עקביות, התמדה, שינוי

IMG  WA
פרשת פקודי – תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת 'פקודי'. בפרשה זו נחתום את נושא המשכן ? המקדש הזמני, ונקרא את תיאור בניית המשכן והצבת הכלים בתוכו. למעשה, ספר שמות נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: הנושא הראשון הוא מצרים, שעיקרו הוא הגלות והעבדות בפרך, עשר המכות ויציאת מצרים; הנושא השני הוא האירועים סביב הר סיני, שבמרכזם האירוע המשמעותי של 'מעמד הר סיני' ושמיעת 'עשרת הדיברות'; והנושא השלישי הוא המשכן ? הציווי המפורט על בניית המשכן, יצירת כלי המשכן המורכבים, אריגת בגדי הכהונה, ולבסוף הביצוע המדויק.
האם קיים קשר בין שלושה נושאים מרכזיים אלו? האם מדובר בתהליך הדרגתי כלשהו המוביל לעבר יעד מוגדר? ננסה לברר זאת באמצעות שימת לב ללשונות המדויקים של התורה המכוונים אותנו להבנה מעמיקה של היעד שעודנו רלוונטי לכל אחד ואחת גם בימינו.

עשר המכות שניתכו על ראשם של המצריים המשעבדים קודם יציאת מצרים, נועדו לחנך את העם המצרי לידיעת ה', להכרה כי לא האדם הוא הריבון שבכוחו לשעבד את זולתו, כי אם א-לוהים הוא הריבון שכל בני האדם שווים לפניו.
אך לא המצריים בלבד היוו כתובת להכרה זו אלא גם עם ישראל. כך הבהיר א-לוהים למשה טרם שהחלו עשר המכות:

"אמור לבני ישראל: אני ה', והוצאתי אתכם… והצלתי אתכם… וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים… וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם המוציא אתכם…"
(שמות ו, ו-ז)

ושוב לאחר המכה השביעית:

"ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים… וידעתם כי אני ה' "
(שם י, ב).

האם עם ישראל הפנים ידיעה זו? נראה כי למרות האירועים המטלטלים, הפנמה דורשת תהליך ארוך יותר. לכן, כאשר נתקל העם בקשיים ? על שפת ים סוף; בצימאון המדברי; ולאחר מכן כשכלתה הצידה בדרך ? התלונן העם על משה ואהרון וביקש לשוב למצרים. למענה שניתן להם גם במדבר, הייתה מטרה מוצהרת: "וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים… וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם" (שם טז, ו-יב).

מה נדרש כדי לעשות את המהפך החשיבתי והתרבותי עליו אנו מדברים? בכדי לצאת מעולמה של התרבות המצרית השקועה במאגיה ובאלילות טמאה, המבקשת להעניק לאדם כוחות לשלוט על היקום באמצעות כישוף, וגורמת לאדם לבטוח בכוחו ולזלזל בכבודו של הזולת, ולהיכנס אל עולם אחר ? עולמה של היהדות, ההפוכה במאה ושמונים מעלות, הדוחה את האלילות, שונאת את המאגיה והכישוף, ודורשת מהאדם לעמוד בענווה מול כל מי שנברא ב'צלם א-לוהים' ? לשם כך דרושה עבודה יומיומית ותמידית. כזו שאינה יוצרת סערת רגשות עוצמתית אך מקדמת את האדם צעד אחר צעד ויוצרת שינוי עמוק ואמיתי בנפשו.

זהו המשכן. העבודה הקבועה שאינה משתנה, הסדר המופתי, הדיוק עד לפרטים הקטנים והזניחים ביותר – הוא זה שעשוי לקרב את העם אל היעד:

"ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לא-לוהים, וידעו כי אני ה' א-לוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"
(שם כט, מה-מו).

קריעת ים סוף הביאה לידי התפעלות מרוממת, לידי שירה מפעימה; מעמד הר סיני הביא את העם לייראה ולהבעת רצון כנה לקבל עול מלכות שמים; אך כדי שידיעת ה' תיחרת בלבבות ? לשם כך דרושה עבודה קבועה ועקבית כזו המתקיימת במשכן.

התפעלות מרגשת הנובעת מאירוע משמעותי, דועכת ואינה מותירה רושם לאורך זמן; אך עשייה עקבית ומתמידה – יש בכוחה ליצור שינוי אמתי בחייו של האדם.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויקהל

ירושלים
כניסה:
17:11
יציאה:
18:28
תל אביב
כניסה:
17:35
יציאה:
18:30
חיפה
כניסה:
17:22
יציאה:
18:30
באר שבע
כניסה:
17:34
יציאה:
18:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ׳ באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 13, 2023
הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 3, 2022
כתום חודשים של מלאכת בנייה גדולה ומורכבת, תוך כדי חנייה בלב המדבר, השלימו בני ישראל את ההוראות המפורטות לבניית
כ״ד באדר ה׳תשפ״א
מרץ 8, 2021
פרשת ויקהל פקודי – תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שקראנו בפרשיות 'תרומה'
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 11, 2024
לאחר הכתרתו הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרה"ג דוד יוסף שליט"א לרחבת הכותל המערבי והתקבל על ידי רב
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
ה׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 7, 2024
במהלך הביקור חברי הקונגרס נשאו תפילה חרישית לצד אבני הכותל, סיירו במנהרות ואף התרגשו להשתתף בכתיבת האותיות בספר תורה
כ״ד בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 22, 2025
במסגרת ההכנות, אולמות התפילה חוממו לרמה מקסימלית, מערכות החשמל גובו בגנרטור עוצמתי, ותעלות הניקוז והמרזבים נוקו למניעת הצפות
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
אז מה עושים בחול המועד סוכות 2024 ? אנו מציעים מגוון סיורים למשפחות או ליחידים. שימו לב – בשל
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
כ״ט בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 27, 2025
במקום הקדוש שבו דורות התפללו וציפו לישועה, אנו מרכינים ראש וזוכרים את צחי עידן, איציק אלגרט, שלמה מנצור ואוהד
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 11, 2024
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
י״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
י׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול
ח׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 8, 2025
לקראת חג הפסח תשפ"ה (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .