את הזולת, לעשות עבורו, להיטיב לו. חכמה כזו נצרכת לבניית ה'משכן', משכנו של אלוהים, שכן אלוהים אינו מתגלה בכישרון, אלא בלבו של האדם. אדם שאינו "חכם לב" בעצמו, גם אם יקבל חכמה והכשרה הנדסית מאלוהים – לא יהיו לו את הכישורים הנדרשים לבניית המשכן, שכן לצורך בניית המשכן לא די בכישרון, אלא יש צורך ברצון עז הנובע מן הלב.
משמעות הבחירה בבצלאל ואהליאב, היא שאלוהים זיקק וזיכך עוד יותר את ליבם הרגיש של אותם "חכמי לב". הוא בחר בהם והעניק להם סיוע רוחני, הוסיף להם חכמה, וייעד אותם לבניית ביתו. מעלת הנשים שטוו את האריגים הייתה גבוהה אף יותר. הן לא נצרכו לבחירה זו, הן היו מוכשרות לכך מטבען. חוכמתן הגיעה היישר ממעמקי הלב. עבודתן הביאה את העומק הרגשי ואת עולמן העשיר לידי ביטוי ובחירתן הייתה מובנת מאליה.
לא אלוהים הוא המעניק את חכמת הלב. היא נובעת מעבודתו של האדם. תפקידנו הוא לרומם את לבנו, להעשיר את עולמנו הרגשי, לעשות את החכמה שבה נתברכנו ל"חכמת לב", חכמה וכישרון שמטרתם להעמיק ולהבין כיצד ניתן להיטיב עם הזולת, ולהפוך את ביתינו ל'משכן' – מקום שמקרין אור על הסביבה. גם אם לא נצליח לגמרי בעבודה זו, אנו יכולים לצפות לסיוע אלוהי, שכן מי שהוא "חכם לב" אלוהים מסייע בעדו ומעניק לו חכמה ותבונה.
חכמי התלמוד ביטאו עיקרון זה באומרם:
"הבא להיטהר מסייעים בידו."
(מסכת שבת דף קד)

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
כ׳ באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 13, 2023
הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 3, 2022
כתום חודשים של מלאכת בנייה גדולה ומורכבת, תוך כדי חנייה בלב המדבר, השלימו בני ישראל את ההוראות המפורטות לבניית
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרה"ג דוד יוסף שליט"א חיזק את משפחות החטופים ובירך את החטופים שישובו לשלום
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 15:00 בתאריך 22/05/2025
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
מאי 27, 2024
לאחר שהממשלה אישרה את מינויו לתפקיד נציב שירות בתי הסוהר, הגיע רב גונדר קובי יעקובי בשעה האחרונה לכותל המערבי
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
כ׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 29, 2024
הבוקר הגיעה לכותל המערבי בת שירות של הסוכנות היהודית בלונג איילנד, עם פתקים שכתבו הילדים שלומדים בבתי הספר היהודיים
כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 30, 2024
בהשתתפות מפכ"ל המשטרה ושוטרים שנטלו חלק בלחימה בתחנת שדרות בשבת שמחת תורה השבעה באוקטובר:
כ״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 23, 2025
לראשונה אפליקציית מציאות רבודה מאפשרת למיליוני המבקרים לחוות את הביקור בצורה חווייתית ובפרספקטיבה היסטורית של 2,000 שנה
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט