צדקה לכבוד האדם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
צדקה לכבוד האדם
פרשת בהר – תשע”ט
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים

בפרשת ‘בהר’ אנו פוגשים את אחת המצוות החשובות ביותר, אולי המצווה המאפיינת את העם היהודי יותר מכל: מצוות צדקה.
“כי ימוך אחיך ומטה ידו עימך והחזקת בו! גר ותושב  וחי עימך.”
(ויקרא כה, לה)

מדרש ההלכה על ספר ויקרא, ‘ספרא’ (המכונה גם ‘תורת כוהנים’), מעורר את תשומת ליבנו לכך שבפסוק זה אין מדובר באדם שאיבד את יכולתו הכלכלית לחלוטין, והוא מוגדר ‘עני’. על פי המדרש, פסוק זה עוסק באדם הנמצא בתהליך של הידרדרות כלכלית. כל מי שמכיר מעט את עולם הכלכלה, יודע כמה קשה לעצור תהליך של הידרדרות כלכלית. על מצב שכזה מדובר כאן, כלשון המדרש:

” ‘כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך’ אל תניחנו שיירד. הא למה זה דומה למשוי על גבי החמור. עודנו במקומו  אחד תופש בו ומעמידו; נפל לארץ  חמישה אין מעמידים אותו.”
(ספרא, בהר פרשה ה)

מדרש זה מדייק את הלשון “מטה ידו” יד שנשמטת היא ביטוי להתרופפות האחיזה. אדם זה שהיה בעל עסק מכובד, איש עסקים או חקלאי, איבד לפתע את האחיזה האיתנה. פרנסתו בסכנה והוא חושש מן המחר. במצב כזה אנו  היהודים  נקראים לסייע: “והחזקת בו!”. אנו נדרשים להושיט יד, להחזיק, למנוע את הקריסה.

פוסק ההלכה הדגול מן המאה ה-12, הרמב”ם (רבי משה בן מיימון), מונה בספרו ‘משנה תורה’ שמונה מעלות במצוות הצדקה. הראשונה והחשובה שבהן מבוססת על הפסוק שבו פתחנו:

“מעלה גדולה שאין למעלה ממנה  זה המחזיק ביד ישראל ש״מך [-שהעני], ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עימו שותפות או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר ‘והחזקת בו גר ותושב וחי עמך’, כלומר: החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.”
(משנה תורה לרמב”ם, הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז)

מטרתה של מצוות הצדקה איננה רק הצלת חייו של העני. ודאי, ישנם מקרים שבהם נדרש סיוע בדחיפות, מה שמוגדר כ”פיקוח נפש”; אך מצוות הצדקה עוסקת בערך נוסף מלבד חייו של העני ? היא עוסקת בכבודו של האדם, של כל אדם: יהודי, גר ותושב.

לכן המעלה הגדולה “שאין למעלה ממנה”, כלשון הרמב”ם, איננה לפרנס את העני אלא למנוע מן האדם להיות עני, לעצור את הקריסה, את הסחף, להושיט יד כדי שלא יגיע למצב שבו יזדקק לחסדם של הבריות. כבודו של הזולת חשוב מספיק כדי שנטה כתף ונסייע לו למצוא את פרנסתו בכבוד.

כפי שמעיד הרמב”ם, “מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה” (שם פרק י הלכה ג). מצוות הצדקה איננה בעלת אופי אישי-פרטי בלבד, אלא היא חלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית: הקהילה דואגת שכל חבריה יתפרנסו בכבוד.
פרשת השבוע מעניקה לנו סולם ערכים רלוונטי לאדם היהודי, לקהילה היהודית ואף למדינה היהודית. שאלות של כלכלה ורווחה אינן מנותקות משקולים ערכיים. אדם, קהילה או מדינה המאמצים את ערכי היהדות ופועלים לאורם, מציבים בראש סולם המטרות את מתן היכולת לכל החברים בקהילה להתפרנס בכבוד, ומבטיחים בכך את כבוד האדם וחירותו כפי שהוא משתקף ועולה מהתורה ומהמסורת היהודית לדורותיה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לל׳ בכסלו ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
צדקה לכבוד האדם

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת מקץ

ירושלים
כניסה:
15:54
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:17
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:15
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

אירועים נוספים

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
“הגשר הגדול”: ראש הממשלה חנך מסלול חדש במנהרות הכותל המערבי עם ממצאים מרתקים מימי הבית השני והדליק נר ראשון
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
הערב (א’), התקיימה הדלקת נר ראשון של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 28, 2021
בתחילת פרשת השבוע – פרשת ‘מקץ’ – מתרחשת תפנית חדה בעלילה: פרעה מלך מצרים חולם חלומות הטורדים את מנוחתו,
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 24, 2021
במהלך ימי חג החנוכה, תתקיים מדי ערב הדלקת נרות ממלכתית ברחבת הכותל המערבי במעמד רבנים ואישי ציבור
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

חדש – מסלול הגשר הגדול

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

מרכז שרשרת הדורות

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: