איך להעיר אהבה יְשֵׁנָה?

התורה מציינת לא רק את החומר שממנו יוצר הכיור – נחושת, אלא גם את מקור החומר: ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד

פרשת ויקהל-תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת ויקהל מתוארת יצירתם של המשכן [המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו במדבר] והכלים המוצבים בו. כשהכלי האחרון המתואר הוא כיור הנחושת שניצב בחצר המשכן, הכיור שממנו היו אהרן ובניו הכהנים [וכן כל הכהנים שבאו לאחריהם] רוחצים את ידיהם ורגליהם ומטהרים את עצמם כהכנה לעבודת ה' במשכן.

באופן מעניין, התורה מציינת לא רק את החומר שממנו יוצר הכיור – נחושת, אלא גם את מקור החומר:

ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד.
(שמות לח, ח)

על פי התיאור הזה, הכיור יוצר מנחושת מבריקה כמראה, אשר שימשה את הנשים להתקשטות והתייפות בפני בעליהן.

רש"י, על פי המדרש (תנחומא, פקודי ט) מפרש, שתרומתן של הנשים עוררה ויכוח בין משה רבינו לא-לוקים. משה רבינו סרב תחילה לקבל תרומה זו. הוא חש שאין זה מתאים להשתמש במראה שנועדה לצורך כה גשמי כהתקשטות נשית כחומר ליצירת כלי המשכן.

אך א-לוקים עונה לו תשובה מדהימה:

אמר לו הקדוש ברוך הוא: קבל! כי אלו חביבים עלי מן הכל! שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים.  כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם, ונוטלות המראות וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים לומר "אני נאה ממך", ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם. שנאמר (שיר השירים ח) "תחת התפוח עוררתיך".

הנשים בחכמתן עוררו את אהבת בני זוגן, ועל ידי כך בנו את עם ישראל.

אך כיצד מעוררים את האהבה באמצעות המראה?

רבי שניאור זלמן מלאדי (מייסד חסידות חב"ד, 1745-1812) בספר ה'תניא' מלמד אותנו סוד נפלא:

ויש דרך ישר לפני איש, שווה לכל נפש, וקרוב הדבר מאד מאד, לעורר ולהאיר אור האהבה התקועה ומסותרת בליבו, להיות מאירה בתוקף אורה כאש בוערה בהתגלות ליבו ומוחו.  והוא, כאשר ישים אל לבו מה שאמר הכתוב (משלי כז, יט): "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". פירוש, כמו שכדמות וצורת הפנים שהאדם מַרְאֶה במים כן נראה לו שם במים אותה צורה עצמה, ככה ממש לב האדם הנאמן באהבתו לאיש אחר, הרי האהבה זו מעוררת אהבה בלב חבירו אליו גם כן להיות אוהבים נאמנים זה לזה, בפרט כשרואה אהבת חבירו אליו.
(ליקוטי אמרים, פרק מו) 

נשות ישראל, ראו את בני זוגן כורעים תחת עבודת הפרך במצרים, חוזרים הביתה ונופלים על המיטה כשהם יגעים ועייפים. בחכמתן, הבינו הנשים שהדרך לעורר את האהבה היא על ידי ההבטה במראה יחד, כאשר הבעל מביט במראה ורואה את המבט האוהב של אשתו – מתעוררת בו האהבה הישנה.

גם מי הכיור שימשו לאותה מטרה. אדם המביט אל תוך המים רואה את בבואתו. "כמים הפנים לפנים". אותה הבטה משותפת של הבעל והאישה אל בבואתם הנשקפת במים היא המעוררת חזרה את אהבתם ומשכינה שלום בין איש לאשתו.

רבי שמחה בונים מפשיסחא (פולין, 1765-1827) מעלה שאלה נוספת: מדוע נאמר "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ולא "כמראָה"?

ומסביר – כדי לראות את הפנים במים צריך להתכופף, ואילו בהבטה במראָה האדם נשאר עומד בקומה זקופה.

על מנת לעורר את האהבה, אין די בהבטה אוהבת הבאה מעמדה של תקיפות ויהירות. רק כאשר אדם מביט בחברו בענווה, ומתוך ויתור והכלה – אז, "כמים הפנים לפנים", מתעוררת האהבה גם מן הצד השני.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בשלח

ירושלים
כניסה:
16:38
יציאה:
17:57
תל אביב
כניסה:
17:02
יציאה:
17:59
חיפה
כניסה:
16:48
יציאה:
17:57
באר שבע
כניסה:
17:03
יציאה:
17:59

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
כ׳ באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 13, 2023
הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים.
כ״ד באדר ה׳תשפ״א
מרץ 8, 2021
פרשת ויקהל פקודי – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
לאחר שקראנו בפרשיות 'תרומה' ו'תצווה' את
כ׳ באדר ה׳תש״פ
מרץ 16, 2020
ויקהל פקודי – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשיות השבוע 'ויקהל-פקודי' נקרא על הקמת
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 24, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח צנחנים ביום רביעי ח׳ בטבת תשפ״ה 08/01/2025 בשעה 20:00 בכותל המערבי.
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 15:00 בתאריך 22/05/2025
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
החייל שעלה לארץ ועבר גיור התרגש לפגוש בהפתעה את אמו שהוטסה במיוחד מאוקראינה
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
לקראת חג הסוכות תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
. לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 8, 2024
מרתק: איך קרה המעבר מעולמות כה שונים? אילו מחירים שילם בהגנה על המשפחה והבית? סיפורו הטראגי והגבורה שבו.
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
עד עתה פקדו את הכותל כמאתיים אלף איש • במעמד נשאו הרבבות תפילות לחזרתם של החטופים להצלחת חיילי צה"ל
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״א בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 13, 2024
בס"ד דברים להולדת יום הולדת המאה של רב הכותל המערבי (הקודם) הרב יהודה גץ זצ"ל- ט"ו מנחם אב תשפ"ד
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
כיצד ניצח עם ישראל את אויבו הראשון, עמלק, באמצעות אמונה, תפילה ואחדות חסרת תקדים בהובלת משה, אהרן וחור?
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל

סיורים בירושלים