אמונה וחמלה

מדוע החקלאי נדרש להשבית את אדמתו? בספרות המחשבה הימי-ביניימית ניתנו לכך שני טעמים עיקריים: כי מצווה זו היא מן המצוות שמטרתן פיתוח החמלה כלפי החלש והנזקק.

אמונה וחמלה – פרשת בהר תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'בהר' עוסקת בעיקר במצוות השמיטה, מצווה שקיומה הוא בארץ ישראל בלבד: שש שנים החקלאי עובד את אדמתו ומוציא ממנה את פרנסתו, ובכל שנה שביעית – כמו שנה זו שאנו עומדים בה – הוא מצוּוֶה להשבית את שדהו ולא להפיק ממנה יבול.

יתרה מכך, היבול הצומח בשנה השביעית איננו שייך לחקלאי, בעל השדה, אלא:

"והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עימך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול."
(ויקרא כה, ו-ז)

זוהי מצווה נטולת היגיון כלכלי, בפרט כאשר אנו עוסקים בכלכלה המבוססת בעיקר על חקלאות כפי שרווח בעולם בתקופת המקרא. אך גם אם היגיון כלכלי אין בה, הרי היגיון רוחני ומוסרי יש בה.

מדוע החקלאי נדרש להשבית את אדמתו? בספרות המחשבה הימי-ביניימית ניתנו לכך שני טעמים עיקריים: הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, המאה ה-12, מגדולי ההוגים והפוסקים ביהדות) מסביר בספרו 'מורה הנבוכים' כי מצווה זו היא מן המצוות שמטרתן פיתוח החמלה כלפי החלש והנזקק.

בשנה השביעית היבול מתחלק בין כל הזקוקים לו, בין אם מדובר בבעל השדה ובין אם מדובר בעבד או באדם זר, ואפילו הבהמות וחיות הבר שותפות במידה שווה לבני האדם באכילת השדה. היבול הוא 'הפקר' – נטול בעלים.
בספר 'החינוך', ספר על מצוות התורה שנכתב בספרד במאה ה-13 וכותבו אינו מזוהה בוודאות, נכתבה סיבה אחרת למצווה זו:

"ולכן ציווה הקדוש ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה – לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה; וכשהוא חפץ הוא מצוה עליו להפקירם."
(ספר החינוך, מצווה פד)

האם אכן מדובר בשתי סיבות שונות? האם יש כאן מחלוקת בין הפרשנים? מסתבר יותר שמדובר בשני חלקים של סיבה אחת: כאשר האדם מכיר בכך שהבעלות שלו על נכסיו אינה מוחלטת, וא-לוקים הוא האדון האמיתי שלו ושל נכסיו – הוא מוותר על המעמד החברתי שנובע מההון שצבר ומסוגל להכיר בכך שבעצם, אין הבדל אמיתי בינו ובין כל אדם אחר, ואפילו בינו ובין הבהמה והחיה. אין לו סיבה להתגאות ברכושו. אדרבה, הוא מוזמן לחלוק את היבול עם כל האחרים.

האמונה בא-לוקים מעניקה לאדם פרופורציה על מושג ה'בעלות'. נכון, שש שנים מתנהלת החברה באופן טבעי, כאשר בעלי הנכסים נהנים מרכושם והאחרים פחות. אולם אחת לשבע שנים נדרש האדם להיזכר מי הוא הבעלים האמיתי. כאשר זיכרון זה קיים, האדם מבין שאין מקום להשתרר על הזולת בזכות הרכוש.

 

כהמשך לכך, מעניין לראות בהמשך הפרשה מספר הוראות מוסריות-חברתיות הנובעות מעיקרון זה. לדוגמא: איסור הונאה של הזולת ורמאות במסחר; מצווה להלוות לאדם נזקק בלי ליטול ממנו ריבית; דרישה לבטא יחס הוגן ומכבד גם לאדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות, כפי שהיה נהוג בעבר; סיוע כלכלי לקרובי משפחה ועוד.

 

זאת משום שמצוות השמיטה אינה רלוונטית בשנה השביעית בלבד.
זוהי מצווה שמבקשת לשנות תודעה, להביא את האדם לידי ההבנה העמוקה כי הוא והזולת ראויים שניהם לכבוד ולחמלה, ללא התחשבות במצבו הכלכלי של מי מהם.

 

זוהי מצווה שמלמדת על כוחה של האמונה בא-לוקים לייצר חברה חומלת ושוויונית יותר. השפעתה של מצווה זו תהיה גם בשש השנים האחרות. גם כאשר האדם לא יחלוק עם הזולת את יבול השדה, הוא יזכור כי בעלותו על היבול אינה מעניקה לו זכויות-יתר וכי הזולת ראוי לחמלה, כבוד ויחס הוגן באופן שאינו תלוי במצבו הכלכלי.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א אייר ה'תשפ"ה
מאי 19, 2025
מי מחליט שחיי אחד חשובים יותר משל חברו? פרשת בהר-בחוקותי מציבה דילמה כואבת – והרבי מגור מגיב בתשובה מפתיעה.
י"ט אייר ה'תשפ"ד
מאי 27, 2024
כאשר אדם עמל בלימוד תורה, כלומר אינו מסתפק בהבנה שטחית וראשונית אלא חותר להבנה מעמיקה של שורשי ההלכות ויסודות
י"א אייר ה'תשפ"ד
מאי 19, 2024
כאשר נכיר כי כולנו עבדיו, נבין כי אין לנו את הזכות להשתרר האחד על זולתו
ט"ז אייר ה'תשפ"ג
מאי 7, 2023
אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם…” וכאן מופיעה רשימת הבטחות, גשמיות ורוחניות, של חיי שפע, עושר ואושר.
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהר-בחוקותי תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'בהר', הנקראת בשבת הקרובה יחד
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהר תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים פרשת 'בהר' עוסקת באחת המצוות המתקיימות בארץ
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בהר – תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים בפרשת 'בהר' אנו פוגשים את אחת המצוות החשובות
י"ז אייר ה'תש"פ
מאי 11, 2020
בהר בחוקותי – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים המצווה העומדת במרכזן של פרשיות השבוע
כ"ד אייר ה'תשפ"ה
מאי 22, 2025
יום ירושלים בכותל המערבי תשפ״ה: שלושה אירועים בשידור חי פריסת דגל ישראל ענק, תפילת חג , וריקוד דגלים
ט' אייר ה'תשפ"ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בס"ד יום ירושלים- תשפ"ה ריקוד הדגלים- תשפ"ה אמר רבי בנימין: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל
ט"ו אייר ה'תשפ"ה
מאי 13, 2025
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 16/06/2025 בין השעות 14:00 עד לשעה 20:30
כ"ו שבט ה'תשפ"ה
פברואר 24, 2025
31 מחנכים ומובילי קהילה מאמריקה הלטינית הגיעו להכשרה חינוכית מיוחדת בירושלים • במהלך הכנס ביקרו ביישובי עוטף עזה ולמדו
כ"ד כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 25, 2024
אור לכ"ה כסלו 25/12/2024 "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". כמה פשוט המשפט הזה, וכמה עמוק. כשאנחנו מספרים
א' חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
י"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 17, 2025
בתוך החושך והניתוק, היה לי רגע אחד של אור. בלילה של ערב יום כיפור, הצלחתי להאזין לרדיו. והתרגשתי לשמוע
ח' אב ה'תשפ"ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
י"ז ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 15, 2025
בהשתתפות משפחות החטופים: מעל 50 אלף איש השתתפו הבוקר במעמד ברכת הכהנים הראשון
ג' חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 4, 2024
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
כ"ט תמוז ה'תשפ"ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .