היום לפני 11 שנים נפטר הרב עובדיה יוסף, שנולד בבגדד בשנת תרפ"א 1920, והפך למנהיג עדות המזרח ולפוסק ההלכתי המובהק לספרדים. הוא כתב ספרות הלכתית ענפה וחשובה, פעל להחזרת העטרה ליושנה, והנהיג את מעמד הסליחות ההמוני בערב יום כיפור בכותל, מסורת שממשיכה גם היום.
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
" ולכן מנהג שלומי אמוני ישראל שמתפללים ושופכים צקון לחשם ורחשם ליד הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו. וקדושת המקום גורמת לבאים בחצרות ה’ להתעורר בהתלהבות קודש ברשפי אש שלהבת יה, ולהתפלל בכוונה באימה וביראה. ואשרי המכוין דעתו בתפלה זכה וברה לפני ה’ יתברך, שאז מובטח הוא שלא תשוב תפלתו ריקם, כמו שנאמר (תהלים י): תכין לבם תקשיב אזניך. כלומר, אם סייעוהו משמי מרומים לכוין לבו בתפלתו, אז בודאי שאזני ה’ כביכול קשובות לקול תחינתו. ומצוה לנשק אבני הכותל ולחונן את עפרה, שנאמר, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו."
[כתובות קיב. ילקוט יוסף, הלכה קס”ת וביהכ”נ עמוד רעב].
יהי זיכרו ברוך.
