אמונה וחמלה

מדוע החקלאי נדרש להשבית את אדמתו? בספרות המחשבה הימי-ביניימית ניתנו לכך שני טעמים עיקריים: כי מצווה זו היא מן המצוות שמטרתן פיתוח החמלה כלפי החלש והנזקק.

אמונה וחמלה – פרשת בהר תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת השבוע 'בהר' עוסקת בעיקר במצוות השמיטה, מצווה שקיומה הוא בארץ ישראל בלבד: שש שנים החקלאי עובד את אדמתו ומוציא ממנה את פרנסתו, ובכל שנה שביעית – כמו שנה זו שאנו עומדים בה – הוא מצוּוֶה להשבית את שדהו ולא להפיק ממנה יבול.

יתרה מכך, היבול הצומח בשנה השביעית איננו שייך לחקלאי, בעל השדה, אלא:

"והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עימך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול."
(ויקרא כה, ו-ז)

זוהי מצווה נטולת היגיון כלכלי, בפרט כאשר אנו עוסקים בכלכלה המבוססת בעיקר על חקלאות כפי שרווח בעולם בתקופת המקרא. אך גם אם היגיון כלכלי אין בה, הרי היגיון רוחני ומוסרי יש בה.

מדוע החקלאי נדרש להשבית את אדמתו? בספרות המחשבה הימי-ביניימית ניתנו לכך שני טעמים עיקריים: הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, המאה ה-12, מגדולי ההוגים והפוסקים ביהדות) מסביר בספרו 'מורה הנבוכים' כי מצווה זו היא מן המצוות שמטרתן פיתוח החמלה כלפי החלש והנזקק.

בשנה השביעית היבול מתחלק בין כל הזקוקים לו, בין אם מדובר בבעל השדה ובין אם מדובר בעבד או באדם זר, ואפילו הבהמות וחיות הבר שותפות במידה שווה לבני האדם באכילת השדה. היבול הוא 'הפקר' – נטול בעלים.
בספר 'החינוך', ספר על מצוות התורה שנכתב בספרד במאה ה-13 וכותבו אינו מזוהה בוודאות, נכתבה סיבה אחרת למצווה זו:

"ולכן ציווה הקדוש ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה – לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה; וכשהוא חפץ הוא מצוה עליו להפקירם."
(ספר החינוך, מצווה פד)

האם אכן מדובר בשתי סיבות שונות? האם יש כאן מחלוקת בין הפרשנים? מסתבר יותר שמדובר בשני חלקים של סיבה אחת: כאשר האדם מכיר בכך שהבעלות שלו על נכסיו אינה מוחלטת, וא-לוקים הוא האדון האמיתי שלו ושל נכסיו – הוא מוותר על המעמד החברתי שנובע מההון שצבר ומסוגל להכיר בכך שבעצם, אין הבדל אמיתי בינו ובין כל אדם אחר, ואפילו בינו ובין הבהמה והחיה. אין לו סיבה להתגאות ברכושו. אדרבה, הוא מוזמן לחלוק את היבול עם כל האחרים.

האמונה בא-לוקים מעניקה לאדם פרופורציה על מושג ה'בעלות'. נכון, שש שנים מתנהלת החברה באופן טבעי, כאשר בעלי הנכסים נהנים מרכושם והאחרים פחות. אולם אחת לשבע שנים נדרש האדם להיזכר מי הוא הבעלים האמיתי. כאשר זיכרון זה קיים, האדם מבין שאין מקום להשתרר על הזולת בזכות הרכוש.

 

כהמשך לכך, מעניין לראות בהמשך הפרשה מספר הוראות מוסריות-חברתיות הנובעות מעיקרון זה. לדוגמא: איסור הונאה של הזולת ורמאות במסחר; מצווה להלוות לאדם נזקק בלי ליטול ממנו ריבית; דרישה לבטא יחס הוגן ומכבד גם לאדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות, כפי שהיה נהוג בעבר; סיוע כלכלי לקרובי משפחה ועוד.

 

זאת משום שמצוות השמיטה אינה רלוונטית בשנה השביעית בלבד.
זוהי מצווה שמבקשת לשנות תודעה, להביא את האדם לידי ההבנה העמוקה כי הוא והזולת ראויים שניהם לכבוד ולחמלה, ללא התחשבות במצבו הכלכלי של מי מהם.

 

זוהי מצווה שמלמדת על כוחה של האמונה בא-לוקים לייצר חברה חומלת ושוויונית יותר. השפעתה של מצווה זו תהיה גם בשש השנים האחרות. גם כאשר האדם לא יחלוק עם הזולת את יבול השדה, הוא יזכור כי בעלותו על היבול אינה מעניקה לו זכויות-יתר וכי הזולת ראוי לחמלה, כבוד ויחס הוגן באופן שאינו תלוי במצבו הכלכלי.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ב באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 8, 2023
  כמידי שנה בשנה הגיע הבוקר מר דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל, לרחבת הכותל המערבי ומסר לידי רב הכותל
כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 7, 2023
לאור המצב הקשה ובצל הדיווחים על פצועים, שבויים ונעדרים רבים.
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
ט״ו בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 27, 2023
יחד התפללו לשובם וחזרתם של יקיריהם במהרה לביתם לשלום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים