שר התורה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל
"נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש"
ביום שישי פורים דמוקפין נהפך לאבל מחולנו כאשר התבשר העולם היהודי בארץ ובתפוצות על הסתלקותו לגנזי מרומים של מרן שר התורה הגאון הצדיק רבי חיים קנייבסקי זכר צדיק וקדוש לברכה.
בחייו הקדיש הגר"ח את מרבית זמנו ללימוד התורה וההלכה, לצד פסיקותיו הרבות בשלל עניינים שעמדו על הפרק, כאשר הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, ועוד.
מרן הגר"ח קנייבסקי התייחס בפסיקותיו ובספריו הרבים לעניין קדושתו של הכותל המערבי וההנהגות הנדרשות בעת שהייה במקום הקדוש.
לדוגמא, בספרו 'דרך חכמה', בהלכות בית הבחירה פרק ו', ציון ההלכה ס"ק נ"א, הביא את דברי החזון איש זצוק"ל: "בכותל המערבי בזמננו, שהוא כותל הר הבית, מותר להכניס היד בעובי הכותל אף שאנו טמאים. ומכל מקום, יש ליזהר שלא להכניס היד [ממש] תוך עובי הכותל".
וכן הסביר הגר"ח קנייבסקי מדוע החזון איש התיר לגעת בכותל המערבי, אף על פי שהוא בנוי בשיפוע כך שכל נדבך מוכנס פנימה מעט יותר מהשורה שתחתיו, ונמצא שמכניס ידו בעובי הכותל: "בעיקר העניין שמעתי ממנו [מהחזון איש] שכבר הוכיח ה'פאת השולחן' (סימן ג' סעיף י"ב) שהכותל המערבי הוא מהר הבית ולא מהעזרה" (מובא בספר 'מעשה איש', בני ברק תשנ"ט, עמ' מא).
הרב קנייבסקי התיר לנשים להדליק נרות בבית בפלג המנחה וליסוע לאחר מכן לכותל המערבי כיוון שתפילה בכותל המערבי בליל שבת היא בעלת חשיבות גדולה ועליה התכוונו שמותר לעשות תנאי ולא לקבל שבת עד הרגע שמגיעים לכותל המערבי.
עשה לך רב
בי"ט באדר א' תשע"ו פנה רב הכותל והמקומות הקדושים הרה"ג הרב שמואל רבינוביץ שליט"א אל מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל, כדי לקבל הוראה משר התורה "את מי ראוי לשאול את דבר השם בעניינים הנוגעים להנהגה על ידי שריד בית מקדשנו בשאלות פרטיות וציבוריות?".
מרן הגר"ח קנייבסקי הורה לרב הכותל בכתב ידו כי בכל שאלה בעניינים ציבוריים הנוגעים לסדרי הכותל המערבי, יפנה אל רבה של העיר העתיקה בירושלים הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט"א.
מצ"ב תצלום המכתב ותשובתו הקצרה (כהרגלו) של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.
תשובת הגר"ח קנייבסקי בכתי"ק: את ר' אביגדור נבנצל נ"י. חיים קניבסקי
עלייה לרגל
הכותל המערבי, ליבו של כל יהודי באשר הוא, היה חלק משגרת זמנו המדוד של הגר"ח קנייבסקי בזמן הרגלים, כאשר מספר פעמים בשנה ובפרט ברגלים היה עולה לירושלים להתפלל בכותל המערבי. הרב היה מקפיד להגיע לכותל בחול המועד של חג הסוכות וחג הפסח, ואף מיד לאחר חג השבועות לקיים את זכר עליה לרגל.
יצויין כי בחול המועד סוכות הרב היה מקפיד להגיע לכותל המערבי דווקא בלילה ולא ביום, כדי שלא יבוא לידי ספק ברכה על ארבעת המינים מדאורייתא. כפי שהובא בספר ארבעת המינים כהלכתם (עמ' קנד) כותב המחבר ששאל את הרב חיים קניבסקי: "האם יש ענין לנסוע לכותל המערבי בימי חג הסוכות כדי לקיים את המצווה מהתורה לפי השיטות הסוברות שנטילת לולב שם היא מן התורה?"
והשיב הגר"ח קניבסקי זצ"ל: "יש ענין לפי דעת הרמב"ם אבל זה לא חיוב. ואני לא נוסע כי אני לא רוצה להכנס לחיוב דאורייתא, כי אולי הד' מינים לא כשרים בכל ההידורים שצריך מדאורייתא. וגם אבא לא היה נוסע וגם החזו"א לא היה נוסע כשהיה אפשרות לנסוע בזמנו. וחמי (הרב אלישיב זצ"ל) נוסע בכל יום בימי חוה"מ כי חושש לדעת הרמב"ם ולכן נוסע כדי לקיים מצווה מהתורה, אבל לא שזה חיוב".
בטרם נפטרה רעייתו הרבנית בת שבע, הגר"ח היה מגיעה יחד עימה אל הכותל המערבי ולאחר תפילתו היה ממתין לה ברכב עד שהרבנית תסיים לברך את קהל הנשים.
לאחר תקופה ארוכה של כשנה וחצי בה נעדר מרן שר התורה מרחבת הכותל המערבי, בט"ז ניסן, א' דחול המועד פסח התשפ"א, הגיע מרן אל הרחבה לרגל חול המועד פסח כפי שנהג מזה שנים ארוכות, יחד עם בני משפחתו המצומצמת כאשר אלפים המתינו בכותל לבואו.
כשהרב היה מגיע שלא בחול המועד כיון שהוא לא היה בכותל 30 יום הוא הקפיד על קריעה עם בגד מיוחד שאיתו היה מגיע ומקיים את הקריעה
