עקביות, התמדה, שינוי

IMG  WA
פרשת פקודי – תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בשבת הקרובה נקרא את הפרשה האחרונה בספר שמות, פרשת 'פקודי'. בפרשה זו נחתום את נושא המשכן ? המקדש הזמני, ונקרא את תיאור בניית המשכן והצבת הכלים בתוכו. למעשה, ספר שמות נחלק לשלושה נושאים מרכזיים: הנושא הראשון הוא מצרים, שעיקרו הוא הגלות והעבדות בפרך, עשר המכות ויציאת מצרים; הנושא השני הוא האירועים סביב הר סיני, שבמרכזם האירוע המשמעותי של 'מעמד הר סיני' ושמיעת 'עשרת הדיברות'; והנושא השלישי הוא המשכן ? הציווי המפורט על בניית המשכן, יצירת כלי המשכן המורכבים, אריגת בגדי הכהונה, ולבסוף הביצוע המדויק.
האם קיים קשר בין שלושה נושאים מרכזיים אלו? האם מדובר בתהליך הדרגתי כלשהו המוביל לעבר יעד מוגדר? ננסה לברר זאת באמצעות שימת לב ללשונות המדויקים של התורה המכוונים אותנו להבנה מעמיקה של היעד שעודנו רלוונטי לכל אחד ואחת גם בימינו.

עשר המכות שניתכו על ראשם של המצריים המשעבדים קודם יציאת מצרים, נועדו לחנך את העם המצרי לידיעת ה', להכרה כי לא האדם הוא הריבון שבכוחו לשעבד את זולתו, כי אם א-לוהים הוא הריבון שכל בני האדם שווים לפניו.
אך לא המצריים בלבד היוו כתובת להכרה זו אלא גם עם ישראל. כך הבהיר א-לוהים למשה טרם שהחלו עשר המכות:

"אמור לבני ישראל: אני ה', והוצאתי אתכם… והצלתי אתכם… וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים… וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם המוציא אתכם…"
(שמות ו, ו-ז)

ושוב לאחר המכה השביעית:

"ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים… וידעתם כי אני ה' "
(שם י, ב).

האם עם ישראל הפנים ידיעה זו? נראה כי למרות האירועים המטלטלים, הפנמה דורשת תהליך ארוך יותר. לכן, כאשר נתקל העם בקשיים ? על שפת ים סוף; בצימאון המדברי; ולאחר מכן כשכלתה הצידה בדרך ? התלונן העם על משה ואהרון וביקש לשוב למצרים. למענה שניתן להם גם במדבר, הייתה מטרה מוצהרת: "וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים… וידעתם כי אני ה' א-לוהיכם" (שם טז, ו-יב).

מה נדרש כדי לעשות את המהפך החשיבתי והתרבותי עליו אנו מדברים? בכדי לצאת מעולמה של התרבות המצרית השקועה במאגיה ובאלילות טמאה, המבקשת להעניק לאדם כוחות לשלוט על היקום באמצעות כישוף, וגורמת לאדם לבטוח בכוחו ולזלזל בכבודו של הזולת, ולהיכנס אל עולם אחר ? עולמה של היהדות, ההפוכה במאה ושמונים מעלות, הדוחה את האלילות, שונאת את המאגיה והכישוף, ודורשת מהאדם לעמוד בענווה מול כל מי שנברא ב'צלם א-לוהים' ? לשם כך דרושה עבודה יומיומית ותמידית. כזו שאינה יוצרת סערת רגשות עוצמתית אך מקדמת את האדם צעד אחר צעד ויוצרת שינוי עמוק ואמיתי בנפשו.

זהו המשכן. העבודה הקבועה שאינה משתנה, הסדר המופתי, הדיוק עד לפרטים הקטנים והזניחים ביותר – הוא זה שעשוי לקרב את העם אל היעד:

"ושכנתי בתוך בני ישראל, והייתי להם לא-לוהים, וידעו כי אני ה' א-לוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"
(שם כט, מה-מו).

קריעת ים סוף הביאה לידי התפעלות מרוממת, לידי שירה מפעימה; מעמד הר סיני הביא את העם לייראה ולהבעת רצון כנה לקבל עול מלכות שמים; אך כדי שידיעת ה' תיחרת בלבבות ? לשם כך דרושה עבודה קבועה ועקבית כזו המתקיימת במשכן.

התפעלות מרגשת הנובעת מאירוע משמעותי, דועכת ואינה מותירה רושם לאורך זמן; אך עשייה עקבית ומתמידה – יש בכוחה ליצור שינוי אמתי בחייו של האדם.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בראשית

ירושלים
כניסה:
17:15
יציאה:
18:32
תל אביב
כניסה:
17:39
יציאה:
18:33
חיפה
כניסה:
17:25
יציאה:
18:32
באר שבע
כניסה:
17:40
יציאה:
18:34

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ׳ באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 13, 2023
הכניסה אל הקודש וההליכה אחר א-לוקים. לעיתים האדם חווה רוממות-רוח וקדושה, ברגעים מיוחדים או כאשר הוא עושה מעשים נאצלים.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 3, 2022
כתום חודשים של מלאכת בנייה גדולה ומורכבת, תוך כדי חנייה בלב המדבר, השלימו בני ישראל את ההוראות המפורטות לבניית
כ״ד באדר ה׳תשפ״א
מרץ 8, 2021
פרשת ויקהל פקודי – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
לאחר שקראנו בפרשיות 'תרומה' ו'תצווה' את
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
כ״ז בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 6, 2024
אני רוצה להביע את התמיכה הבלתי מסוייגת למדינת ישראל. אני מגן על הזכות להגנה עצמית של העם בישראל לנוכח
כ״ו בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 7, 2024
"וַנצעק אֶל ה' אלוקי אבותינו": לאור המצב הקשה, ביום רביעי הקרוב ערב ראש חודש שבט, תתקיים עצרת תפילה וזעקה
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
כ״ו בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 5, 2024
מוזמנות בשמחה לערב סיור ותפילה בכותל המערבי, ללא עלות. ביום חמישי, ח' שבט תשפ"ד, 18.1.24. מצפים לראותכן!
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 9, 2024
הקדיש את חייו לעזור לזולת , לחלשים ובעלי מוגבלויות. שחר נהג לתמרץ את חבריו ולהפיח בהם שמחת חיים
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבע תתקיים בתאריך: 28/02/2024 מהשעה 18:00 עד לשעה 20:00
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
השמחה שלנו אינה הוללות. השמחה שלנו היא שמחה שאינה מתעלמת מהקושי ומהכאב שסובבים אותה.
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
עד עתה פקדו את הכותל כמאתיים אלף איש • במעמד נשאו הרבבות תפילות לחזרתם של החטופים להצלחת חיילי צה"ל
י״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 20, 2024
אז מה עושים בחול המועד סוכות 2024 ? אנו מציעים מגוון סיורים למשפחות או ליחידים. שימו לב – בשל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור ליחידים

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .