איך נוכל להתקדם אל השלום?

אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם…” וכאן מופיעה רשימת הבטחות, גשמיות ורוחניות, של חיי שפע, עושר ואושר.

פרשת בהר בחוקותי – תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשיות 'בהר-בחוקותי' שאותן נקרא בשבת הקרובה, מכילות תוכן מגוון – הלכתי ורעיוני. מהלכות שמיטה ועד פירוט מדוקדק של נדרים שונים שאדם יכול לתרום למקדש. במרכזן של פרשיות אלו ניצבת ברית – הבטחות לשכר במידה ונלך בדרך טובה, ולהיפך, עונשים אם נלך בדרך שלילית, חלילה.

כך פותחת פרשת 'בחוקותי':

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם…"

וכאן מופיעה רשימת הבטחות, גשמיות ורוחניות, של חיי שפע, עושר ואושר.

אחת ההבטחות ברשימה זו היא: "ונתתי שלום בארץ". יש מן הפרשנים שהבינו הבטחה זו על שלום בינינו לעמים השכנים. לפי פרשנות זו, מדובר על יחסים תקינים בין מדינות ובין עמים, שיבטיחו חיי רוגע ושלווה בלי דאגה ממלחמות ומהמחיר שהן גובות מן האזרחים. אך לפי פרשנות אחרת, אין מדובר על שלום חיצוני אלא על שלום פנימי. ר' אברהם אבן עזרא מפרש בקצרה:

"ונתתי שלום בארץ – ביניכם" ורמב"ן מרחיב וכותב: "ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו".

קשה להפריז בערכו של השלום, בין כאשר מדובר בשלום בין מדינות ובין כאשר מדובר בשלום בין אזרחים וקבוצות באוכלוסייה. במציאות שאנו חיים בה, נראה כי שלום בין מדינות קל יותר להשגה משלום בין קבוצות שונות באוכלוסייה. אנו עדים לעיתים לפערים היוצרים מתיחות וקרע חברתי שקשה לפתור אותו. החתירה לשלום ולאחדות היא הצעד הראשון שאנו חייבים לעשות. הרצון לחיות יחד, גם במחיר פשרות של כל הצדדים, הוא הבסיס לכל שלום. לעולם לא ייפתר קרע חברתי בלי אמון הדדי ורצון טוב.

אך גם כאשר קיים רצון טוב, השאלה הקריטית היא: איך עושים את השלום?
כיצד ניתן לחיות בשלום כאשר יש בינינו פערים כה מהותיים באמונה, באורח החיים, בתפיסת צורת השלטון הראויה ובמכלול של הכרעות ציבוריות? אנו חיים בעידן של פילוג הולך וגדל בין מחנות, של זהויות שאינן מאפשרות שיח ענייני החותר להסכמה. כיצד נוכל להתגבר על הסחף?

נראה כי גרעין לפתרון נוכל למצוא בפרשת 'בהר'. הבה נעיין בשתי מצוות הקשורות לשנת ה'יובל' שנהגה בעבר. על פי חוקי התורה, אחת לחמישים שנה מתקיים מעין איפוס של המעמדות החברתיים-כלכליים. אדם שמכר קרקע לחברו, הקרקע חוזרת אליו בשנת החמישים. גם אדם שנמכר לעבדות, משתחרר ויוצא בשנה זו לחירות. התורה מנמקת שתי מצוות באופן ברור:

והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עימדי
כי עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים; לא יימכרו ממכרת עבד
(ויקרא כה, כג; מב)

היסוד לשלום ולאחדות הוא השחרור מתפיסה רכושנית ומתנשאת. התורה קוראת לנו לשחרר את האחיזה בקרקע ולשחרר את האחיזה איש בזולתו.
מתוך תפיסה דתית עמוקה שא-לוקים לבדו הוא אדון הבריאה כולה, אנו נקראים לסגל אופי פחות שתלטני ורכושני. הזולת לעולם לא אמור להיות נשלט על ידך, ואילו את האחיזה בקרקע יש לשחרר. האם הארץ שלנו? מלמדת אותנו התורה:

"גרים ותושבים אתם עימדי". אנו אורחים בקרקע ומורשים ליהנות ממנה, אך תחושת הבעלות צריכה להתפוגג.

מחלוקת בין בני אדם המבוססת על דעות ועמדות שונות, אינה חייבת להוביל לפילוג ולקרע חברתי. ניתן להוביל ולנהל שיח מכובד שחותר לאחדות ולהסכמה. אך לשם כך נדרשת הרפיה של תחושת הבעלות והשלטון. כל הצדדים נדרשים לסגת, לא נסיגה טקטית בלבד, אלא נסיגה מהותית מהרצון להשליט את דעתם על המרחב כולו ועל הזולת. זוהי הדרך שבה נוכל להתקדם לשלום אמיתי וכנה לטווח ארוך.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 5, 2023
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
כ״ז בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 6, 2024
אני רוצה להביע את התמיכה הבלתי מסוייגת למדינת ישראל. אני מגן על הזכות להגנה עצמית של העם בישראל לנוכח
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 11, 2024
הטקס התקיים בכותל המערבי בהשתתפות משפחות החיילים ביום רביעי 10/07/2024 בין השעות 15:00 עד לשעה 21:00
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
חיילים שנפצעו הגיעו להודות על הנס ולהדליק נרות נשמה. במהלך המעמד התקיימה אמירת קדיש ע"י אב שכול ותפילת "אל
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
נלחם בכפר עזה בקרב נועז מול מחבלים במשך מספר שעות והציל חיים רבים, לצערינו יוסף נהרג בשכונת הצעירים בכפר
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים