ענווה כתנאי לתורה

df a be c edbfd

בהר בחוקותי – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
המצווה העומדת במרכזן של פרשיות השבוע 'בהר-בחוקותי' היא מצוות השמיטה. בכל שנה שביעית, נדרשים החקלאים בארץ ישראל להשבית את שדותיהם ולהפקיר את היבול לטובת החברה כולה – יהודים ושאינם יהודים – ואף לטובת בעלי החיים:

"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם – ושבתה הארץ שבת לה'… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'… שנת שבתון יהיה לארץ. והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה: לך ולעבדך ולאמתך, ולשכירך ולתושבך הגרים עימך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול"
(ויקרא כה, ב-ז)

באופן חריג למדי, הפרשה פותחת בציון המקום שבו נאמרה מצווה זו: הר סיני. המדרש, ובעקבותיו פרשני המקרא, שאל שאלה מתבקשת: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני? והלוא כל המצוות נאמרו מסיני!" – מצווה זו איננה שונה משאר המצוות, שנאמרו אף הן למשה בהר סיני. מדוע, אם כן, דווקא במצווה זו הודגש המקום שבו היא ניתנה?

תשובות רבות ניתנו לשאלה זו, ואנו נבקש לפנות למדרש אחר המתאר מריבה בין… הרים!

כך מספר המדרש:

"כיון שביקש הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, בא כרמל… ותבור… זה אומר: 'עלי נאה שתשרה שכינה', וזה אומר: 'עלי נאה שתשרה שכינה'. אמר הקדוש ברוך הוא: כבר נפסלתם לפניי בגבהות שיש בכם, כולכם פסולים לפניי… אין רצוני אלא בסיני שהוא שפל מכולכם!"

(מדרש תהילים פרק סח, טו)

מדרש זה איננו מתכוון לספר סיפורים דימיוניים על הרים שמתקוטטים ביניהם, אלא להביע מסר חינוכי: התורה אינה יכולה להינתן על מצע של גאווה, אלא דווקא במקום המבטא ענווה. הענווה והצניעות הם תנאים הכרחיים לקיומם של חיים יהודיים על פי התורה.

כך גם אנו מוצאים את תיאורו של משה רבינו בתורה. משה הוא האדם היחיד שמכונה "רבינו". זאת מפני שהוא העביר לעם ישראל את התורה מא-לוקים ולימד את חוקי המצוות. אין לנו ספק כי מעלותיו של משה רבינו היו גבוהות ביותר, עד שהוא מכונה "אב לכל הנביאים". אך כאשר התורה מתארת את תכונותיו של משה, היא מתמקדת על תכונה אחת בלבד: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה"! מדוע דווקא תכונה זו מתוארת? מפני שהיא התכונה שאיפשרה לו להיות "רבינו" ולמסור את התורה לעם ישראל.

תובנה זו תסביר לנו את פשר ההדגשה של הר סיני במצוות השמיטה. החקלאי נדרש בשנת השמיטה להשבית את שדותיו, וזוהי דרישה קשה במיוחד בגלל הדאגה הכלכלית, הקשר הרגשי לאדמה, הנזקים הנלווים שדרישה זו עלולה לגרום. אך הוא נדרש למעשה קשה אף יותר: להפקיר את היבול ולאפשר לכל אדם ליטול ממנו. האדם נדרש לוותר על תחושת הבעלות, על הרגשות של העדפת האני על פני הזולת, ולהעניק זכות שווה ביבול לכל אדם, ואף לחיה ולבהמה.

דרישה זו חייבת רקע נפשי מתאים, והרקע הוא: ענווה. אין אפשרות לעמוד בקיומה של מצוות השמיטה אם ניגשים אליה בתחושה של "מגיע לי" או מתוך התנשאות על הזולת. מידת הענווה המסומלת בהר סיני היא תנאי הכרחי לקיום מצוות השמיטה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ג באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 10, 2023
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
התרגש לראות ולהחזיק ממצאים ארכיאולוגים מתקופת בית ראשון
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
האדמור מבאבוב 45 שליט"א, שהגיע מארצות הברית לביקור בזק בארץ, הגיע הערב לכותל המערבי בליווי חסידיו לתפילה, לרגל המצב
ו׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 23, 2023
"וכל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה" – רבינו יום טוב ליפמן זצ"ל הידוע כמי שתיקן את
כ״ד באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 10, 2023
לקראת ראש השנה ה'תשפ"ד בכותל המערבי: בכפפות וכלי עץ עשרות אלפי פתקים פונו מהכותל לפני ראש השנה
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 5, 2023
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט